זה לא אדון, זו גברת: נשים במקצועות גבריים
אחת בוקרת, השנייה קצבית באיטליז, השלישית בריסטה והרביעית ייננית: ארבע נשים שבחרו לעסוק במקצועות השמורים בדרך כלל לגברים
מפרקת נתחי בשר מדממים, מנהלת עסקי יין שמרימה חביות במשקל עשרות ק"ג, בוקרת שיוצאת כל יום לשטח, ובריסטה שמלמדת את כולם להכין קפה משובח - גם במקצועות קולינריים שנחשבים גבריים, יש יחידות סגולה שלא חוששות ממיתוסים, מתדמיות וממה שיחשבו עליהן. לרגל יום האישה כיוונו זרקור על הטאץ' הנשי במקומות גבריים. וכן, הן לגמרי ממליצות לנשים נוספות להצטרף אליהן.
עוד כתבות שעשויות לעניין אתכם:
הנשים של תעשיית היין
"מי אמר שפמיניזם שווה קריירה?"
אייל שני: "עכשיו גם דתיים יוכלו לאכול אצלי"
ליה לוי, "מיט מרקט", קצבית ומנהלת השיווק של הרשת
"הרבה אנשים מתפלאים כשהם רואים אותי עומדת ומפרקת נתחי בשר, ויש גם כאלה שזורקים הערות כמו: 'זה סקסי לראות בחורה מפרקת נתח' או - 'זה סקסי לראות בחורה שאוהבת בשר'. ליה לוי מודה שהעבודה שלה לא מתאימה לכל אחת, אך בד בבד מציינת כי גם גברים לא תמיד מתמודדים עם פירוק הבשר ועם ההתעסקות בנתחים השלמים שמגיעים לקצבייה.
איך התגובות של הקהל?
"במסגרת העבודה שלי אני אחראית על הנתחים המיוחדים יותר, ויש לי פינת יישון בה אני מיישנת אותם. כשאנשים רואים אותי עובדת הם מתפלאים מאוד, אבל בסך הכל התגובות מאוד חיוביות".
איך העבודה עם גברים בתור מיעוט נשי?
"אני עובדת ב'מיט מרקט' שלוש שנים חצי, במהלך הזמן הזה הגיעו נשים אבל רובן לא שרדו. דווקא בזמן האחרון עובדות איתנו שתי קצביות נוספות - דורין לוי אבני ואיימי שרה ביילין, כך שכרגע אני לא ממש במיעוט. אין ספק שזאת אטרקציה לעבוד עם גברים כשאת האישה היחידה, בעיקר עבור הגברים. הרבה פעמים הם מציעים לי עזרה בסחיבה של דברים כבדים, ואין לי שום בעיה עם זה. אם אני מסתדרת, אז סבבה, אבל אם לא - אז בכיף, שיעזרו לי להרים, אני לא חושבת שאני חלשה יותר בגלל זה".
זה קשה פיזית?
"זאת עבודה מאוד קשה פיזית, שדורשת להיות כל היום על הרגליים, לפרק נתחים גדולים, להרים אותם ולנקות. לי אישית זה מאוד מתאים, אבל רוב הנשים וגם חלק לא קטן של הגברים לא הסתדרו עם זה ועזבו דיי מהר".
את ממליצה לנשים נוספות לעשות את התפקיד הזה?
"הכל תלוי בנקודת המבט של האישה, כי מעבר למאמץ הפיזי יש כאן גם אתגר מנטלי - אנחנו מקבלים פרות שלמות שצריך לפרק אותן, וזה לא מתאים לכל אחת. אני מאמינה שרוב האנשים לא יכולים לעשות את זה, ללא קשר למגדר שלהם".
למה לדעתך אנחנו לא רואים מספיק נשים במקצוע הזה?
"כפי שציינתי קודם יש כאן לא מעט אתגרים פיזיים ומנטליים והעבודה משלבת עיסוק עם דם, שומן ולא ממש אסטתית באופן כללי, ויש סטריוטיפ כזה שטוען שנשים הן חלשות ועדינות ויהיה להן קשה לראות את זה. למרות זאת, אני חייבת לציין שלא פעם אני פוגשת מגדלות בקר מהדור הישן, כאלה שהן בגיל של סבתא שלי, אבל הרבה יותר טובות מקצבים צעירים שעובדים היום".
רוני ססלוב, יקב "ססלוב" (לשעבר), ייננית, כורמת ומדריכת יין
רוני ססלוב עבדה בעברה עם לא מעט יקבים בארץ, ופעמים רבות נתקלה במבטים מופתעים מהעובדים הדתיים שהתפלאו על כך שאישה מבצעת תפקיד שבעיני רבים נחשב לגברי. גם בתקופה שבה הייתה בעלת כרם ביישוב כדיתא שבגליל העליון, זכתה לתגובות מופתעות למדי מצד הגברים שעבדו עמה. "להרבה מהם היה מוזר בהתחלה שאישה היא זו שמנהלת את העסק הזה, ואומרת להם מה לעשות ואיך".
איך התגובות של הקהל?
"אין ספק שתחום היין נחשב לתחום מאוד גברי, בעבר יותר מאשר כיום, ובתחילת דרכי הרגשתי שנדרש ממני להיות טובה מאוד, ואולי אפילו הכי טובה. השתדלתי כל הזמן להעמיק את הידע שלי כדי שלא יתקילו אותי בשאלות שלא אדע את התשובה עליהן, וזה קידם אותי וחיזק אותי.
"בתחום הזה מתעסקים גם כאלו שמעולם לא למדו את תחום הייננות, ולמרות זאת כל הזמן מנסים להוכיח כמה שהם טובים ויודעים הכל. לא רציתי ליפול לידיים שלהם, וניסיתי להביא לכל מקום שהגעתי אליו את נקודת המבט הייחודית שלי".
.jpg "\"השתדלתי כל הזמן להעמיק את הידע שלי, כדי שלא יתקילו אותי בשאלות שלא אדע את התשובה עליהן\". ססלוב (צילום: יח\"צ)")
איך העבודה עם גברים בתור מיעוט נשי?
"כל העבודות שעבדתי בהן כמעט היו בסביבה גברית כך שזה לא חדש לי, ולמדתי איך לא ליפול למניירות של הגברים ולהביא את עצמי לתוך העבודה. זה פשוט מגוחך שעניין המגדר הוא עדיין אישיו, מה שחשוב זה הפוטנציאל של הבן אדם ולא מאיזה מין הוא".
זה קשה פיזית?
"אני לא גדולה בממדים שלי, ולמרות זאת מצליחה להרים חבית במשקל של 55 ק"ג, זה במקום חדר כושר בעצם. הגישה שלי מאז ומתמיד מול העובדים היא שכל אחד ואחת עושים מה שהם יכולים מבחינת היכולת הפיזית שלהם, בלי שום קשר למגדר שלהם".
את ממליצה לנשים נוספות לעשות את התפקיד הזה?
"ברור. זה כיף, זה מעניין, זה מקצוע שנושק להמון תחומים שונים - למדע, לשיווק, לחקלאות, לחושים, ליחסי אנוש. הוא תחום חושי אבל נוגע גם בביוכימיה, ובכלל - הוא סופר סקסי בעיניי.
"אגב, בסדנאות חידוד החושים בהם אני מלמדת איך להבחין בין יינות שונים, משתתפים בערך 70 אחוז גברים לעומת 30 אחוז נשים, שזה כבר יותר טוב מבעבר".
למה לדעתך אנחנו לא רואים מספיק נשים במקצוע הזה?
"היום דווקא ישנה מגמה חיובית בנושא ורואים יותר ויותר נשים יינניות, בעבר זה באמת היה נדיר יותר מכמה סיבות: יין היה נחשב בעבר למצרך פלצני ויקר שדורש הבנה, ולתחושתי זה היה ניסיון גברי ליצור שליטה וכוח, וגם - המחשבה על מה יקרה אם נשים ישתו ויישתכרו הפחידה את החברה.
"בנוסף, יש כאן עניין שאי אפשר להתעלם ממנו שבמהלך תקופת הבציר, שנמשכת כחודשיים, הייננים עובדים בלי הפסקה ובקושי נמצאים בבית, כך שהעבודה קובעת את סדר היום ואם יש משפחה, ילדים או בני זוג - זה יכול להיות מאתגר, אבל כל אחת בוחרת למה להתמסר".
קרן ונטורה, רשת אילנ'ס, בריסטה
במסגרת תפקידה, קרן ונטורה מנהלת את כל נושא ההדרכות וליווי הזכיינים בסניפי הרשת, אחראית על תהליכים חדשים בחברה ומלווה את הסניפים במהלך הקמתם. בנוסף, היא מלמדת את הזכיינים כיצד לנהל את העסק ומתמקדת בכל מה שקשור לבר ולתפעול המוצרים. לצד הסיפוק הרב מעבודתה, היא מודה כי ללא תמיכה מלאה של החברה בה היא עובדת, יש סיכוי שהשילוב בין הבית והמשפחה לקריירה, היה מאתגר הרבה יותר.
איך התגובות של הקהל?
"עד היום נתקלתי רק בתגובות חיוביות, ויש גם כאלה שמתפעלים מכך שאני נמצאת בשעות אחר הצהריים או הערב בעבודה וזורקים לי: 'יש לך ילדים, תחזרי הביתה כבר'".
איך העבודה עם גברים בתור מיעוט נשי?
"לי יותר קל לעבוד עם גברים, ואני מרגישה שאני זוכה להרבה מאוד הערכה מצידם על העבודה שלי. בגלל שהעבודה היא סוג של ליווי, הם לוקחים אותי כמען מנטורית שלהם ויודעים שיש את הפן המקצועי עליו אני מקפידה מאוד ויש את הפן החברי, כזה שכולל צחוקים ושיחות".
זה קשה פיזית?
"במהלך הקמת הסניפים יש קושי פיזי מסוים, בכל זאת צריך להקים את הבר. ההדרכות עצמן לא כוללות עבודה פיזית, אבל הן ארוכות מאוד ודורשות הדרכה לקבוצות במשך יום שלם. עם זאת, העבודה מאוד מספקת ואם יש קצת קושי - הוא מדרבן, במיוחד כשאת עומדת בסניף ורואה את מה שיצרת, זה מרגש אותי בכל פעם מחדש".
את ממליצה לנשים נוספות לעשות את התפקיד הזה?
"לגמרי. העבודה הזו מתאימה בעיקר לכאלה שאוהבות לעבוד עם אנשים, להיות בתזוזה וצריכות עבודה דינמית. יחד עם האנשים שאני עובדת איתם אנחנו בונים דברים מאפס ואני גם חלק ממקבלי ההחלטות ומכל מה שהחברה הולכת אליה, זה מאוד מספק".
למה לדעתך אנחנו לא רואים מספיק נשים במקצוע הזה?
"המקצוע עצמו הוא די תובעני, ודורש הרבה עבודה שנמשכת גם בשעות הערב. אבל, החברה מאוד מחבקת, תומכת ומכילה. יש המון התחשבות באילוצים, בעיקר בגל שה'אני מאמין' של החברה הוא קודם כל ולפני הכל - שלעובדים יהיה כיף לקום בבוקר לעבודה".
איילת גורדון, קיבוץ רמת יוחנן, בוקרת
"במסגרת העבודה אני עושה הכל בדיוק כמו שאר הבוקרים, ומעולם לא עשיתי לעצמי או עשו לי הנחות בגלל המין שלי", אומרת איילת גורדון, בוקרת שבמשך 20 שנה יוצאת לשטח מדי יום, ומודה שלמרות הכל גם היא מנסה לפעמים להוכיח לאחרים מה היא שווה.
איך התגובות של הקהל?
"כבר 20 שנה שאני במקצוע, ואף פעם לא הייתי במצב שלא רוצים לעבוד איתי כי אני אישה. כן יש מצבים בהם קבלנים שמגיעים לעבודות במכלאה או בשטח לא מבצעים את מה שאני מבקשת, כי חושבים כנראה שאני לא מבינה איך המכלאה אמורה להיות".
איך העבודה עם גברים בתור מיעוט נשי?
"אני סופר מקצועית, והרבה פעמים מקבלת את התחושה מצד הקולגות, שהם ברובם גברים כמובן, שאני לא מבינה עניין. נכון שישנן פעמים שאני מנסה להוכיח את עצמי יותר, אבל מי שמכיר אותי רוכש לי כבוד בגלל מי שאני ובגלל המקצוענות שלי".
זה קשה פיזית?
"להיות בוקרת זה לא קל ונדרש הרבה מאמץ פיזי בשביל זה, במיוחד ככל שהשנים עוברות ואני לא נהיית צעירה יותר, כמובן. למרות זאת, העבודה מעניינת ומשחררת, וכיף לי לקום בבוקר ולצאת לשטח".
את ממליצה לנשים נוספות לעשות את התפקיד הזה?
"עסקי הבקר בארץ הם סבוכים ומורכבים, אולם אין שום סיבה שנשים לא יעסקו בזה".
למה לדעתך אנחנו לא רואים מספיק נשים במקצוע הזה?
"מכמה סיבות: הענף בדרך למטה כבר כמה שנים ואין מספיק עדרים, צריך להיות "משוגעת" על המקצוע כי אוכלים את מה שמגדלים, ואולי הגברים מפחדים מהנשים. סתם, פשוט אין מספיק חשיפה לזה בקרב נשים".
