ונגר החוצה? על עונת השפל של ארסנל / "מר עולם"
למרות הניצחון על מילאן, התותחנים נראים בדרך הבטוחה לשיא שלילי חדש תחת הצרפתי, שכבר הרים ידיים במאבק על כרטיס לליגת האלופות. רק זכייה בליגה האירופית תציל את העונה. בהתחשב שכך שבמועדון כבר נושבות רוחות של שינוי והתחדשות, האם ונגר יפנה סוף-סוף את הכיסא?
רבים מאוהדי ארסנל, גם כאלו שטרחו ונסעו למילאנו, נשמעו פסימיים מאוד בימים האחרונים. הם חששו שהקבוצה הכושלת שלהם תחזור ממשחק הליגה האירופית מול מילאן עם הפסד נוסף, חמישי ברציפות.
לנוכח היכולת של שתי הקבוצות בתקופה האחרונה, זו הייתה התוצאה ההגיונית. לא רק שארסנל הגיעה לאצטדיון סן סירו כשהיא בתקופה הרעה ביותר שלה ב-20 השנים האחרונות, אלא שמילאן נראתה לאחרונה פשוט מצוין. הקבוצה של ג'נארו גאטוזו לא הפסידה ב-13 משחקיה הקודמים ולא ספגה שער כבר למעלה מחודש.
אבל אז החל המשחק והאוהדים האנגלים שיפשפו את העיניים בתדהמה. ארסנל שיחקה כדורגל נהדר, מלא ביטחון, תקפה, הבקיעה וניצחה 0:2. זה היה כנראה המשחק הטוב ביותר שלה העונה. לרגע נראה היה שארסנל הגדולה של פעם חזרה לחיים. שיש עדיין תקווה. שארסן ונגר הוא עדיין האיש הנכון עבורה. אבל רק לרגע.
אחרי שכולם נרגעו, הגיע הזמן לחזור לפרופורציות. נכון, זה היה ניצחון כביר, זו הייתה יכולת נהדרת, אולם גם המשחק בסן סירו לא יכול לשנות את העובדה שזו העונה הגרועה ביותר של ארסנל בעידן ארסן ונגר. והעידן הזה החל, למי ששכח, לפני למעלה מ-21 שנה.
כמו שזה נראה עכשיו, רק זכייה בליגה האירופית עשויה להציל את המנג'ר הצרפתי מסיום דרכו במועדון. וגם זה לא בטוח. ואסור לשכוח: זה היה רק המשחק הראשון בשלב שמינית הגמר. גם אם ארסנל תעבור בשלום את הגומלין ביום חמישי הקרוב באצטדיון האמירויות, היא תעפיל רק לרבע הגמר. הדרך למשחק הגמר בליון עדיין ארוכה מאוד.
ארסנל הגיעה למשחק מול מילאן במורל שפוף, אחרי סדרה של ארבעה הפסדים רצופים ויכולת ביזיונית. זה התחיל עם הפסד ביתי מביך לאוסטרסונדס, הקבוצה השוודית האלמונית, והשפל היה בשבת בהפסד 2:1 לברייטון הקטנה. האוהדים שנסעו לעיר הדרומית לא הפסיקו לקרוא לפיטוריו של ונגר, והוא עצמו נראה בסיום המשחק על סף ייאוש.
מחאת האוהדים נגד ונגר נמשכת כבר כמה שנים טובות. בתחילה היה מדובר בקומץ קטן, ומרבית האוהדים עדיין שמרו אמונים לאיש שהפך את ארסנל לאימפריה בתחילת המילניום.
האיזון הכלכלי מעל הכל, כולל ההישגיות
עד 2005 הוביל ונגר את התותחנים לשלוש אליפויות וארבעה גביעים. בשנים הללו, כאשר שחקנים כמו תיירי הנרי, דניס ברגקאמפ ופטריק ויירה כיכבו על הדשא של הייבורי, לפני המעבר לאצטדיון האמירויות, ארסנל הייתה אחת הקבוצות הטובות והמלהיבות באירופה. ב-2006 היא הייתה במרחק נגיעה מזכייה בליגת האלופות, כשהובילה בגמר מול ברצלונה בפריז, לפני שהקטלאנים השלימו מהפך וניצחו 1:2.
אבל אז החלה הנסיגה ההדרגתית. ארסנל הייתה ונשארה במשך כל השנים קבוצת צמרת שנאבקה על התארים, אבל הפסיקה לזכות בהם. מחאת האוהדים הלכה וצברה תאוצה. האוהדים התקוממו לא רק על העובדה שהקבוצה לא זכתה בתארים במשך תשע שנים, אלא גם על כך שבניגוד ליריבותיה הגדולות מנצ'סטר יונייטד וצ'לסי היא לא רכשה שחקנים בכירים - ואת הבכירים שלה היא מכרה, ועוד ליריבותיה...
הדוגמא הבולטת הייתה בקיץ 2012. רובין ואן פרסי, החלוץ ההולנדי הנפלא ומלך השערים של הפרמייר-ליג, ללא ספק הכוכב הכי גדול של ארסנל באותם ימים, נמכר אז למנצ'סטר יונייטד. האוהדים לא ידעו את נפשם מרוב תסכול. הכעס הופנה בעיקר לעבר ונגר, שהואשם בחסכנות. האשימו אותו בכך שהאיזון הכלכלי של המועדון היה חשוב לו יותר מכל דבר אחר. המכירה של אלכסיס סאנצ'ס ליונייטד בינואר השנה הוכיחה שדבר לא השתנה.
אבל זה לא היה רק זה. הביקורת כלפי ונגר הייתה גם על כך שהוא כבר לא מעודכן, שהאימונים שלו מיושנים, שהמאמנים הצעירים השאירו אותו מאחור. צחוק הגורל: בעבר ונגר נחשב לאיש שהביא את הקידמה לכדורגל האנגלי. אבל זו דרכו של העולם ואסור לשכוח שבעוד שנה וחצי האיש יחגוג יום הולדת 70.
בשבוע שעבר התפרסם כי 88 אחוזים מבין כאלף חברי ה"ארסנל סאפורטרס טראסט", קבוצת האוהדים המשפיעה ביותר, הצביעו בעד הדחתו של ונגר בסיום העונה, למרות שהחוזה שלו הוא עד 2019.
בחזרה להפסד בשבת לברייטון, העולה החדשה. מדובר כאמור בהפסד רביעי ברציפות, דבר שלא קרה לארסנל כבר 16 שנה. זה לא היה רק ההפסד עצמו, אלא הדרך. ארסנל נראתה חסרת אונים ומבולבלת, ללא רוח לחימה. הקפטן לורן קוסיילני הודה: "אנחנו יודעים שאנחנו במצב קשה, בתקופה רעה. ניסינו, אבל שום דבר לא הלך. כולם רואים שאיבדנו את הביטחון".
בחודשיים וקצת שעברו מאז תחילת 2018, ארסנל הפסידה כבר שמונה פעמים, ובתוך שבעה ימים היא הובסה פעמיים 3:0 מול מנצ'סטר סיטי – פעם אחת בליגה ופעם אחת בגמר גביע הליגה – לפני ההפסד לברייטון. קוסיילני הגדיר זאת כ"שבוע הגרוע ביותר בקריירה שלי, ואולי גם של כל שאר שחקני הקבוצה".
ונגר ניסה כהרגלו לשדר אופטימיות, אבל גם הוא לא יכול היה לברוח מהמציאות המרה. ההפסד לברייטון הותיר את ארסנל במקום השישי בטבלה, במרחק של 13 נקודות מהמקום הרביעי, זה שמוליך לליגת האלופות. עד לעונה שעברה ארסנל מעולם לא סיימה בעידן ונגר מתחת למקום הרביעי. בעונה שעברה נקבע שפל חדש, מקום חמישי. המשמעות הייתה שבפעם הראשונה אחרי 20 שנה רצופות ארסנל לא תשחק בליגת האלופות.
כפי שזה נראה כעת, השיא השלילי עומד להישבר וארסנל עוד תסיים במקום השישי בלבד. לקבוצה הלונדונית יש 45 נקודות אחרי 29 מחזורים, שזה תשע פחות מאשר בשלב הזה אשתקד. גם מבחינת הבקעת השערים יש נסיגה ברורה: 52 לעומת 59 בעונה שעברה. ארסנל ספגה עד עתה 41 שערים, ויש תשע קבוצות בליגה שספגו פחות ממנה.
אפילו ונגר הודה בשבת: "אין לנו שום סיכוי אמיתי לסיים בין ארבע הראשונות. צריכים להיות ריאליים. אנחנו צריכים ששתי קבוצות שמעלינו בטבלה יקרסו, ואני לא חושב שזה יקרה".
המשמעות היא שמעכשיו המשימה החשובה ביותר עבור ארסנל היא הצלחה בליגה האירופית, שכן רק במפעל האירופי השני בחשיבותו יש לארסנל סיכוי לזכות בתואר, ומה שחשוב לא פחות – לזכות בכרטיס לליגת האלופות. בדיוק כמו שעשתה מנצ'סטר יונייטד בעונה שעברה. הניצחון על מילאן הציל – בינתיים – את העונה של ארסנל. זה היה גם המשחק שבו הנריק מחיטריאן, הקשר הארמני שהגיע ממנצ'סטר יונייטד כחלק מעסקת ההעברה של אלכסיס סאנצ'ס, הבקיע את שערו הראשון במדים החדשים. גם מסוט אוזיל הזכיר נשכחות עם מספר מהלכים נהדרים.
גרמני, פורטוגלי וצפון אירי
השאלה כעת היא האם תהיה ליכולת הזו המשכיות, במשחק הליגה ביום ראשון מול ווטפורד וכמובן בגומלין מול מילאן. מה שבטוח הוא שהדיון באשר לעתידו של המנג'ר הצרפתי לא ייעלם. התקשורת האנגלית עסקה במהלך כל השבוע החולף בשמות של מועמדים להחליף את ונגר. השם החם ביותר הוא יואכים לב, מאמנה של נבחרת גרמניה.
ESPN דיווח כי כמה שחקנים בכירים איבדו את האמון בוונגר וכי בהנהלת המועדון כבר החלו לבדוק את האפשרויות הניצבות בפניהם, ומאמן נבחרת גרמניה הוא המועמד הראשי. החוזה של יוגי לב, שהוליך את גרמניה לזכייה בגביע העולם לפני ארבע שנים, יסתיים אומנם רק בעוד שנתיים – אולם בארסנל מאמינים שיהיה אפשר לשכנע אותו לחתום אחרי המונדיאל ברוסיה.
שמות נוספים שעלו כמועמדים הם לאונרדו ז'ארדים, המאמן הפורטוגלי של מונאקו, וברנדן רוג'רס, מנג'ר סלטיק שאימן בעבר את ליברפול. הסימנים לכך שוונגר נמצא בדרך החוצה התגברו בתקופה האחרונה, כאשר המנכ"ל איבן גאזידיס ביצע שורה של מינויים חדשים. הגרמני סוון מיסלינטאט הגיע מבורוסיה דורטמונד ומונה לראש מערך הסקאוטינג, וראול סאנלהי, אחד מבכירי הנהלת ברצלונה בעבר, מונה לראש מחלקת השיווק. התחושה היא של התחדשות והתרעננות.
ונגר לא יתפטר מרצונו. זה ברור. הוא עקשן ועדיין מאמין ביכולתו. ויש לו עדיין
תומכים בהנהלה, כנראה גם בעל המניות העיקרי, המיליארדר האמריקני סטן קרונקי. כשהמנג'ר נשאל אחרי ההפסד לברייטון האם הוא חושב שיש לו סיכוי להציל את העונה, הוא ענה: "בוודאי, כי כבר עשיתי זאת בעבר. אני מאמין שהאיכות של מאמן נמדדת ביכולתו לטפל במשברים. ואני מאמין שאני מסוגל לעשות זאת".
הניצחון על מילאן החזיר את הצבע לפנים של ארסן ונגר. השאלה הגדולה היא האם מדובר בעניין זמני, או שהצרפתי יצליח בדרך נס לשרוד גם את העונה הגרועה ביותר בקריירה שלו.
לפנייה לכתב/ת 
