חריקות בחשבון: כך מערימים הבנקים קשיים על ניהול הכסף שלנו
רוצים להעביר כסף או למשוך סכום קצת גבוה? תתכוננו לספק לבנק שלכם הסברים מפורטים ולהציג הוכחות שאתם לא מתכוונים לעבור על החוק. אחרי שנחשדו בהלבנות הון והביאו להכבדת הרגולציה, הבנקים מגלגלים את האחריות אל הלקוחות ומקשים על ניהול החשבון
אורי הוא לקוח באחד הבנקים המסחריים. אחרי שנים בהן שמר נאמנות לרכבו הישן והמקרטע, הוא החליט שהגיע הזמן להיפרד. לאחר בדיקה מקיפה הוא החליט לרכוש מכונית קטנה וחדשה מאחת מסוכנויות הרכב הגדולות.
אחרי משא ומתן קיבל הצעת מחיר וסגר עסקה. אורי מיהר אל סניף הבנק שלו כדי למשוך מחשבונו כ-50 אלף שקל, אלא שאז ציפתה לו הפתעה. למרות שמדובר בסניף הבנק שלו ובחשבונו האישי ולמרות שבחשבון היתה יתרת זכות מספיקה, פקידת הבנק לא הסכימה לשחרר את הכסף. "אם אתה רוצה למשוך את הסכום הזה, תציג לי חוזה מסוכנות הרכב שאתה אכן קונה את האוטו", התנתה הפקידה את משיכת הכספים. לאורי לא עזר דבר. הפקידה עמדה על שלה וסירבה לשחרר את הכסף שלו.
מקרה דומה ארע למ'. הוא ביקש לבצע העברה בנקאית לחשבון של בתו כדי לסייע לה בעלויות הדירה ששכרה. פקיד הבנק הקשה ושאל אותו: "לשם מה אתה מעביר לה את הכסף?". מ' לרגע לא הבין את מהות השאלה והשיב לאותו פקיד: "אני רוצה לסייע לבתי בתשלום דמי השכירות שלה". הפקיד המשיך בשלו וביקש ממ' להמציא לבנק עותק מהסכם השכירות. מ' התקומם, אך בשל לוח הזמנים הקצר לתשלום שכר הדירה על פי החוזה, והחשש שביתו תיפגע מכך - העדיף לא להתלונן ולשלוח לבנק עותק של הסכם השכירות.
מקרים רבים מעין אלו שהפכו, כך מסתבר, שכיחים יותר ויותר בשנה-שנתיים האחרונות, משנים למעשה את כללי המשחק ביחסים בין הלקוח לבנק. הדרישות המחמירות ולפעמים תמוהות של הבנקים למידע אישי ועסקי של מקורות הכסף ולאן מטרתו, מובילים למצבים אבסורדיים שמקשים מאוד על הפעילות בחשבון.
במציאות בה קשה מאוד להתנהל ללא חשבון בנק, בעוד הבנק מגביר את השליטה ומגביל את הפעילות בחשבון, עלולה להיגרם פגיעה קשה בלקוחות.
למה זה קורה? בתקופה האחרונה הקשיחו הרגולטורים, הן בישראל והן בחו"ל, את הדרישות בכל הקשור לאחריות הבנקים לעקוב אחר פעילות המתבצעת בחשבונות לקוחותיהם ולאתר סימנים מחשידים ואינדיקציות אפשריות להלבנת הון. זאת על רקע האשמות וחשדות כנגד הבנקים, בהם לאומי, פועלים ומזרחי-טפחות, על סיוע להעלמות מס והלבנת הון. חלק מהבנקים גם נקנסו בסכומי עתק. הבנקים לא רק העלימו עין מביצוע פעולות הלבנת הון, אלא שחלקם אף שיתפו פעולה עם מעשים אלו.
"זה הביא גם לחשיפה של מנהלים בכירים לסנקציות. אם יש משהו שבנקאים אוהבים עוד פחות מלהפסיד כסף - זה להיות חשופים באופן אישי לפעולות שביצעו בעת מילוי תפקידם", אומר ל-ynet עו"ד רועי סלוקי, ממשרד ברם סלוקי ושות' המתמחה בדיני בנקאות והלבנת הון.
נראה כי הטענה הנשמעת לא פעם שהציבור משלם על הכשלים שגרמו הבנקים, נכונה לא רק ביחס למחיקת חובות במיליארדים לטייקונים, או על הרפתקאות פיננסיות שגרמו לבנקים הפסדים, שבסופו של דבר מגולגלים ללקוח בהעלאת ריביות ועמלות (ולא רק על בעלי המניות). גם כאשר הבנקים עוברים על החוק וחוטפים על כך – הלקוחות משלמים בסוף את המחיר.
לדברי סלוקי, "אין ספק שבשנים האחרונות, חל כרסום עצום בזכויות הלקוחות בפועל, שכן הבנקים החלו להתנהל באופן אגרסיבי מאוד מול הלקוחות והאצבע על הדק סגירת החשבון (או אי הסכמה לפתוח מראש) קלה מתמיד".
סלוקי מביא דוגמה נוספת ממקרה אבסורדי שנתקל בו: "לקוח בנק ביקש למשוך 30,000 שקל במזומן מחשבונו, שהיה ביתרה חיובית מספקת. פקידת הבנק דרשה לדעת לשם מה הוא מושך את הסכום. בהתחלה הוא סירב להגיד לה, אך בלית ברירה, הסביר שהוא צריך את זה לשיפוץ בבית. גם אז הפקידה לא הסכימה לשחרר את הכסף, בטענה ש'זה אסור'. בסופו של דבר, התערב מנהל הסניף בוויכוח והציע ללקוח לחצות את הכביש לסוכנות צ'יינג' שמעבר לכביש ולהמיר שם צ'ק כנגד מזומן".
כסת"ח של הבנקים על חשבון הלקוחות
אם בקרב משקי בית המציאות הזו מקשה ומקוממת, בחברות או עסקים זה כבר יכול להיות הרסני. חברות עסקיות המתנהלות מול גורמים בחו"ל ומקבלות תקבולים במטבע חוץ נדרשות להמציא מסמכים, אישורים והסברים, על מקור הכסף של מי ששולח את הכספים. מידע זה אינו מצוי בידי החברה בישראל ודרישתו מלקוחותיה בחו"ל גורמת לא אחת אי נעימויות או נתקלת בחשדנות מצד אותו לקוח. כך מוצאת עצמה החברה הישראלית בין הפטיש (הבנק אצלו מתנהל חשבונה, המבקש מסמכים ומידע שאינם בשליטתה) לסדן (הלקוח בחו"ל, שלא מבין מדוע הוא צריך "לעבוד" אצל הבנק של הספק הישראלי).
גם לקוחות פרטיים רבים שחוזרים לישראל אחרי תקופה ממושכת בחו"ל (מ"רילוקיישן", לדוגמה) עוברים סדרת שאלות וחקירות ונדרשים להציג מסמכים ואישורים ברשימות ארוכות כאורך הגלות ממנה שבו, כדי לקבל את הסכמת הבנק "לייבא" כספים שצברו בזמן עבודתם מעבר לים. לרשימה הזו ניתן להוסיף גם עולים חדשים, חברות פיננסיות חוץ בנקאיות ועוד.
גורם בכיר במערכת הבנקאית שביקש להישאר בעילום שם, מסביר כי "ההקשחה שנעשתה בחוק איסור הלבנת הון, לא מאפשרת לבנקים יותר מדי מרחב תמרון".
זה נראה שאין בכלל לבנקים משנה סדורה בעניין הזה. הבנקים פשוט קובעים עוד ועוד מגבלות כראות עיניהם, בסוג של כסת"ח ובדרך הם רומסים את הלקוחות.
"זה לא מדוייק", אומר אותו גורם ל-ynet. "זה נכון שאין הגדרות לכל מקרה, אבל כל פעולה שהיא לא שיגרתית מבחינת אותו לקוח שנעשית בסכומים גבוהים מהרגיל, צריכה להיבדק ברמה כזו או אחרת. אני מבין שזה עלול לגרום קשיים לחלק מהלקוחות, אבל צריך גם להבין את האחריות שנופלת על הבנק".
רוצה להעביר כספים גם בנייד? תפתחי חשבון מחדש
התנהלות הבנקים גורמת לא פעם גם לבלבול בדרישות שלהם עצמם תוך הכבדה מיותרת על הלקוח. כך למשל, במקרה של לקוחה שביקשה להרחיב את הפעילות המקוונת שלה כך שתוכל לבצע העברת תשלומים גם באמצעות הסמארטפון, היא קיבלה הנחייה לפיה עליה לחתום על טופס הרשאה לשימוש גם בנייד, אולם כעבור כמה ימים הבנק החליט לדרוש מהלקוחה לחתום על טופס פתיחת חשבון חדש, למרות שהיא מנהלת בבנק חשבון מסודר מזה עשרות שנים.
לא מעט מהתלונות הללו מגיעות גם לפיקוח על הבנקים, ושם למעשה מאשרים שהמציאות הנוכחית היא קיצונית מדי. "המחיר שמשלמים הלקוחות בשל הטיפול ההדוק מאוד והאכיפה המחמירה על הבנקים בתחום הציות, הוא גבוהה מאוד", הודתה לאחרונה המפקחת על הבנקים, חדוה בר. המפקחת גם הסכימה שנדרש לכנס את הרגולטורים השונים (כגון הרשות לאיסור הלבנת הון ומשרד המשפטים) כדי לראות כיצד ניתן לאזן את ההחמרה של הבנקים. בינתיים לא נעשה דבר וכל בנק מחליט על דעת עצמו היכן להציב את רף המגבלות.
"סביר שבתוך תקופה לא ארוכה כללי המשק החדשים יהיו ברורים יותר, לבנקאים עצמם וללקוחותיהם" מעריך עו"ד סלוקי. "עד אז, חשוב שהציבור יפנים שמצופה ממנו לשתף פעולה עם דרישות מצד הבנק לקבלת הסברים ומידע, במידה רבה יותר מזו שנהגה בעבר הלא רחוק. במקרים בהם אין ביכולת הלקוח לספק את המידע, חשוב לתעד את הניסיון להשיג אותו ולשקף זאת אל מול הבנק שכן סירוב לשיתוף פעולה עלול, לכשעצמו, להוות עילה לסגירת חשבון. במקרי קיצון, ניתן לפנות לייעוץ מתאים או לפיקוח על הבנקים, אם כי לא מומלץ לבנות עליהם שיצדדו בלקוחות".
מהפיקוח על הבנקים נמסר בתגובה: "בשנת 2016 שונה חוק איסור הלבנת הון כך שהעלמת מס הפכה לעבירת מקור על פי החוק. לאור זאת, ובשל החשש של בנקים להיחשב כמסייעים להעלמת מס והצורך לנהל סיכון זה, עדכנו הבנקים את נהליהם בהקשר זה. מבלי להתייחס למקרים הספציפיים, דרישה לקבלת אסמכתאות בביצוע פעולות הנה חלק מהאופן בו הסיכון מנוהל".
לפנייה לכתב/ת 
