מחקר: 43 אחוז מהמטיילים במצפה רמון מאכילים יעלים
מחקר שנערך ע"י רשות הטבע והגנים בנקודת תצפית במצפה רמון מגלה כי מטיילים מאכילים את עדר היעלים במזון בניגוד לחוק על אף שילוט במקום. בתצפיות שנערכו התגלה כי 43 אחוז מהמטיילים האכילו יעל כשלא היה רכב של הרשות בסביבה לעומת 17 אחוז שהאכילו למרות נוכחות הרכב. "הישראלי עושה את מה שהוא רוצה", אומר נדב טאובה, מנהל אתרי מכתש רמון. "אנשים לא מפנימים שזה באמת מזיק לחיות"
אנשים יאכילו בעלי חיים, למרות איסור מפורש, אם הם בטוחים שאף אחד לא רואה אותם, כך עולה ממחקר שערכו ברשות הטבע והגנים.
את המחקר ערך נדב טאובה, מנהל אתרי מכתש רמון, במסגרת לימודיו בחוג ללימודי ארץ ישראל במכללה האקדמית אשקלון. טאובה ערך תצפיות ממושכות על נקודת תצפית במצפה רמון, שם נוהגים מטיילים ונהגים לעצור בדרך לאילת.
אטרקציה תיירותית
מדובר בנקודת תצפית מרהיבה, בה הנהגים נוהגים לעצור, לאכול או לשתות. לעיתים נצפו במקום עשרות רכבים בו זמנית. במקביל, התרחשה תופעה נוספת והיא, עדר יעלים אשר "תפס" נקודה זו כחלק מהטריטוריה שלו והתחיל לשהות בנקודה כדרך קבע. הדבר גרם לכך שהמקום הפך לאטרקציה תיירותית של ממש.
העוצרים בנקודה נהנים בנוסף לעצירת התרעננות גם לחוויה של צפייה בחיית בר אטרקטיבית ביותר ממרחק בלתי אמצעי והזדמנות לצלם את החיה. מהר מאוד הבינו העוצרים בנקודה שאם יציעו ליעלים ממזונם, יוכלו לצלם את החיות מקרוב יותר ואולי אף לזכות לליטוף. האנשים זוכים לקרבה בלתי אמצעית עם חיית בר והחיות נהנות ממזון אדם שהוא ללא ספק טעים יותר ממזונם הטבעי.
ההשלכות למפגש בין בני האדם לחיות הבר הוא שהיעלים אוכלים מזון אדם שאינו בריא להם והמטיילים יכולים בעקיפין לגרום למותם הן ממחלה, הן מאכילת אריזות מזון, שלהן ריח זהה למזון שהכילו, היעלים יכולים לסבול מסתימת מעיים ומדריסה עקב הקרבה שלהן לכביש בין עירוני ארצי.
בתצפית מוצב שלט האוסר בפירוש להאכיל את היעלים ובעלי החיים. וטאובה החליט לבדוק עד כמה הישראלי מצייתים להוראות הרשויות. הוא ערך תצפיות ובדק את התנהגות המטיילים כשבמקום נוכח טנדר ירוק של רשות הטבע והגנים, וכאשר במקום אין איש.
רכב של הרשות בשטח - פחות האכלת יעלים
ללא נוכחות טנדר ב- 43% מהמקרים בהם עצר רכב בנקודת התצפית לפחות את אחד האכיל את היעלים לעומת 57% ששמרו על החוק. לעומת זאת, כאשר במקום עמד טנדר של הרשות רק 17% האכילו את היעלים לעומת 83% ששמרו על החוק.
"רציתי לבחון את מידת היעילות של הימצאות אלמנט המתקשר אצל אנשים כייצוג של חוק ואכיפה על התנהגות תיירים ומבקרים", הסביר נדב. "מטרת העבודה הייתה ניסיון להבין, בלי צורך במילוי שאלונים, האם התיירים המאכילים יעלים למרות האיסור, עושים זאת בתום לב, או שמא עושים זאת בידיעה שהפעולה אסורה, אך בשל העובדה שאין אכיפה או הסברה אקטיבית במקום ולאור ההזדמנות החד פעמית והאטרקטיבית הנקראת בדרכם, מתעלמים מהחוק".
עשרות יעלים נפגעו בשנים האחרונות ממזון אדם
על פי מאגר הנתונים של רשות הטבע והגנים, בשנים 2011-2017 מתו או פונו פגועים לבית החולים של חיות בר מסיבות אלו ואחרות במצפה רמון 21 יעלים, חלקם עקב דריסה וחלקם עקב סתימת מעיים או תופעות לואי של סתימת מעיים.
ע"פ ד"ר רוני קינג, וטרינר רשות הטבע והגנים, כל האירועים הנ"ל התרחשו בקשר ישיר או עקיף להאכלתן והתרגלותן של החיות למזון האדם. על פי התצפיות, ניתן לקבוע כי אלמנט המייצג חוק, סדר ואכיפה, גם אם לא מאויש, משפיע על התנהגות תיירים בנושא האכלת חיות בר. זאת בעוד שמטיילים ונהגים סבורים כי איש אינו צופה בהם והם לא ייענשו על הפעולות שלהם.
"אנשים מניחים שהטנדר עומד שם ויש פקח. ראינו הבדלים גדולים בין השעות בהם היה נוכח ובהם לא. זה אומר שהמסרים שלנו עוברים לציבור: לא להאכיל יעלים. אבל הישראלי עושה את מה שהוא רוצה. הוא מונע מפחד וכשאין ממה לפחד - עושים את מה שרוצים. כמו בכביש. כשאין ניידת, מדברים בטלפון הנייד וכשיש מורידים אותו למטה. אין ספק שמי שהאכיל יעלים חשב שהוא יותר חכם מהשלט. אבל אנשים לא מפנימים שזה באמת מזיק לחיות".
לפנייה לכתב/ת 
