המל"ג אישר: הבינתחומי יוכל להעניק תואר דוקטור

היסטוריה בהשכלה הגבוהה: המועצה להשכלה גבוהה אישרה היום (ג') פה אחד לתת למרכז הבינתחומי בהרצליה את האפשרות להעניק תואר דוקטור. למעשה, עם אישור ההחלטה, הופך המוסד האקדמי לאוניברסיטה הפרטית הראשונה בישראל.

סטודנטים במרכז הבינתחומי בהרצליה(צילום: עידו ארז)

"אני מברך את חברי המועצה להשכלה גבוהה על שאישרו ברוב קולות, לראשונה בתולדות המדינה, קיום מחקר אקדמי במכללה פרטית, המרכז הבינתחומי", אמר שר החינוך נפתלי בנט לאחר ההחלטה. "המשמעות היא הגברת התחרות באקדמיה ללא עלות של שקל אחד נוסף למשלם המסים. זהו יום חג לאקדמיה בישראל!", הוסיף.

נשיא ומייסד הבינתחומי הרצליה, פרופ׳ אוריאל רייכמן, אמר: "ההחלטה התקבלה לאחר שהמרכז הבינתחומי עמד בשורה של דרישות אקדמיות, כלכליות ומנהליות מחמירות, שנקבעו על ידי המועצה להשכלה גבוהה". הוא הפנה אצבע מאשימה נגד ראשי האוניברסיטאות: "במשך שמונה שנים מנע הקרטל האוניברסיטאי כל דיון בבקשות המרכז הבינתחומי להענקת תואר דוקטורט. רק מנהיגותו של יו"ר המועצה להשכלה גבוהה ושר החינוך, נפתלי בנט, שלא נרתע מלחץ ועד ראשי האוניברסיטאות, אפשרה את קבלת ההחלטה".

מנגד, בוועד ראשי האוניברסיטאות לא ברכו על ההחלטה: "מדובר בהחלטה מוטעית, שרק מחזקת את המועדון האליטסטי והסגור של המרכז הבינתחומי, וזאת משיקולים של אגו וכבוד, הבאים על חשבון קידום המחקר המשמעותי במדינת ישראל".

לקראת ההצבעה, שבה השתתפו 21 מתוך 25, חברי המועצה להשכלה גבוהה, התלהטו הרוחות בין בנט אשר הוביל את המהלך לבין ראשי האוניברסיטאות. ביממה האחרונה העלה בנט לא פחות משישה פוסטים בחשבון הטוויטר בנושא, והגיב לביקורת על המהלך. המרכזית שבהן עוסקת ברמה האקדמית של המוסד, ועל כך שלדברי רבים, הדוקטורט יביא ל"הוזלת" התואר המכובד.

על כך כתב בנט בחשבון הטוויטר שלו: "אין כאן שום זילות ושום פשרה על רמת מחקר אקדמית", והוסיף כי "יש כאן תחרות בריאה וטובה". בפוסט אחר בנושא כתב שר החינוך כי "המחקר בבינתחומי יהיה במימון פרטי, כך שהמהלך יגדיל אבסולוטית את היקף המחקר בישראל, ללא שקל אחד נוסף של משלם המסים הישראלי".

שר החינוך בנט בבינתחומי: "המהלך יגדיל את היקף המחקר בישראל"(צילום: מוטי קמחי)

המרכז הבינתחומי הוקם בשנת 1994 ע"י פרופ' אוריאל רייכמן. כיום לומדים בו כ-7,000 סטודנטים והוא אינו מתוקצב כלל על ידי המדינה, ומתקיים משכר הלימוד ומתרומות פרטיות. מתקיימים בו, בין היתר, לימודי משפטים, מדעי המחשב, מנהל עסקים, תקשורת, פסיכולוגיה וכלכלה. שכר הלימוד בבינתחומי עומד על 40,200 שקלים, כמעט פי ארבעה משכר הלימוד באוניברסיטאות הציבוריות.

המוסד האקדמי היה הראשון לקבל עד כה את האישור לאוטונומיה בהענקת תארים השניים, בהצבעה שנערכה בתחילת החודש. משמעות ההחלטה היא שבניגוד לשאר המכללות בישראל, מהבינתחומי ייחסך הליך אישור התארים השניים מהמל"ג. הלכה למעשה, במרכז הבינתחומי שואפים להפוך לאוניברסיטה הפרטית הראשונה בישראל.

"במקום לפעול למען האינטרס הלאומי שהינו קידום המחקר האקדמי ומיצובה של ישראל כמובילה במדע פורץ דרך, מתרחש כעת מהלך של אישור הענקת תואר דוקטור למכללה ספציפית", אמרו אתמול בוועד ראשי האוניברסיטאות (ור"ה). "מדובר באישור אשר יפגע באיזון בין אוניברסיטאות המחקר והמכללות. דוקטורט לא בא לידי ביטוי רק בשם 'דוקטור' אלא במחקר עמוק ובמערכת שלמה שמפרה אותו".

"מוסד שמעניק תארים שלישיים צריך להיות מוסד עם עשייה מחקרית ארוכת טווח בתחומים רבים, אחרת יש פה תואר שהוא רק לצורך קבלת תואר, שאנשים יקבלו רק לצורך אגו או העלאת שכר - בעוד אחרים מבצעים מחקר עמוק ותחרותי ברמה גבוהה".

עוד נמסר מור"ה: "חבל שמהלך זה במכללה יוביל לזילות תארי הדוקטורט. אנו תקווה כי אלו האחראיים על שמירת האינטרסים האקדמיים והלאומיים של ישראל יבינו במהרה את גודל הטעות ויעצרו את קידום המהלך אשר צפוי לפגוע בדור העתיד של החוקרים בישראל".