חברת כ"א עיכבה כספי ביטוח לאומי לעובד זר

חברת "טוטאל פתרונות" קיבלה כ-8,500 שקל עבור אזרח סודני שנפצע בתאונת עבודה, אבל לא העבירה אותם אליו. הוא תבע אותה בביהמ"ש וזכה

עו"ד אילן צינמןפורסם: 27.03.18 , 18:19

בית הדין לעבודה בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה שהגיש עובד זר מסודן, שטען שחברת כוח האדם "טוטאל פתרונות" שהעסיקה אותו לא העבירה לו כסף שהופקד עבורו בחשבונה על ידי הביטוח הלאומי. החברה טענה שמדובר בטעות כנה, אך השופט אורן שגב דחה את גרסתה, הצמיד את הסכום למדד וחייב אותה בהוצאות משפט.

העובד הועסק בחברה החל ממאי 2012 ותשעה חודשים לאחר מכן שבר את ידו השמאלית כשנפגע בתאונת דרכים בדרכו הביתה. בדצמבר 2015 הכיר הביטוח הלאומי בפגיעה כתאונת עבודה ואישר לו דמי פגיעה של 8,647 שקל. בינואר 2016 נשלח לחברת כוח האדם מכתב שבו התבקשה להעביר לעובד את הסכום, שהופקד בחשבונה. במשך כחצי שנה המתין העובד לקבלת כספו, ומאחר שלא זכה לקבלו הוא ההגיש תביעה נגד החברה, ורק בעקבות זאת היא נאותה לשלם לו את כספו.

דיני עבודה

פיצוי למבקשת מקלט שפוטרה בהריון ממלון דן

מערכת psakdin

העסקתה של חדרנית מאריתריאה בדן פנורמה הופסקה לפני שהשלימה חצי שנה, כדי להתחמק מקבלת היתר לפיטורים. היא תפוצה בכ-42 אלף שקל

פיצוי למבקשת מקלט שפוטרה בהריון ממלון דן

אלא שהתובע טען כי לא די בכך ודרש להוסיף על דמי הפגיעה דמי הלנה בשל העיכוב. הוא טען שמאחר שדמי פגיעה ניתנים כתחליף לשכר בתקופת המחלה, אפשר להקיש מהוראות חוק הביטוח לאומי בעניין תגמול מילואים – שמטרתו זהה – שקובעות כי איחור בתשלום גורר חיוב בדמי הלנה. הוא גם ביקש לחייב את החברה בהוצאות משפט גבוהות שכן היא הפגינה אדישות וזלזול בזכויותיו, ואם לא היה תובע - לא הייתה מעבירה לו את הקצבה כלל.

מנגד טענה החברה שהייתה זו טעות בתום לב שכן כלל לא ידעה שביטוח לאומי העביר את התשלום לחשבונה. היא הוסיפה שלא קיבלה על כך הודעה בזמן אמת ושלא ציפתה לקבל את התשלום, משום שהיא לא נחשבת למעסיק המורשה של התובע.

מכל מקום, הוסיפה, מיד כשידעה על קבלת התשלום היא ביקשה להעביר אותו לתובע, אך הוא סירב לקבלו בלי תוספת פיצויי הלנה. בהקשר זה היא טענה כי מאחר שלא מדובר בעיכוב של שכר עבודה, אין מקום לחייבה בדמי הלנה.

קלות ראש

השופט אורן שגב מתח ביקורת על התנהלות החברה וקבע כי "עולה תחושה לא נוחה של זלזול בזכויות התובע... המשתייך לאוכלוסייה מוחלשת של מהגרי העבודה. מצופה מהנתבעת, כי לא תתייחס בקלות ראש ביחס לזכויות עובדיה".

הוא דחה את ניסיונות החברה להתכחש לידיעה על הפקדת הכספים לנוכח קיומו של מכתב מביטוח לאומי שיידע אותה על המצב. בשל כך, ולנוכח העובדה שהתובע מסר את פרטיה לביטוח לאומי, נדחתה טענתה שלפיה היא לא "מעסיק מורשה".

בנוסף לכך נקבע כי הנתבעת לא צירפה שום ראיה המעידה על כך שניסתה להעביר את הכספים לתובע והוא סירב.

השופט שגב קבע שלא ניתן להקיש בין הסיטואציה הנוכחית לבין דינה של קצבת מילואים, ולפיכך התובע לא זכאי לדמי הלנה. עם זאת, הוא הצמיד את התשלום למדד החל מהיום שבו נודע לנתבעת על הפקדת הכספים (ינואר 2016) ועד למועד התשלום בפועל (אפריל 2017). בנוסף לכך חויבה הנתבעת בהוצאות משפט בסך 10,000 שקל בשל התנהלותה.