רק שליש מהניגשים לבגרות בפיזיקה הן תלמידות
מנתונים של קרן טראמפ ומכון דוידסון, המתפרסמים לרגל יום האישה, עולה עוד כי רק 36% מהבנות מאמינות ביכולתן ללמוד מקצועות מדעיים ול-14% אין תמיכה בבית ללמוד מקצועות אלה
למרות שהשנה היא 2018, עדיין קיימים פערים גדולים בין בנים לבנות במקצועות המדעיים. כך על פי הפילוח האחרון שנעשה על ידי קרן טראמפ, קרן שהוקמה כדי לסייע למערכת החינוך בישראל לבלום את ההידרדרות במצוינות בלימודי המתמטיקה והמדעים בבתי ספר העל יסודיים ולהניע בה שיפור משמעותי. הממצאים, המתפרסמים ביום האישה הבינלאומי, מראים כי מחצית מהניגשים למבחני הבגרות במתמטיקה ברמת 5 יח"ל הן בנות. בעקבות נתון זה, ניתן לכאורה להסיק כי גם במקצועות המדעיים יהיה מספר שווה של ניגשות לבגרויות, אולם ממצאים עדכניים של הקרן מראים כי רק שליש מהניגשים למבחני הבגרות בפיזיקה הן למעשה בנות.
בקרן טראמפ ובמכון דוידסון לחינוך מדעי אומרים כי התוצאות הן תמוהות, נוכח העובדה כי מבחינת החומר הנלמד, תלמיד שניגש לבגרות במתמטיקה ברמת 5 יחידות יוכל להצליח ולהבין את החומר הנלמד במקצועות הפיזיקה והמדעיים. עורכי המחקר הוסיפו כי משני נתונים אלה נשאלת השאלה, מדוע, אם אחוז זהה של בנים ובנות ניגשים לבחינת הבגרות במתמטיקה ברמת 5 יחידות - אין אחוז זהה או גבוה יותר משליש של בנות שניגשות גם לבגרות במקצועות הפיזיקה והמדעיים.
נתוני הסקר מראים עוד כי 62% מהבנים מאמינים שיש להם את היכולות והכישורים המתאימים ללמוד פיזיקה בעוד שרק 36% מהבנות מאמינות ביכולתן. נתון נוסף הראה ש- 14% מהבנות השיבו כי אין להן תמיכה מהבית, ללכת וללמוד את המקצועות הללו. לגבי הסיבות לפערים, 28% מהבנים השיבו כי הסיבה נעוצה במערכת החינוך, 33% מהבנים השיבו שהסיבה לפערים היא אי אהבתן של הבנות למקצוע זאת בעוד ש-56% מהבנות ציינו שאינן בוחרות את המקצוע מכיוון שהוא קשה להן.
עורכי המחקר אמרו כי קשה להסיק תשובה חד משמעית למקור הבעיה והאם היא נובעת מנורמות חברתיות שהוכתבו במשך השנים וגרמו לבנות, למערכת ואפילו למשפחה הגרעינית לא להאמין שהן מסוגלות או שמא מדובר בחזקתם של הבנים על התחום וחסימתם את הבנות על מנת להמשיך ולבסס את מעמדם ושליטתם בתחום.
ד"ר ליאת בן דוד, מנכ"לית מכון דוידסון לחינוך מדעי, התייחסה לנושא הפערים שמתקיימים גם בלימודים האקדמיים: "גם הנתונים בקרב האקדמיה אינם מעודדים: נשים מהוות רק כ-29% מהסגל האקדמי. למרות שרוב הסטודנטים הם בעצם סטודנטיות, כדאי לשים לב להבדל המגדרי המובהק הקיים בחלוקה המקצועית: רק כ- 28% מהסטודנטים בתחומי ההנדסה, המדעים, המתמטיקה והאדריכלות הן נשים, בעוד שבתחומים הטיפוליים והחינוכיים נשים הן כ-80% מהסטודנטים. פעמים רבות מדי, הדיון בשוויון המגדרי עוסק באחידות, ולא בהתאמה המאפשרת הזדמנויות שוות. מחקרים שערכנו במכון דוידסון מוכיחים כי תוכניות הלימודים במדעים בלתי מותאמות לדרכי למידה המאפיינים בנות, ונמצא שהורים מעודדים את הבנים ללמוד מדעים הרבה יותר מעידוד דומה לבנות".
מרב אלקן, מנהלת המחלקה לתוכניות ופרויקטים, המנהל למו"פ ולהכשרה, אורט ישראל - הוסיפה: "על-פי מחקרים ונתונים בעולם המערבי, אחוז הנשים העוסקות בתחומי מדע וטכנולוגיה בישראל הוא כ-25%, ואילו אחוז הנשים העובדות בתעשיות ההיי-טק (כולל משרות שאינן מדעיות-טכנולוגיות) נע בסביבות 30% כאשר ייצוגן בתחומי הנדסה ופיתוח בתעשיות אלה, נמוך אף יותר. תמונת מצב זו פוגעת ביכולתן של נשים להשתלב במקצועות יוקרתיים ורווחיים, להשיג עצמאות כלכלית ולהפוך לגורמי השפעה רב תחומית על החברה בישראל. מבחינת החברה והמדינה מדובר באבדן פוטנציאל אנושי יקר ערך לקידום כלכלת המדינה".
לפנייה לכתב/ת 
