אוחנה נותן יד לביזיון / פלג בחמישי
הבעלים-עבריין אלי טביב משפיל לעיני כל את בני בן-זקן, ואלי אוחנה, שתמיד הטיף נגד פגיעה במאמנים, יושב לידו ולא מתערב
המשת"פ
אוחנה פוגע בתדמית בית"ר
את המחזה המביש הזה כבר ראינו העונה במשחקי בית"ר ירושלים, אבל הפעם נקבע שיא בושה חדש. במהלך המשחק מול הפועל עכו הפציע בתא הכבוד בטדי הסקאוט ניר אפרתי ורכן אל העבריין המושעה אלי טביב, שלחש באוזנו הנחיות. בכיסא ליד ישב אחד, אלי אוחנה, והיטה במעט את ראשו לעבר השני, כאילו כל מה שקורה שם נורמלי.
תוכן הלחישות אינו ידוע. מה שכן ברור זה שמיד אחרי התדרוך נראה מנהל הקבוצה אלי מנצור, שישב על הספסל במגרש, כשהוא מרכין לפתע מבט לעבר חפץ כלשהו (טלפון סלולרי, לפי מקורות זרים), פונה לעבר עוזר המאמן גיל לבנדה, ותוך כמה שניות מתבצע חילוף.
בפעם הקודמת שאירוע דומה קרה, במהלך משחק בקריית-שמונה, נראה העבריין עצמו מדבר בטלפון, שיחה שבעקבותיה החל מרוץ שליחים בהשתתפות חברי הצוות המקצועי, ובסיומו הוחלף שחקן. טביב הסביר אז שבסך הכל שוחח עם אשתו. הפעם הוא העביר לה כנראה מסרים באמצעות הסקאוט, ואולי באמת כדאי שירכוש מערכת קשב, כמו לשופטים, ויעביר לכולם הנחיות דרך האוזניות.
בן-זקן מעורר רחמים. "אין לי מושג על מה אתם מדברים", הוא אמר למראייניו, ועבר לסגנון דיבור שאימץ בבית"ר: בלשון רבים. "אנחנו מחליטים", "אנחנו מחפשים את טובת המועדון", "חשבנו", "רצינו", עשינו". מוזר, כי לפני שנתיים בקריית שמונה הוא דווקא עמד על שלו ודיבר בלשון יחיד. היום הוא לא מאמן, אלא פועל בקונצרן.
ושיא הבושה זהו כמובן "נציג הבעלים", שהצהיר לא מכבר כי כל מה שקורה במועדון עובר דרכו. אז הנה, יש דברים שעוברים ממש לידו, התקשורת מלגלגת על מאמנו בשידור חי, והוא לא טורח לעשות לסצנות האלה סוף. אלי אוחנה, הפרשן הנחרץ שתמיד הטיף בלהט נגד פגיעה במעמד המאמן, שוב נתן יד לזובור שהפך את בן-זקן לאסקופה נדרסת.
מישהו מעלה על דעתו שאורי מלמיליאן, למשל, היה מיישר קו עם בעלים-עבריין שמוריד הנחיות לצוות המקצועי תוך כדי משחק? אין סיכוי. פרודיה משפילה כזו לא נראתה אפילו אצל ארקדי גאידמק, שאמר פעם: "התאכזבתי מאוחנה, הוא לא דמות של מנהיג". היום די ברור למה הייתה הכוונה, ואיך המועדון הידרדר לתהומות של עליבות. בדיוק כמו "הסמל" שלו.
הפלופ
גלזר, שחר, היחצנות והשחצנות
המסירה של עומרי גלזר לגילי ורמוט, שהובילה להדחת מכבי חיפה מגביע המדינה, לא הייתה סתם טעות. גם לפניה השוער הירוק הלחיץ את ההגנה שלו, ולא בגלל שיקול דעת מוטעה או חוסר ריכוז, אלא כתוצאה מביטחון מופרז. כלומר שחצנות.
גלזר הפך לשוער זחוח כבר בגיל 21, וממש לא באשמתו. הוא פשוט האמין למה שאמרו ה"פרשנים", ובהם סוכנו אבי נימני. אחר כך הוא נשלח בעודו באיבו לנבחרת של אלישע לוי (נחשו מי הסוכן שלו), ופישל גם במדים הלאומיים. כששוחרר מהסגל בגלל פציעה, הוטס סופר-גלזר כדי להגן על שער הנבחרת הצעירה באירלנד, ותרם טעויות מביכות במסגרת נוספת.
ללהקת המעודדות הצטרף גם גיא לוזון. "זו הייתה החובה שלי להרכיב אותו", אמר לפני שנה המאמן, שבנה את האימפריה. כמו לגלזר, גם ללוזון היו לוביסטים במקומות הנכונים, שגרמו לו לחשוב שהוא מאמן גדול. חטא היוהרה הוא שורש הרע במועדון של הנשיא יעקב שחר, שטען פעם כי "אין מקום לשתי קבוצות בחיפה". השבוע, אגב, חשו רבים שיש משהו בדבריו.
ומי נשלח לראיון (בלעדי!) באתר הרשמי של מכבי חיפה לפני המשחק המכריע בגביע? נכון, הילד בחולצה הוורודה, שאמר: "נבוא בכל הכוח ובכל הנחישות והרצון להילחם ולעבור שלב. אנחנו מבינים את האוהדים, והמשחק הזה הוא עבורנו משחק העונה". ראינו. במקום לתת לו לקרוע זוג כפפות עשו ממנו כוכב שמדקלם סיסמאות קרביות ומעביר מסרים לקהל.
וכאן דווקא נסגר מעגל. בקיץ, כשראשי המועדון עוד חשבו שהבעיה העיקרית שלהם זו מחאת הקהל, הם החרימו כרטיסי מנוי לכמה אוהדים, וגם היה להם הסבר: "השיא מבחינתנו היה במשחק החוץ בטדי מול בית"ר ירושלים, בעונה שעברה. חלק מאותם אוהדים גידף וקילל את השחקנים ללא סיבה. השוער הצעיר עומרי גלזר אף ירד לחדר ההלבשה כשהוא דומע".
בדרבי בגביע, אוהדי מכבי חיפה למדו לקח חשוב: למרות שגלזר שוער צעיר, גם הוא יכול לגרום להם לעזוב את המגרש בדמעות.
האינטליגנטים
שום וז'וטאוטאס מבלבלים את המוח
ריימונדס ז'וטאוטאס היה קשר מוכשר שרשם כמה עונות יפות מאוד במכבי חיפה. כמאמן, איך נגדיר זאת בעדינות, הוא טירון שהספיק רק להתרסק. את הצ'אנס הראשון קיבל ב־2005, כעוזרו של יצחק שום באלניה ולאדיקווקז מתחתית הליגה הרוסית. טרסט המוחות פוטר תוך זמן קצר.
לפני שמונה שנים מונה ז'וטא למאמן נבחרת ליטא במוקדמות היורו, שוב כשל, והתפטר. בשביל שום, כיום הבעלים של הפועל כפר-סבא, לא הייתה לרקורד המזהיר הנ"ל שום משמעות. הוא פיטר את מסאי דגו, שהוליך את הקבוצה בדרך הבטוחה לליגת העל (אבל ייבש קצת את הנכד שלו), והמליך תחתיו את הסחבק הליטאי.
התוצאות לא איחרו לבוא. למרות שהרמה בלאומית נמוכה מאוד וחלק מראשי הקבוצות מעדיפים לא לעלות כדי להימנע מהרפתקאות כספיות, כפר־סבא של ז'וטא נראית גרוע. היא ירדה למקום השלישי, 11 נקודות פחות מהמוליכה הפועל ת"א (כשהוא בא, הייתה לה רק נקודה פחות), וביום שני גם הובסה על ידה 4:0, ועוד יצאה בזול.
"אלה שחקנים עם אינטליגנציה נמוכה", ליגלג בסיום ז'וטאוטאס על שחקניו. "הם לא יודעים ללחוץ, לא יודעים מה לעשות. אילו היו מקשיבים למאמן, הדברים היו הפוכים, אבל הם לא מקשיבים או שאינם מבינים".
ובשביל להחליף מאמן מצליח בחוצפן כושל שבורח מאחריות, צריך כנראה בעלים עם אינטליגנציה נמוכה.
המהפכן
גרנט קבר עוד קבוצה
בתחילת ינואר, כשאברם גרנט חתם בנורת'איסט יונייטד מהמקום הלפני אחרון בהודו, הוא התראיין בסיטונות. השבוע זה לא קרה, אולי בגלל שהליגה שם הסתיימה בעוד הפסד, השישי ברציפות, כשקבוצתו במקום האחרון. אבל זה מה שטוב בליגה הנידחת: אין שם ירידות, וגם לא יורדים עליו. כשג'ון אברהם, חברו מבוליווד, גייס אותו לקבוצה בבעלותו, היא דורגה לפני אחרונה בטבלה, 10 נקודות מהפלייאוף. זאת הייתה המשימה של הגורו מישראל, שהצהיר: "יש לי ביטחון בקבוצה, נעשה הכל כדי להצעידה קדימה". אלא שבמחיצתו היא צעדה אפילו משם אחורה.
ובכל זאת, גרנט הותיר חותם גם במזרח. בחודש שעבר, אחרי שזעם על שופט והורחק מהמגרש, נורת'איסט פירסמה הודעה שלפיה השופטים מקפחים אותה, והמאמן מהמזרח התיכון אמר בהתנשאות
אופיינית: "השופטים ההודים צריכים לכבד מאמנים". הטקטיקה הזו מוכרת מהעונות שבהן אברם אימן באנגליה, והוריד ליגה את ווסטהאם ופורטסמות', רק ששם הוא לא אמר ש"השופטים הבריטים צריכים לכבד מאמנים".
וזוכרים את סיפוריו על "רמה גבוהה" ורבבות אנשים שמגיעים למשחקים? שטויות. הרמה עלובה למדי, בהפסד השבוע בכלכותה נכחו 3,165 אוהדים באצטדיון של 85 אלף מקומות, ובמשחק הבית האחרון של נורת'איסט נספרו לא פחות מ־1,121 צופים.
כן, אחרי החוויה האזוטרית בהודו דומה שבשלו התנאים לקידום בקריירה של גרנט ולחתימה במכבי הרצליה. בתנאי שהשופטים הישראלים יתנו לו כבוד.
לפנייה לכתב/ת 
