הלמ"ס: ישראל מובילה במספר הילדים למשפחה במערב
ממוצע מספר הילדים לכל אם ישראלית עומד על 3.1, הגבוה ביותר במדינות OECD ב-2016. מודיעין עילית בצמרת עם 7.59 ילדים בממוצע לאישה. המוסלמיות מובילות בשיעור הפריון הגבוה ביותר. וזה היישוב שבו יש רק 1.91 ילדים בממוצע במשפחה
מספר הילדים הממוצע של אם בישראל הוא הגבוה ביותר במערב ועומד על 3.11. כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שמתפרסמים היום (ג') בנושא ילודה ופריון לשנת 2016. ברוב מדינות ה-OECD שיעור הפריון בשנים האחרונות עמד על פחות מ-2.1 ילדים לאישה, נמוך מזה הנחוץ לשמירה על יציבות בגודל האוכלוסייה.
בשנת 2016 שיעור הפריון הגבוה ביותר היה של נשים מוסלמיות - 3.29 ילדים לאישה, והנמוך ביותר היה של מי שדתן לא סווגה במרשם האוכלוסין - 1.64 ילדים לאישה (מדובר בדרך כלל על בני משפחה של עולים יהודים ועל בני דתות שלא פורטו בנפרד, כגון בודהיסטים, הינדים, שומרונים וכו').
שיעור הפריון הכולל בישראל דומה לזה שנמדד בשנת 1980, ועמד על 3.14 ילדים לאישה. ב-2006 החלה עלייה בשיעור הפריון הכולל בעקבות העלייה בשיעור הפריון של נשים יהודיות, שהגיע ב-2016 לרמה של 3.16 ילדים לאישה, ולמרות הירידה בשיעורי הפריון של נשים מוסלמיות, נוצריות ודרוזיות.
ב-2016 נולדו 181,405 תינוקות, מתוכם 139,400 (76.8%) לנשים יהודיות ואחרות. היתר - לנשים ערביות. 51.5% מהילודים היו זכרים.
בחלוקה לפי דת, 73.9% מהילודים בשנת 2016 נולדו ליהודיות, 20.7% למוסלמיות, 1.4% לנשים נוצריות, 1.3% לדרוזיות ו-2.6% לנשים שדתן לא סווגה במרשם האוכלוסין.
אחוז הילודים ממין זכר הגבוה ביותר היה בקרב נשים מוסלמיות - 51.7%, ואילו האחוז הנמוך ביותר היה בקרב נשים שדתן לא סווגה במרשם האוכלוסין - 50.8%.
חלקם של הילודים לנשים בגיל 30 ומעלה עלה מ-40.2% בשנת 2000 ל-51.5% בשנת 2016. דחיית הלידות לגיל 30 ומעלה שכיחה במדינות מפותחות רבות. באירלנד, הולנד, ספרד ואטליה עלה הגיל הממוצע של יולדת ליותר מ-30 שנה כבר באמצע שנות ה-90.
רמת הפריון של נשים לא נשואות נמוכה באופן בולט בהשוואה לנשואות. ב-2015 נולדו כ-13 ילודים לכל 1,000 נשים לא נשואות לעומת כ-170 ילודים לכל 1,000 נשים נשואות.
לנשים לא נשואות יש נטייה ללדת בגיל מבוגר מהנשים הנשואות. בקרב נשים לא נשואות, 51% מהילודים נולדו כשהאם הייתה בת 35 ומעלה, לעומת רק כ-23% מהילודים בקרב נשים נשואות. שיא הפריון של נשים לא נשואות הוא בגילאים 39-35, ואילו שיא הפריון של נשים נשואות הוא בגילאים 24-20.
גילן הממוצע של האימהות שילדו בפעם הראשונה: 27.6. גיל הנשים שילדו את ילדן השני היה גבוה בשנתיים בערך, וגיל הנשים שילדו את ילדן השלישי היה גבוה בשנתיים בממוצע מהלידה השנייה.
משנת 2000 נרשמה עלייה חדה יחסית בגיל האם הממוצע בלידה, שעלה בשנה וחמישה חודשים והגיע ל-30.4 ב-2016. עיקר העלייה נבעה מהנטייה הגוברת לדחות את הלידה הראשונה לגילאי ה-20 המאוחרים, מ-25.7 ב-2000 ל-27.6 ב-2016, ומהנטייה ללדת יותר בגילאי 30 ומעלה.
9,211 מכלל התינוקות שנולדו לנשים יהודיות בשנת 2016, המהווים 6.9%, נולדו לנשים לא נשואות. כ-76.2% מהם נולדו לנשים רווקות, 23.2% לנשים גרושות והיתר לאלמנות. למרות העלייה בשיעור הילודים לנשים רווקות, חלקם של הילודים לנשים לא נשואות קטן בישראל בהשוואה למדינות אחרות החברות בארגון ה-OECD.
4.6% מסך כל הילודים שנולדו בישראל בשנת 2014 נולדו בלידות מרובות עוברים. 97% מהם היו תאומים. בעקבות הגידול במספר טיפולי ההפריה החוץ-גופית בישראל, חלה עלייה במספר הלידות מרובות העוברים בשנות ה-90. עלייה זו הציבה את ישראל כאחת המדינות עם אחוזי לידות מרובות העוברים הגבוהים ביותר בעולם. בשנת 1995 3.8% מסך כל הילודים שנולדו בישראל נולדו בלידות מרובות עוברים, בהשוואה ל-2.4% בשנת 1980. מאז שנת 2000 התייצב אחוז זה סביב הנתון הנוכחי.
לפנייה לכתב/ת 
