ליצמן בעט בדלי - והרוויח מתווה גיוס מקרטע
סגן שר הבריאות חשש שהשותפות ינצלו את חולשת נתניהו בשל החקירות ודרש לקדם את חוק הפטור מגיוס לפני התקציב. אלא שליצמן זיהה באיחור את הסכנה שגפני והשר דרעי הזהירו מפניו - איום הבחירות. ליצמן ופטרונו, האדמו"ר מגור, חיסלו אפשרות לחוק גיוס חלומי מבחינתם
אמש, לקראת חצות, עשו החרדים את שלהם במאמצים לפתרון המשבר הקואליציוני. הבוקר (ב'), כשהמערכת הפוליטית עדיין ממתינה למוצא פיו של שר הביטחון ליברמן, הם מתפנים לסכם את הזיג-זג המרשים של מועצת גדולי התורה. התקפלות, נסיגה או ויתור - לסמנטיקה כמעט שאין משמעות. כך או אחרת, השורה התחתונה ברורה: מה שהחל כדרישה בלתי מתפשרת וחד-משמעית של הרבנים לפתרון שלם וארוך טווח בנושא חוק הפטור הגיוס, הסתיים שוב במתווה מקרטע, קצר מועד ולא חוקתי – והפרחים לסגן שר הבריאות יעקב ליצמן ולאדמו"ר מגור.
למעשה, בתוך יממה או שתיים השליכו המפלגות החרדיות אל פח האשפה עבודה מאומצת של כמה חודשים - והכול מאימת הבחירות: מטרת העל של יהדות התורה וש"ס בכנסת ה-20, מאז שבג"ץ פסל את חוק הגיוס, הייתה לגבש הצעה חדשה שמצד אחד תיצור מראית עין של שוויון בנטל ומצד שני תבטיח שתלמידי הישיבות לא יידרשו לשרת.
לבסוף, רגע לפני שהיא הושגה, בעט יעקב ליצמן בדלי. טובי המוחות במגזר, מהשר לשעבר אריאל אטיאס ועד עו"ד יצחק מירון, התמסרו בתקופה האחרונה לטובת התעלולים הפוליטיים והמשפטיים שאמורים היו לרבע את המעגל הזה - אבל כל זה ירד אתמול לטמיון.
בתחילה התעקשו החרדים - ובצדק מבחינתם - כי אחרי שלושה חוקי גיוס שונים בחמש שנים, הרביעי חייב להביא פתרון ממשי וארוך-טווח, ובעיקר לעמוד במבחן הבא בבג"ץ. ההצעה שגיבשו בעמל רב בחודשים האחרונים הייתה יכולה להשיג את המטרה, וההסכמים הקואליציוניים מחייבים את כולנו ואת ישראל ביתנו לתמוך בה (כמו בכל מהלך שתכליתו שמירת הסטטוס-קוו בנושאי דת-מדינה).
אלא שיו"ר יהדות התורה ליצמן חשש שהשותפות ינצלו את חולשתו של נתניהו השקוע בחקירות כדי להפר את המשמעת, ולכן דרש לקדם את החוק עוד לפני אישור תקציב המדינה. החלטת מועצת גדולי התורה הייתה מחמירה עוד יותר, כשתבעה את השלמת החקיקה עוד השבוע וחישקה לחלוטין את ליצמן. המשבר בקואליציה היה בלתי נמנע.
"פייק הישג"
איך זה נגמר בסוף - כולם יודעים: "נוסח הפשרה", שעליו הסכימו אתמול החרדים מול ראש הממשלה, ושאושר הבוקר בוועדת השרים לענייני חקיקה, אולי מעצבן את ליברמן, אבל נראה כמו הדבר הכי רחוק מ"פתרון שלם וארוך טווח" שאליו חתרו, וצפוי לקרטע לא פחות מחוק הגיוס שנפסל בבג"ץ בקיץ שעבר.
בש"ס וביהדות התורה מודים הבוקר כי ההצעה לא חוקתית ולכן לא תעמוד במבחן המשפטי, אלא תשיג לכל היותר את מה שמצליחים החרדים להרוויח כמה עשרות שנים: עוד קצת זמן, ושוב עוד קצת זמן, שנה שנתיים נוספות עם מעמדם המיוחד של תלמידי הישיבות, דחיית הקץ - ההפך הגמור ממטרת העל של הקדנציה.
אז מה השתבש שם בדרך? ליצמן, מחולל המשבר הקואליציוני ומי שגרר לתוכו בעל כורחם את כל חבריו במפלגות החרדיות, זיהה באיחור מה את הסכנה שדרעי וגפני הזהירו מפניה מהרגע הראשון: התעקשות בנושא - משמעותה פיזור הכנסת. בחירות השנה על רקע חוק הגיוס שווה לקואליציה חילונית אחריהן. פירוק ממשלת הימין הטובה כל כך לחרדים, צעד שכל השותפות מתנגדות לו, יהיה רשום על שמנו. התוצאה: רצינו פטור לתלמידי הישיבות משירות בצה"ל – נקבל שוב את "גזירות לפיד".
כשליצמן הבין שזה רציני והשתכנע, הוא ניסה לתמרן את פטרונו, האדמו"ר מגור, אך היה זה כבר מאוחר מדי: בהשפעת עסקנים עקשנים הלוחשים על אוזנו של נשיא מועצת גדולי התורה, הוא לא הסכים לרדת מהעץ. גם עמדת החברים האחרים במועצה, שמשכו לפשרה, כמו האדמו"ר מבעלז (רבו של ח"כ ישראל אייכלר), לא הועילה. כדי לרכך ולרצות את הרבי, נדרש ליצמן להביא בפניו הישג משמעותי, כזה שבעבורו כדאי יהיה לסגת מעט מהדרישה המקורית ולהסתפק באישור החוק בקריאה טרומית. בסוף זה בא בצורה של "פייק-הישג" – הצעה מחוררת וקצרת-טווח שלא עוברת את מבחן בג"ץ, ואפילו לא את מבחן ליברמן. העיקר שהאדמו"ר ישתכנע.
באגף החסידי של יהדות התורה מבינים הבוקר כי חיסלו במו ידיהם את האפשרות לחוק גיוס חלומי מבחינתם. אם מועצת גדולי התורה והיו"ר ליצמן היו מגלים קצת איפוק מלכתחילה, היו גדלים סיכוייו של המתווה המקורי להתקדם עוד, ולא מן הנמנע כי היה מגיע ליישורת האחרונה ומקבל חותמת כשרות מהקואליציה בקריאה שנייה ושלישית – עם או בלי ליברמן. בסוף ההצעה נגנזה, ובמקום הסדרה היסטורית של מעמד תלמידי הישיבות, סומנה מטרת על חדשה לקדנציה הנוכחית: רק לא בחירות, ובטח שלא על שמנו.
בזמן שליצמן סותם את הגולל על הצעת חוק הגיוס המקורית ומלקק את הפצעים, ובעוד שהמערכת הפוליטית כולה מצפה למוצא פיו של ליברמן, נראה כי את הקושי הגדול באמת חווים הבוקר דווקא אריה דרעי ומשה גפני: לשמור בבטן את ה"אמרנו לך".
לפנייה לכתב/ת 
