מאבק במשבר המוטיביציה לקרבי: הצצה לגדנ"ע הקרבי של השריון
כחלק ממתקפת הנגד של צה"ל מול המוטיבציה הפוחתת של בני הנוער לשרת בתפקידי לחימה, הצטרף כתב ynet לגדנ"ע קרבי לתלמידים, שם מנסים לשכנעם להתגייס לשריון. בתפריט: תצוגות תכלית באש חיה, כניסה לטנקים ושיח ישיר עם לוחמים. "הם שואלים - למה שאקריב ואהיה בבוץ ובטנק?"
המאבק של צה"ל נגד הירידה במוטיבציה לגיוס קרבי: בשבועות האחרונים נערך גדנ"ע יחודי לתלמידי כיתות י"א בבסיס השריון של חטיבה 7 ברמת הגולן, כחלק מהניסיונות של הצבא להתמודד עם הפיחות בביקוש של בני הנוער לשרת בקרבי בכלל, ובפרט ביחידות שנחשבו לחוד החנית של צבא היבשה כמו גדודי החי"ר והטנקים.
באופן יוצא דופן חשפו נתוני צה"ל בשנה האחרונה כי לצד כרסום מתמשך ברצון של בני הנוער לשרת בחטיבות החי"ר והשריון, גם המבוקשות שבהן כמו גולני (שעדיין מובילה בביקוש של המלש"בים לשרת בשורותיה) וגבעתי, ישנה עלייה במוטיבציה לשרת במערכים קרביים אחרים כמו פיקוד העורף, הגנה אווירית (כיפת ברזל) ומג"ב.
אחד ההסברים לתופעה נעוץ בשקט הביטחוני היחסי מזה כשלוש שנים וחצי ובשינויים הסוציולוגיים בחברה, שדוגלים יותר בדאגה אישית לקריירה ולפיתוח של הפרט, גם שהוא מגיע לגיל הגיוס ותוהה לגבי התועלות שייצאו לו מאופי שירותו. בצה"ל הכינו "מתקפת נגד" בצורה של שורת צעדים, שחלקם מסמנים את ההשלמה בצבא שלפיה אין מה להתבייש בפעולות שכנוע של הנוער לשרת בקרבי. כך למשל, במקום לקיים גדנ"ע רגיל בבסיס שמיועד למטרה זו, צה"ל מביא בחודשים אלה אלפי תלמידים לבסיסים של יחידות קרביות.
בגדנ"ע שריון עברו עשרות רבות של תלמידים מתיכון בכפר סבא, שפוטנציאל הגיוס בו לקרבי הוא גבוה אך המימוש בפועל נחשב לנמוך יחסית, ארבעה ימים של הכרת חטיבה 7, כניסה לטנקי מרכבה סימן 4 מתקדמים, תצוגות תכלית באש חיה שהעבירו להם הלוחמים, שיחות והרצאות עם מפקדים וקצינים ובעיקר חיכוך ממושך עם החוויה הקרבית על ידי דיאלוגים בלתי אמצעיים מול לוחמים צעירים, כמעט בני גילם.
מביקור בגדנ"ע עולה כי לא כל התלמידים והתלמידות השתכנעו לבחור במנילה שלהם באופציית השריון, ונראה שלפחות בשלב זה עדיין יעדיפו להתמודד על תפקיד נחשק ב-8200 או ביחידת תקשוב יוקרתית.
"קשה לשכנע את הנוער שהחרב מונחת על הצוואר"
"בתור מ"פ הייתי רוצה להשכיב עוד מארב, אבל אני חושב שגם המ"פים של היום רואים בכך חשיבות עליונה - לקחת נערים בשלב משמעותי של גיבוש ההחלטות על עתידם ולהראות להם מזה אחוות לוחם", הסביר ל-ynet מפקד גדוד 77 של חטיבה 7, סגן אלוף שאול ישראלי. "להתחיל את השיח הזה לפני ההגעה לבקו"ם, שם אנו כבר תוצאתיים", הוסיף.
"הנוער כיום הוא נהדר וזה לא השתנה, רק שהוא צמא למשמעות וקשה לשכנעו שהחרב מונחת על הצוואר כי אין מלחמה כל שני וחמישי ואנו שמחים על כך. אבל שהוא מגיע לחטיבה 7, הוא מבין שאין מישהו אחר שיגן על הבית".
סא"ל ישראלי שוחח עם בני הנוער שהתארחו בבסיס האם של החטיבה: "הם שואלים, 'למה שאני אקריב ואהיה בבוץ ובטנק ואעבוד קשה?'. פה הם רואים שהעסק הזה הוא אחר, את הקיבוצניק והדתי, את החילוני והעירוני, כולם יחד. הם רואים את הברק שבעיניים, את האמל"ח הטכנולוגי וזה מדליק אותם בשנייה".
בצה"ל יש מי שיצא בשנה האחרונה נגד הדרך בה נמדדת המוטיבציה לקרבי, כבר בשאלונים בכיתות י"א. באכ"א טוענים שיש מרחק עצום ומספר רב של פעמים שבהן הנער מחליף את דעתו בשנתיים שבין הצו הראשון ליום הגיוס. "היום המוטיבציה נמדדת לפני ההגעה לבקו"ם וזה מדד בעייתי", אומר סא"ל ישראלי. ,המוטיבציה נוסקת אחרי שהם מתחילים שירות בחטיבה 7 ולכן אנו פה - משילים עבורם את הסטיגמות שיש על השריון".
בין השורות מצביע המג"ד על התרומה הקריטית של שירות קרבי בצה"ל לאיחוי השברים בחברה הישראלית, בעיקר בעת הנוכחית: "שירות משותף לכל רבדי האוכלוסיה הוא הדבר הכי חזק שיש כיום במדינה. זה המקום המרכזי והאותנטי ביותר שבו מתחברים כלל חלקי האוכלוסייה, עושים הכול אחד עבור השני בערבות הדדית ויוצאים כאזרחים אחרים. במקום לחלוף ברחוב ליד החילוני או הדתי, החייל נאלץ לשוחח עימו, לגלות את תפיסת עולמו ולראות את המכנה המשותף".
"בעבר לא היית צריך לשכנע את מי שנמצא כאן במשמר הירדן או בעמק שיש איום. האיום תמיד קיים ואם לא נהיה חברה מלוכדת שמוכנה להקריב, כל אחד בתורו עבור אחרים, לא יהיה פה שום דבר. התבגרנו מאוד. כמו שמפקד לא יכול להוביל את לוחמיו לקרב רק מכוח הסמכות, אותו דבר כאן: אנו צריכים לרתום את האנשים ולחברם לעשייה המשמעותית, בתשומת לב אמיתית, באינטימיות ולא במילים ריקות. ואת זה צריך לעשות את זה כבר בגיל הגדנ"ע".
"היום שואלים יותר: "מה קרבי ייתן לי?'"
סגן לירן עזר מקריית מוצקין הוא מפקד מחלקת טנקים בגדוד, ולא רחוק בגילו מהנוער שאותו הוא מנסה לשכנע כיום להתגייס לחיל. הוא התגייס לצבא בסמוך לתקופת מלחמת צוק איתן, אז המוטיבציה לשרת הייתה בשמיים.
לדבריו, "הנוער של היום לא מספיק חשוף למלחמות או לדברים שקורים בתקופה הזו. לצורך העניין, אם אתה שואל אותם אם שמעו מה קרה לאחרונה בעזה או בגזרה הצפונית, אז הם לא יודעים לענות. הם כן מבינים את חשיבות הגיוס ויודעים שאם הם לא יעשו את זה, אף אחד אחר לא יעשה זאת. הרבה מהם רוצים להגיע לקרבי, למקומות כמו קורס טיס וסיירת מטכ"ל, אך גם למקומות כמו מודיעין".
את הגדנ"ע מלווים גם מדריכי הגדנ"ע של צה"ל ומי שכבר חנכה אלפי נערים בשנים האחרונות, מפקדת בסיס גדנ"ע צלמון, רס"ן לירון מנשה-הרשקו, מזהה את השינויים בחברה שלא פוסחים על הנוער: "יכול להיות שהחברה שלנו מקדשת דברים שבעבר פחות קידשה כמו הישגיות והצלחה אישית, כאשר ערך התרומה למדינה היה פעם יותר משמעותי".
"בני הנוער של היום מחפשים גם ערכים ואנו נותנים להם את זה כאן. הם שואלים יותר 'מה זה ייתן לי קרבי? מה ייתן לי לרזומה להיות מפקד?'. לפני 20 שנה היינו במציאות ביטחונית אחרת והיום התחושה שישראל יציבה ואיתנה. לכן אנשים חושבים איך הם יתפתחו. זה לא מאכזב אותי ואני מבינה את האבולוציה כי הנוער מחפש גם את הערכים. המדינה שלנו לא תוכל לעמוד איתנה ללא לוחם עם האפוד בפילבוקס".
לפנייה לכתב/ת 
