כדורסלן העבר זכריה עופרי הלך לעולמו
האיש שהיה כל כך דומיננטי עד שבשנות ה-50 גרם לאנשי הפועל ת"א לסרב לעלות למשחק דרבי על האליפות מול מכבי בטענה ש"למכבי יש שחקן ענק ולנו לא", נפטר היום בגיל 85
בתקופה הקדם-היסטורית של הכדורסל בישראל, בשנות ה-50, נערכו בארץ במשך מספר שנים שתי אליפויות: אליפות מכבי ואליפות הפועל. בסיום כל עונה התמודדו המנצחות על תואר האלופה. אלא שהייתה גם שנה אשר בה לא נערך משחק אליפות כלל, משום שמנהלי הפועל טענו שלא יהיה זה משחק הוגן. "למכבי יש שחקן ענק ולנו אין", הסבירו.
"הענק" היה זכריה עופרי ז"ל, שהלך היום (א') לעולמו בגיל 85. עופרי, שנחשב לשחקן על בזמנו, התנשא לגובה של 1.95 מ', מה שהעניק לו את הכינוי "התימני הגבוה בישראל". מטבע הדברים, סביר להניח שבימינו כינוי מהסוג הזה לא היה יכול להתקבע, אך המודעות החברתית לרגישות הנושא העדתי היתה פחותה בהרבה בימים ההם...
זכריה עופרי (משמאל)(צילום: יובל חן)
עופרי היה איש נעים הליכות, משכיל וכאמור כדורסלן נפלא ויעיל. הוא היה אחד מחברי "החמישייה המיתולוגית" של מכבי ת"א אשר זכתה במשך שנים ארוכות ברציפות כמעט בכל התארים - גם כאשר נערכה ליגה רגילה ולא מחולקת - לרבות גביע המדינה בתקופה בה היה לי הכבוד להיות יו"ר המועדון.
הוא שיחק עם אברהם שניאור המנוח, שחקן אגדי שהיה לדעתי - ולדעת כל אלה שראו אותו משחק - הכדורסלן הישראלי הטוב בתולדות המשחק, כמו גם עם מנחם קורמן, יהודה "קנבוס" וינר ורלף קליין המנוח. זכריה אהב גם ללמוד ולדעת, ואמנם, בתום קריירה נהדרת (גם בנבחרת הלאומית כמובן), נסע לארה"ב ללימודים והיה למנהל בית ספר יהודי בניו-ג'רזי.
אבל הוא לא נשאר מעבר לים, ושב לישראל. בשנים האחרונות התקרב יותר ויותר לדת. למעלה מ-60 שנים היינו ידידים, ועתה הוא הלך מאתנו. יהי זכרו ברוך.
לפנייה לכתב/ת 
זכריה עופרי ז"ל
צילום: יובל חן
מומלצים
