תוך שנה: עלייה דרמטית של 82% בתחלואת הסלמונלה
נתוני משרד הבריאות מצביעים על עלייה של עשרות אחוזים במקרי ההדבקה בחיידק הסלמונלה ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. גורם ההדבקה העיקרי - ביצי תרנגולות. המשרד בתגובה: "מקיימים תוכנית ניטור לאומית"
חיידק הסלמונלה ממשיך להתפשט בישראל: נתוני משרד הבריאות מצביעים על עלייה דרמטית בשיעור התחלואה בחיידק הגורם למחלת מעיים קשה ובמקרים מסויימים גם לסכנת חיים, בעיקר לאוכלוסיות הקשישים, תינוקות ונשים בהריון.
החיידק נכנס לתודעה משמעותית לפני כשנתיים, כאשר זיהום בסלמונלה התגלה במוצרי הקורנפלס ובהמשך במוצרים נוספים. אלא שגם לאחר סערת הקונפלקס, נמשכת העלייה בהדבקה בחיידק האלים סלמונלה שמתפשט בכל הארץ.
נתוני משרד הבריאות המעודכנים מראים כי בשלושת החודשים האחרונים חלה עלייה של עשרות אחוזים בשיעור התחלואה: מספר המקרים המדווחים בחודשים ינואר עד מרץ בשנה שעברה עמד על 234, בעוד שמספר המקרים בחודשים המקבילים השנה עומד כעת על 426. מדובר בעלייה של 82 אחוזים.
גם בהשוואה לשנה הקודמת אפשר לראות עלייה: מ-1776 מקרים בשנת 2016, חלה עלייה לכדי 2446 מקרים מדווחים בשנת 2017. מספר המקרים האמיתיים גבוה בהרבה, שכן מדובר רק במקרים שדווחו על ידי רופאים למשרד הבריאות. כלומר מטופלים אשר הגיעו לרופא או לחדרי המיון בתלונה על תסמיני המחלה.
"עיקר התחלואה: מביצים"
"אנחנו רואים עליה משמעותית בתחלואה בסלמונלה", מאשר הפרופ' קובי מורן-גלעד, ממינהל שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות ואוניברסיטת בן גוריון בנגב, "עיקר התחלואה נובעת מביצי תרנגולות, ואכן ראינו מקרים של קשר בין ארועי תחלואה לבין צריכת ביצים.
"משרד הבריאות, יחד עם מדינות מערביות רבות, מקיים תוכנית ניטור לאומית שבה אנו מבצעים פעולות לאיתור הדבקה בסלמונלה, רובה מזן אנטריטידיס, במשקי הטלה ולולים, כולל הודעות ריקול. אנחנו שבים ומזכירים לציבור לנקוט בפעולות מניעה, כולל שטיפת ידיים אחרי מגע עם ביצים והימנעות מצריכת ביצים שבורות או סדוקות".
התסמינים: מכאבי בטן ועד התייבשות קשה
סלמונלה הוא זן אחד ממשפחת החיידקים הצואתיים. לסלמונלה תת זנים רבים, וכעשירית מהם מסוכנים לאדם ועלולים להביא לתסמינים במערכת העיכול ולעתים גם למחלה מפושטת וקטלנית. מרבית זני הסלמונלה רגישים מאוד לחום ואינם שורדים בטמפרטורות גבוהות. עם זאת, הזן W775 עמיד לחום וקור ומסוגל לשרוד לעתים גם אחרי הרתחה.
החיידק עובר בעיקר דרך מים מזוהמים, צואה, ולעתים גם באמצעות מזון מזוהם. ההעברה בין בני אדם קלה מאוד, והיא לרוב "פקו-אוראלית" כלומר – יד שנגועה ובאה במגע עם חלל הפה או עם מזון או שתייה.
מרגע בליעתו, מפעיל הגוף מספר מנגנונים האמורים להשמיד את החיידקים. אנזימים קטלניים ברוק יהרגו חלק גדול מהם, ואילו אחרים ייקטלו באמבט המיץ החומצי המחכה להם בקיבה. הבודדים שישרדו את "שכבות האבטחה" הללו, ינדדו אל איבר המטרה העיקרי: המעיים.
במעיים יתבייתו החיידקים על דופן המעי, שם הם יפגמו ביכולת הספיגה של צינור העיכול, תוך שהם גורמים לתגובה דלקתית. הגוף יגייס עוד ועוד תאי דם לבנים בניסיון להילחם בחיידקים, ובינתיים תמשיך הסלמונלה בשלה: היא תפגום בתאי המעיים וביכולתם לספוג מזון ונוזלים.
התוצאה היא שלשול המכיל את הנוזלים שלא נספגו בגוף, יחד עם תאי דלקת, ולא מעט חיידקי סלמונלה מתים וחיים.
זיהום בסלמונלה גורם לחום גבוה, כאבי בטן, לשלשולים לעתים גם ריריים או דמיים, בחילות והקאות. במקרים קשים ונדירים מאוד, עלול החיידק לחדור לזרם הדם, לגרום לזיהום כללי (ספסי) או דלקת קרום המוח, עד למוות.
חיידק הסלמונלה מתרבה בקצב איטי יחסית, וכשלושה ימים מרגע ההדבקה מתחילים להופיע הסימפטומים. עם זאת, במקרים מסוימים עשוי החיידק לגרום לסימפטומים כבר תוך 6 שעות מרגע ההדבקה.
כך תמנעו הדבקה ותטפלו במקרה של מחלה
לפני שאתם רוכשים ביצים בסופרמרקט, או אם קיבלתם משלוח של ביצים, בדקו אותן וודאו שהן ארוזות באריזה חד פעמית סגורה. שימו לב שהביצים אינן סדוקות או שבורות, שקליפתן נקייה, ושקיים על כל אחת מהן סימון. ודאו שתאריך התוקף של הביצים זהה לתאריך התוקף שעל האריזה. אם מצאתם שאחד מאלה אינו תקין, אל תבשלו את הביצים.
הקפידו לאחסן את הביצים רק במקרר והפרידו מגע בין ביצים ומזונות לא מבושלים כמו בשר וירקות. את קרטון הביצים יש לזרוק לפח ולא להשתמש בו שוב. ביצים אסור לשטוף, כיוון שהשטיפה עלולה לגרום לחדירת חיידקים דרך קליפת הביצה. אם אתם מבשלים ביצה עם קליפה לזמן ממושך, כמו בהכנת חמין, תוכלו לשטוף את הביצה ממש לפני השימוש, כדי לא לאפשר זמן לחיידקים לשגשג עליהן. ביצים יש לבשל בישול מלא במים רותחים לפחות למשך 10 דקות או בטיגון עד שהחלבון והחלמון נקרשים כיוון שהחום פוגע בחיידק ומשמיד אותו.
לרוב לא נהוג לטפל בסלמונלה באנשים בריאים בין גילאי שנה עד 50. עם זאת, אצל תינוקות מתחת לגיל שנה, קשישים או אלה הסובלים ממחלות של דיכוי מערכת החיסון, נהוג לטפל באנטיביוטיקה מסוג אזניל, צפלוספורינים או פלואוקווינולונים.
הטיפול המרכזי בכלל החולים הוא שתייה מספקת ומתן תמיסת אלקטרוליטים (דוגמת "מינרלי", "אלקטרורייס" או במקרים קשים עירוי נוזלים) כיוון שהסכנה המרכזית היא התייבשות העלולה לגרום לקריסת מערכות.
צפו: כך חודר חיידק הסלמונלה לגוף ממזון מזוהם