לקסוס NX300h במבחן בזק - מיצוב מחדש
רכב הפנאי של לקסוס עבר מתיחת פנים במסגרתה מבטיחה היצרנית לשפר את נקודת החולשה הבולטת שלו בעבר - איכות נסיעה. האם זה הצליח לה?
לקסוס NX סימל את תחילת המהפך העיצובי של יצרנית היוקרה היפנית, עם קו נועז ומוחצן ואפילו בוטה. רחוק שנות אור מהקווים הסתמיים שאפיינו את המותג בעבר. הוא מבוסס כבעבר על פלטפורמת טויוטה ראב4 הקומפקטי ובהתאם התקשה להתמודד עם מתחרים אירופאים איכותיים. תג המחיר של הדגם הקודם הציב אותו מול מתחרים חזקים מאוד וגדולים ממנו כמו אודי Q5, ב.מ.וו X3 ומרצדס GLC, אך מול הוא התקשה להתמודד, בעיקר עם איכות נסיעה רחוקה מלשכנע כפי שעלה במבחן הדרכים שערכנו לו.
מתיחת הפנים שעבר לאחרונה מבטיחה לטפל בנקודת זו, אך היא אינה היחידה שהופכת אותו - על הנייר לפחות - לתחרותי יותר. שכן את ה-NX ניתן כעת לרכוש גם במחיר נמוך ב-20 אלף שקלים מבעבר, ובכך הוא ממוצב מול מתחריו האמיתיים בקטגוריה נמוכה יותר, ב.מ.וו X1, אודי Q3 ומרצדס GLA.
מה שונה: העיצוב המוצלח של ה-NX עבר שינויים קלים בלבד המסתכמים ביחידות תאורה שונות וצרות מלפנים ורחבות יותר מאחור, פתחי אוורור נוספים בקצה הפגוש הקדמי וסבכה מודגשת. מסך התצוגה בקונסולה עבר אבולוציה מקובלת בתעשייה והוא כעת גדול יותר ("10.3, "8 בגרסת בסיס, לעומת "7 בדגם היוצא) ומציע תפריט בעברית. אך בהתאם למקובל כיום בלקסוס הוא נשלט באמצעות משטח מגע (במקום חוגה בעבר) מסורבל, המושך תשומת לב מיותרת בזמן הנהיגה. הקונסולה המרכזית נראית טוב מבעבר עם גימור מתכתי למתגים ואילו צג בקרת האקלים ושעון הזמן האנלוגי עברו אף הם הגדלה מתבקשת.
מערכות בטיחות מתקדמת מוצעת כעת כציוד תקני בכל הגרסאות וכוללת בלימה אוטונומית במצבי חירום, התראה על סטייה מנתיב עם תיקון אקטיבי, זיהוי תמרורים ותאורה דינמית. בקרת השיוט האדפטיבית - שהוצעה גם בדגם היוצא - כוללת כעת גם אפשרות "זחילה" בפקקים.
ומה על נקודת החולשה הבולטת? מיתלי ה-NX עודכנו באופן מקיף עם קפיצים, בולמי זעזועים ומוטות מייצבים שונים. והשיפור בנוחות הנסיעה מורגש מהרגע הראשון. הן ביכולת ספיגה של שיבושים ומהמורות במהירות נמוכה, הן בשמירה על ריסון המרכב במהירות גבוהה. גם תגבור ההגה עבר כיול מחדש אך הוא אינו אחיד בפעולתו, קל מדי במרכז, כבד מדי בתפעול נמרץ.
בידוד הרעשים שופר, כולל של יחידת ההנעה המרגישה טוב יותר לאחר כיול מחודש שעברה תיבת ההילוכים הרציפה שעדיין אינה מהטובות מסוגה, ומזניקה לעיתים שלא לצורך את המנוע לסל"ד גבוה מדי וקבוע. אוושת צמיגים עדיין נוכחת על אספלט באיכות נמוכה ויש גם רעש ממערכת אגירת האנרגיה בזמן בלימה.
מה נשאר: כבעבר ה-NX מציע תא נוסעים מרווח יחסית (266 ס"מ בסיס גלגלים) ותא מטען גדול (475 ליטר) עם מושבים נוחים ותומכים היטב. עם זאת, למרות שיפור כללי באיכות החומרים, במקומות שונים (מתחת לעיני הנוסעים) ובדיפוני הדלתות הפלסטיק עדיין מרגיש זול מדי ביחס לקטגוריית היוקרה. לכך יש להוסיף מתג התנעה וידיות מאותתים ומגבים שהגיעו היישר מבעלת הבית העממית (טויוטה). והגיע גם הזמן לסלק את מנוף בקרת השיוט המיושן.
רמת אבזור עשירה וכוללת בגרסת הבסיס (275 אלף שקל) בקרת אקלים מפוצלת עם פתחים למושב האחורי, חימום למושבים קדמיים, מפתח חכם, מנופים להעברת הילוכים מאחורי ההגה, מראות מתקפלות חשמלית, חיישני גשם וחניה מלפנים ומאחור, חלון שמש, חישוקים קלים בגודל 18" ושמונה כריות אוויר. גרסת פרימיום הנבחנת (ב-300 אלף שקל) מוסיפה ריפודי עור, מושבים קדמיים חשמליים ודלת תא מטען חשמלית.
יחידת ההנעה ב-NX300h ההיברידי שהתייצב למבחן משלבת בין מנוע בנזין בנפח 2.5 ליטר (155 כ"ס) לצמד מנועים חשמליים, האחד מחובר לגלגלים הקדמיים (143 כ"ס) והשני מחובר לאחוריים (68 כ"ס) עם הנעה כפולה-קבועה תיאורטית. יש להזכיר כי גרסת האבזור הבסיסית מוותרת על המנוע האחורי.
בשונה מיחידות הנעה היברידיות נטענות, היחידה הוותיקה של ה-NX מאפשרת נסיעה נקיה למרחק של קילומטרים בודדים בלבד, ובמהירות של 40 קמ"ש לכל היותר. היא בעלת אופי פעולה חלק, אך הביצועים רק סבירים - 9.2 שניות ל-100 קמ"ש, כשתי שניות יותר מה-NX300 בעל מנוע טורבו-בנזין. להפתעתנו, הביצועים המאכזבים אינם מתבטאים בצריכת דלק מצוינת, שכן היא עמדה על 10.6 ק"מ לליטר בממוצע המבחן.
המנוע החשמלי האחורי חלש מכדי לסייע בהורדת הכוח ועל כן הוא לא מאפשר הנעה כפולה אמיתית, וכושל אפילו בדרכי כורכר. התנהגות הכביש לעומת זאת בטוחה וצפויה, אך כיול המתלים הרך יותר הפך אותו לפחות דינמי ונכון לשינויי כיוון. וכפי שקורה לעיתים קרובות מדי בלקסוס, דוושת הבלם (עם טעינה רגנטיבית למצברים) מציעה אופי פעולה לא אחיד והיא חסרת תחושה.
איך בסוף: במסגרת מתיחת הפנים טיפלה לקסוס בנקודת החולשה המרכזית של הדגם: נוחות נסיעה. וזה הצליח לה. גם מערכות הבטיחות המתקדמות הן צעד מתבקש וראוי למחמאות. מאידך, יחידת ההנעה ההיברידית רחוקה מלשכנע והיא נראית כמקדמת תדמית ותו לא. גם רמת הגימור לא תמיד משכנעת ואין ספק כי ה-NX יתקשה גם בעתיד להתמודד מול דגמים חדשים בקטגוריית רכבי הפנאי היוקרתית. עם זאת, תג המחיר העדכני ממצב אותו נכון יותר בשוק והופך אותו לחבילה טובה ומומלצת מבעבר.
מנוע | 4 צילנדרים |
נפח / סוג דלק | 2,494 סמ"ק / בנזין-היברידי |
הספק מנוע בנזין | 155 כ"ס ב-5,700 סל"ד |
מומנט מנוע בנזין | 21.4 קג"מ ב-4,200 סל"ד |
הספק מנוע חשמלי | 143 כ"ס קדמי / 68 אחורי |
הספק משולב | 200 כ"ס |
הנעה / תיבת הילוכים | כפולה / רציפה |
אורך | 464 ס"מ |
רוחב | 184.5 ס"מ |
גובה | 164.5 ס"מ |
בסיס גלגלים | 266 ס"מ |
משקל | 1,785 ק"ג |
נפח תא מטען | 475 ליטר |
100-0 קמ"ש | 9.2 שניות |
מהירות מרבית | 180 קמ"ש |
תצרוכת דלק (ממוצע יצרן) | 19.2 ק"מ לליטר |
פליטת CO2 (ממוצע יצרן) | 121 גרם לק"מ |
מחיר רכב מבחן (בסיס) | 300 אלף שקל (275 אלף שקל) |
כריות אוויר | 8 |
בקרת יציבות? | כן (לחצו כאן להסבר) |
דירוג בטיחות (Euro NCAP) | 5 כוכבים |