צפו: מסע בתלת מימד אל ערפילית אוריון
באמצעות סדרת צילומים שצולמו בטלסקופ החלל האבל, יצרו לאחרונה בנאס"א מודל תלת מימדי המאפשר מסע למעמקי הערפילית המרהיבה ביותר בשמי כדור הארץ - הערפילית הגדולה באוריון. בימים אלו היא נמצאת בשיא גובהה בשמיים בתחילת הערב וניתן לראותה גם בטלסקופי חובבים. צפו בסרטון
קבוצת אוריון - הצייד המרשים של שמי החורף (כסיל בעברית), הנראית בימים אלה בשיא גובהה בשמיים מיד לאחר השקיעה, מאכלסת בתוכה את אחד העצמים היפים והמוכרים בקרב חובבי אסטרונומיה - הערפילית הגדולה באוריון.
לסרטון המלא: https://www.youtube.com/watch?v=xCFg5udYbAg
הערפילית שבמבט דרך עינית הטלסקופ תיראה כענן מואר הדומה בצורתו לפרח האירוס היא הבהירה שבין הערפיליות המאירות (המכונות גם ערפיליות בהירות או ערפיליות פליטה) הנראות מכדור הארץ. היא גם היחידה הנראית היטב בעין ככוכב מעורפל תחת שלושת הכוכבים המסמלים את חגורתו של הציד אוריון. צורה זו מוכרת לחלקנו בשם "חץ הצפון". הודות לבהירותה הגבוהה וגודלה הזוויתי העצום ניתן לראות פרטים רבים גם בטלסקופ החובבים הקטן ביותר.
באמצעות סדרת צילומים שצולמו בטלסקופ החלל האבל במשך השנים, יצרו בנאס"א מודל תלת מימדי המאפשר מסע למעמקי הערפילית המרהיבה שנמצאת בימים אלו ממש בשיא גובהה בשמיים בתחילת הערב (קצת דרומית מהזנית). אף על פי שהערפילית נראית היטב בעין, האסטרונומים הקדמונים לא הבחינו בה, והיא עוררה תשומת לב רק כשנה לאחר שגליליאו גליליי כיוון לראשונה את הטלסקופ שלו לשמיים. הראשון שתיאר את הערפילית באופן גרפי היה ההולנדי הוּיגֶנס, מגלה טבעות שבתאי, והוא עשה זאת בשנת 1656.
הערפילית הייתה גם העצם השמימי הראשון שצולם אי פעם: הצילום בחשיפה ארוכה של 51 דקות נעשה על ידי פרופ' הנרי דָראפֶר בשנת 1880 בעזרת טלסקופ שובר אור בקוטר 28 ס"מ.
אגב, קביעת מרחקה של הערפילית ממערכת השמש נתקלה בקשיים רבים. המרחק גדול מכדי למדוד אותה באופן ישיר והמדידות הראשונות הסתמכו על הערכות גסות של הבהירות המוחלטת של כוכבי הערפילית, בהשוואה לבהירות הנראית בעין. עד לפני כ-70 שנה ההערכה הייתה כ-900 שנות אור, אך בזכות שיפור מתמיד במכשור ובהתפתחות המדע במדידת מרחקים ביקום נקבע כי מרחקה הוא כ-1,300 שנות אור. בהתבסס על מרחק זה, ממדי הערפילית הם כ-30-40 שנות אור. לשם השוואה מערכת השמש עד מעבר למסלולו של פלוטו מוערכת בפחות מחצי יממת אור.
כשצדק וונוס בשמיים
תופעה מעניינת נוספת מתרחשת בגזרת כוכבי הלכת. אם תביטו בשעות הדמדומים אל האופק המערבי תוכלו לשים לב לשני כוכבים בהירים במיוחד. השניים הם כוכבי הלכת נוגה (הבהיר מביניהם) וחמה, שיימצאו בשבועיים הקרובים יחד בשמי האופק המערבי.
אם תעקבו בכל יום אחר השניים תוכלו לראות בבירור את התנועה של כוכב הלכת חמה ביחס לנוגה. בתוך מספר ימים בהם חמה יתרחק מנוגה (מרחק זוויתי ביחס של הצופה מכדור הארץ) והוא יתקרב שוב ואז ירד אל מתחת לאופק ויעלם (יעבור להיות כוכב בוקר) כאשר נוגה ימשיך ללוות אותנו בחודשים הקרובים בשמי הערב.
אך השניים לא לבד. גם כוכב הלכת צדק הולך ומתקרב אל כדור הארץ לקראת הניגוד בעוד כחודשיים (9.5.18) - אז יהיה צדק במרחק הקרוב ביותר לכדור הארץ - כ-630 מיליון קילומטרים. בימים אלו ניתן לראותו עולה מהמזרח בשעות הערב המאוחרות כאשר בכל שבוע הוא מקדים את זריחתו בכחצי שעה. צבעו צהוב-לבן ולמעשה בשעות הלילה כשהוא נראה בשמיים, הוא הכוכב (לכת) הבהיר ביותר.
מידע נוסף על התצפית בירח ובכוכבי הלכת ואירועים אסטרונומיים נוספים לשנת 2018 אפשר למצוא בספר השנה עם כל האירועים האסטרונומיים לשמי ישראל ובעמוד הפייסבוק שירת הכוכבים .
