בונים את העתיד
עמותת "תובנות בחינוך" מצמידה מנכ"לים מובילים מהמשק למנהלי בתי־ספר בפריפריה וביחד הם מטמיעים שיטות לימוד מתקדמות. ב"יוניסטרים" מכשירים בני נוער מהפריפריה כסטארטאפיסטים שחברות גדולות במשק רודפות אחריהם. "ספרי מפתח" דואגת לכך שבכל מקום בישראל ילדים יוכלו לקרוא ספרים. כך מצמצמות העמותות את הפערים בחברה
בשיתוף בנק הפועלים
כשקארן טל (53) מונתה לנהל את בית־הספר ביאליק-רוגוזין בדרום תל־אביב, הוא הוגדר במשרד החינוך כבית־ספר "תת־משיג", "אדום". שש שנים מאוחר יותר קטף בית־הספר את פרס החינוך הארצי, שניתן לעשרה מתוך כ־4,000 מוסדות חינוך. אחוזי הזכאות לבגרות של תלמידיו זינקו מ־28% ל־87%, אחוזי הגיוס לצה"ל קפצו מ־26% ל־79%.
המהפך שעבר בית־הספר תחת ניהולה הוביל את טל, ב־2011, לפרוש ממנו ולייסד את עמותת "תובנות בחינוך", שכיום היא משמשת כמנכ"לית שלה. "העמותה קמה על בסיס המודל של מה שקרה בביאליק-רוגוזין", מסבירה טל. "אני ושותפיי להקמתה החלטנו לחזק את כל בתי־הספר שזקוקים לכך במערכת החינוך הציבורית, אלה שנמצאים בפריפריה גיאוגרפית או חברתית. הסוד הוא מתנדבים. לרתום אנשים חזקים, אנשי עסקים, ולגייס הורים ומכרים, מערך גדול ככל האפשר שיכול לתת לבית־הספר".
כיום פועלת העמותה ב־28 בתי־ספר בפריפריה, שבהם לומדים 13,000 תלמידים מכל המגזרים – יהודים, ערבים, דתיים וחילוניים. "אנחנו נותנים לבית־הספר הון אנושי, כלומר יו"ר ועד פעולה שהוא איש עסקים בכיר וצוות מקצועי מטעמנו, שחבריו מלווים את מנהל בית־הספר ומסייעים לו מניסיונם הרב ומקשריהם. בנוסף אנחנו מביאים גם הון כספי, תקציב שנועד לשפר סביבות למידה ולתת מענה לכל צרכי התלמידים, לפעמים אפילו הבסיסיים ביותר".
בין היו"רים האלה ניתן למצוא את איש העסקים ויזם ההייטק ד"ר יוסי ורדי, את יו"ר שופרסל ישראל ברמן, את מנכ"ל ECI שמעון ברט, את יואל פלדשו – לשעבר מנכ"ל אל על וכיום מנהל רשות התעופה האזרחית, ואפילו את יהודית (דיתה) ברוניצקי, שתקבל ביום העצמאות הקרוב את פרס ישראל לתעשייה. יושבת ראש העמותה היא יעל ליפמן, מבכירת אנשי ההייטק בישראל.
"אנחנו מחפשים בתי־ספר שהמנהלים שלהם הם יזמים באופיים, חרוצים ובעלי חזון חינוכי", מסבירה טל. "אנחנו דוחפים אותם לעודד חדשנות חינוכית בדרכים שונות, למשל מחברים את בית־הספר לפרויקטים משותפים עם גורמים כמו מכון ויצמן או בית־החולים שניידר. התוצאה היא בית־ספר שמעורר השראה בתלמידיו".
"תובנות בחינוך" זוכה לתמיכה מסיבית מבנק הפועלים. עמותה נוספת שעוסקת בתחום החינוך בפריפריה וזוכה לתמיכת הבנק היא "ספרי מפתח", שנוסדה ב־2006. "יש לנו תשע משאיות ענק, שהן למעשה ספריות ניידות", מתאר גילי ביגר (36), מנכ"ל העמותה. "בתוך כל משאית שכזו יש עגלות מלאות בכל הספרים החדשים ביותר, יש פופים ומחצלות, ובכל מקום שהמשאית מגיעה אליו כל הציוד מורד ממנה ונפרש בשכונה. בימי חורף זה מתבצע בתוך בית־ספר או מתנ"ס".
הספריות הניידות פועלות ברשויות קבועות, ביניהן עכו, קריית־גת, כפרים בדואים בדרום, יישובים ערביים בוואדי־ערה ועוד. לכל אחת מהן מסלול שבועי קבוע. "הפעילות נעשית בכל יום אחר הצהריים, בחינם, ונמשכת כשלוש או ארבע שעות", מספר ביגר, "ילדי השכונה יכולים לבחור ספר ולשבת לקרוא על הפופים או המחצלות, להשאיל אותו לקריאה בבית, וגם ליהנות לפעמים מפעילויות שונות שאנחנו מביאים כמו שעת סיפור, הצגה או סדנת אנימציה. בשכונות שאנחנו פועלים בהן יש יחד יותר מ־22 אלף ילדים. אנחנו מתאימים כל ספרייה ניידת שלנו למאפייני הרשות המקומית שבה היא פועלת. בעכו, שהיא עיר מעורבת, הספרייה שלנו דו־לשונית וכוללת ספרים בעברית ובערבית. בחודש הבא אנחנו משיקים משאית נוספת בלוד והיא תכיל ספרים בעברית, בערבית ובאמהרית. חשוב לנו שכולם יקראו".
"אנחנו", אומרת בת־שבע משה, מנכ"לית עמותת "יוניסטרים", מתמקדים לא רק בפערים החברתיים־כלכליים אלא גם בבעיה הגדולה, שחוסר המוביליות בישראל בין המעמדות הוא מהגבוהים ביותר בעולם המערבי".
"יוניסטרים", שהוקמה ב־2001 על ידי יזם ההייטק רוני צארום שמכהן כיושב הראש שלה, מחנכת את ילדי הפריפריה להפוך לסטארט־אפיסטים של ממש. "אנחנו מפעילים תוכנית עומק תלת־שנתית, אצל תלמידים בכיתות ט'־י"א. הרעיון שעומד בבסיס הפעילות שלנו הוא שכדי לחלום להגיע לחברות ההייטק המובילות, צריך בשלב ראשון להכיר אותן ולקבל נגישות אליהן", מסבירה משה.
יותר מ־4,000 אנשי עסקים מתנדבים ב"יוניסטרים", החל ממנכ"לים ויו"רים של החברות הגדולת במשק, ודרך עובדיהן – מהנדסים, מתכנתים,
אנשי כספים בכירים, אנשי שיווק ועוד. "בני הנוער שמתקבלים לתוכנית עובדים קשה מאוד", מדגישה משה. "הם מחולקים לקבוצות של כ־20 בני נוער, וכל קבוצה שכזו היא חברת סטארט־אפ לכל דבר שצריכה לפתח מיזם, לרוב טכנולוגי, מא' ועד ת'. הכוונה היא למצוא רעיון, לגייס הון דרוש, לבנות תוכנית פיתוח עסקי, לייצר ואז לפרסם ולשווק אותו. הנערים והנערות האלה, מכל המגזרים, פתאום מגיעים להציג את הפיתוח שלהם בפני קרנות הון סיכון, עובדים מקרוב עם האנשים החזקים ביותר במשק, זה מאוד מעצים. המסר הוא שלא חשוב מאיפה אתה בא, חשוב אם אתה טוב או לא". המספרים מרשימים: 110 קבוצות שפעילות כרגע ב־60 יישובים ברחבי הארץ.
לפני כמעט שלוש שנים החליטו בעמותה לבנות תוכנית המשך בשם "פאסט פורוורד". "אנחנו מלווים אותם בכל הצמתים המרכזיים בחייהם", אומרת משה, "הכוונה ללימודים אקדמיים, סיוע בתקופת הלימודים וגם פתיחת דלתות בתחום התעסוקה, מעין השמה. יש בני נוער מוכשרים כל כך, שכבר מהשנים הראשונות הם מאותרים על ידי המתנדבים שלנו, שרוצים למשוך אותם לעבוד אצלם בחברה. זה פוטנציאל אדיר של כישרונות".
מדובר, כמובן, בדוגמאות מייצגות בלבד. בישראל פועלות עוד עשרות עמותות נהדרות שעוסקות בתחום החינוך ומצליחות בשיטות מתוחכמות להשפיע על חייהם של רבים, צעירים ומבוגרים.
"לעשות מעשה טוב הוא משימתו המהוללת ביותר של האדם", אמר סופוקלס. מאחר ואלו העוסקים במלאכה המבורכת נשארים, לרוב, מאחורי הקלעים, מגיעה להם תודה דרך ההכרה. במסגרת "זאת העמותה שלי", "ידיעות אחרונות", ynet ובנק הפועלים מזמינים אתכם לספר על עמותה, ארגון או מיזם חברתי שהייתם שותפים לו, או כזה שהכרתם והרשים אתכם. ספרו לנו כיצד הוא תורם למדינה וכיצד הוא השפיע עליכם בפרט
הכתבה פורסמה ב"ידיעות אחרונות"
בשיתוף בנק הפועלים
לפנייה לכתב/ת 
