חולה פרקינסון ניצח את ביטוח לאומי לאחר מותו

חקלאי שנחשף במשך שנים לחומרי הדברה מסוכנים תבע הכרה כנפגע עבודה. הוא נפטר לפני תום ההליך, שבו נקבע שיורשיו זכאים ל"דמי פגיעה"

עו"ד בתיה קפלןפורסם: 26.03.18 , 23:05

בית הדין האזורי לעבודה בנצרת קיבל לאחרונה תביעה שהגיש חולה פרקינסון נגד הביטוח הלאומי והורה להכיר במחלתו כתאונת עבודה ולשלם לו "דמי פגיעה" ששיעורם ייקבע בהמשך. השופט מירון שוורץ דחה את הטענה הלא מנומקת של הביטוח הלאומי שלפיה שאין קשר בין חשיפתו של החקלאי – שנפטר בטרם הסתיים ההליך – לבין המחלה.

המנוח עבד כחקלאי בקיבוץ בית קשת ובין השאר עסק בריסוס. לאורך שנות ה-60 וה-70 הוא עבד שלושה פרקי זמן, בני שלוש עד חמש שנים כל אחד, שבהם נחשף לחומרי הדברה רבים בתדירות משתנה. העבודה כללה ריסוס בחומרים שונים, חלקם כימיים וזרחניים וחלקם אורגניים. עבודתו כללה גם ניהול וגם עבודה פיזית, לעתים כמרסס בעצמו עם מיכל על הגב ולעתים באמצעות טרקטור.

תביעה

הביטוח הלאומי ישלם על התעלמות של 5 שנים

עו"ד דניאל שבח

בין 2009 ל-2014 בחר ביטוח לאומי לא לעדכן אישה על הכרה בתאונת עבודה שעברה. שיא החוצפה: הוא טען שלא מגיעה לא גמלה בשל "השתהותה"

הביטוח הלאומי ישלם על התעלמות של 5 שנים

לאורך השנים הוא נחשף לחומרים הן בשאיפתם באוויר והן במגע עורי. מרבית העבודה בוצעה ללא מיגון אישי מתאים וללא הקפדה על שיטות עבודה מתאימות לצמצום החשיפה. לאלה נוספו פרקי זמן של חשיפה פסיבית-משנית לעבודתו בסימון למטוסי ריסוס כדגלן ובעבודות חקלאיות שונות בשטחים שכבר רוססו.

ב-2009 הוא אובחן כחולה פרקינסון, בדומה לחקלאי שעבד באותם לפניו. אבל המוסד לביטוח לאומי סירב להכיר בתביעתו לדמי "פגיעה בעבודה" על דרך המיקרוטראומה – פגיעות זעירות חוזרות ונשנות המצטברות לנזק שנגרם כתוצאה מהעבודה. לפיכך הוא הגיש את התביעה ב-2013, אבל ב-2017 - עוד לפני ההחלטה – הלך לעולמו ויורשיו נכנסו בנעליו כתובעים.

השופט מירון שוורץ השתכנע שיש לאמץ את חוות דעתה של מומחית מטעם בית הדין, שבחנה את שאלת הקשר הסיבתי שבין תנאי העבודה של המנוח לבין מחלת הפרקינסון. הוא התרשם שמסקנתה, שהתבססה על התפתחויות שחלו במחקר, מעמיקה ומבוססת יותר מזו של מומחית קודמת שבדקה את הנושא.

הוא ציין שאחת השאלות היחידות שהעלה המוסד לביטוח לאומי בדבר החשיפה לחומר מסוים והקשר בינו לבין פרקינסון, התמקדה במאמר מסוים, בעוד שהמומחית דנה בכמה מחקרים, רחבים וחדשים יותר.

"טענתו התמציתית של הנתבע לדחיית התביעה, מתייחסות לחלק מצומצם מתוך חוות הדעת, תוך התעלמות מהסברים אודות תהליכים ותיאור מחקרים עליהם מבססת המומחית את מסקנתה בדבר קיומו של קשר סיבתי בסבירות של מעל 50% ובדבר מידת השפעה של מעל 20% של תנאי העבודה אל מול גורמי סיכון אחרים", כתב בפסק הדין.

בסיכומו של פסק הדין הבהיר השופט שוורץ כי לא נמצאה אף הצדקה עובדתית או משפטית לסטות מדעתה של המומחית מטעם בית הדין.

לפיכך, בסיכומו של דבר נקבע כי יש לראות את המנוח כמי שחלה במחלת הפרקינסון עקב תנאי עבודתו. המוסד חויב לשלם לתובע 4,000 בגין שכר טרחת עו"ד.