נפטר ג'ון סלסטון - חלוץ פרויקט הגנום האנושי
המדען הבריטי זוכה פרס הנובל נפטר היום בגיל 75. הוא היה הראשון שמיפה את "ספר החיים" - הגנום בבעלי חיים, והיה מחלוצי פיצוח החומר התורשתי DNA. בכך סייע למהפכת הרפואה המותאמת אישית
נפטר חלוץ מיפוי "ספר החיים": זוכה פרס הנובל המדען הבריטי פרופ' ג'ון סלסטון, שהיה מראשוני פרויקט מיפוי הדי.אנ.איי האנושי, הלך לעולמו בגיל 75. פרופ' סלסטון היה הראשון שמיפה את הגנום בבעל חיים, ותרם משמעותית לפיצוח הדי.אנ.איי האנושי, מה שהוביל לפיתוח בדיקות וטיפולים מותאמים אישית.
סלסטון סיים את לימודיו באוניברסיטת קיימברידג' בשנת 1963 והמשיך ללימודי פוסט דוקטורט בקליפורניה, בהמשך הצטרף לאוניברסיטת קיימבריג' שם ערך ניסויים במבנה הדי.אנ.איי. במעבדה זו זוהה לראשונה מבנה החומר התורשתי בתאים. בשנת 1990 הוא ועמיתיו הצליחו למפות את החומר התורשתי בתולעת.
בשנת 1992 סלסטון מונה למנהל מכון המחקר סנג'ר תחת חסות אוניברסיטת קיימבריג', שם התקיימה החטיבה הבריטית של פרויקט מיפוי הגנום האנושי. בשנת 2002 הוא זכה בפרס נובל על עבודתו אודות מנגנוני בקרת הגנים ותמותת תאים.
מיפוי הגנום האנושי, לו כאמור היה שותף סלסטון והיה מחלוציו, הושלם בשנת 2006 בתוך 16 שנות עבודה ומחקר. תחילתו של הפרויקט בשנת 1990, כאשר משרד האנרגיה האמריקני והמכונים הלאומיים לבריאות בארה"ב הודיעו על תחילתו של המיזם.
בשנת 2001 פורסמה טיוטת הגנום, ולאחר חמש שנים הושלמה הגרסה הסופית והמושלמת, בה מופה כרומוזום מספר 1, האחרון מתוך 23 זוגות כרומוזומים המצויים בכל אחד מתאינו. המאמר ובו הבשורה על מיפוי הדי.אנ.איי המושלם, פורסם בכתב העת המדעי Nature.
"ספר החיים" ובשמו המדעי פרויקט הגנום האנושי, סימל את תחילתו של גל הולך וגובר של גישות חדשות ברפואה מותאמת אישית, שנועדו לבדוק שינויים ונטיות גנטיות בתאי הגוף, ובכך להתאים טיפולים מותאמים אישית. מיפוי הגנום גם איפשר את פיתוחן של בדיקות שמאפשרות לאבחן מהר יותר מחלות, אפילו לפני הלידה.
אחת מתוצאותיו המפתיעות של המיזם היתה המספר הקטן מן הצפוי של גנים בגנום האדם. אם בעבר העריכו את מספרם ב-80,000 עד 100,000 גנים, ובהם כשלושה מיליארד זוגות "נוקליאוטידים" (קידודים שעל גבי האי אנ איי), נמצא כי בגנום האדם יש 20 עד 25 אלף גנים בלבד, קרוב לגנום של תולעת.
צפו: עובדות מדהימות על ה-DNA
לפנייה לכתב/ת 
