שופטת על תביעת מזונות: "אין לנו מזונומט"

גרושה ואם ל-2 ביקשה להגדיל את המזונות שמשלם בעלה לשעבר. השופטת שפרה גליק הסכימה והתייחסה גם לפסיקה החדשה של העליון בנושא

עו"ד אביטל רבינוביץפורסם: 28.03.18 , 17:48

בית המשפט למשפחה בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה של אם לשניים שביקשה להגדיל את סכומי המזונות שבהם חויב בעלה לשעבר בהסכם גירושים לפני מספר שנים. השופטת שפרה גליק שוכנעה שצורכי הילדים לא נבחנו מלכתחילה כמו שצריך, וציינה שעל רקע ההחלטה של בית המשפט מהעליון מהקיץ האחרון בדבר השוויון בקביעת מזונות, יש להיצמד לעקרונות ולא לנוסחאות.

בני הזוג התגרשו ב-2012 וילדיהם כיום מעל גיל 6. בהסכם שקיבל תוקף של פסק דין ב-2012 הוסדרו ענייני המשמורת והמזונות: נקבע שהאב יקבל את הילדים בכל יום ג' ללא לינה ובכל סוף שבוע שני לסירוגין. בסוף שבוע ללא לינה הם יישארו לישון אצל האב ביום חמישי. הוא ישלם מזונות של 3,000 שקל בחודש בנוסף למחצית מעלויות החינוך והחוגים.

דיני משפחה

הזניחה את התיק בהוצל"פ – והפסידה מזונות

עו"ד יצחק אילת

אם לילדה לא נקטה במשך שנים כל פעולה כדי לגבות עשרות אלפי שקלים מהאב. כשנזכרה בכך היא נדחתה בטענה שתיק הוצל"פ אינו תוכנית חיסכון

הזניחה את התיק בהוצל"פ – והפסידה מזונות

לפני כמה חודשים הגישה האם תביעה להגדלת מזונות בטענה ל"שינוי נסיבות מהותי". לדבריה, הילדים ישנים פחות ופחות אצל אביהם והנטל הכלכלי שלה גדל. בתשובה לשאלה מה הביא למצב זה הציגו ההורים גרסאות שונות לגמרי: האב טען שהאם מסיתה את הילדים נגדו, בעוד היא התעקשה שהם פוחדים מאביהם שמתנהג באופן אלים.

השופטת גליק הבהירה שקשה לומר שהצמצום בזמני השהייה של הילדים עם אביהם מהווה "שינוי נסיבות מהותי". לדבריה לא מדובר בתביעה להגדלת מזונות, אלא תביעה עצמאית של הילדים למזונותיהם, שכן מבחינה מהותית ההסכם שאליו הגיעו ההורים נעשה מבלי שהאינטרסים והצרכים שלהם נבחנו ונשקלו לעומק. בנסיבות אלה, קבעה, ניתן לפתוח את ההסכם ולבחון שוב את שאלת המזונות גם ללא שינוי נסיבות מהותי.

משכך היא בחנה מחדש את מצבם הכלכלי של ההורים ומצאה שהאם מכניסה כ-6,000 שקל בחודש בעוד מכניס כ-15 אלף שקל לחודש (לאחר ניכוי שכר דירה). בהתאם נקבע כי היחס בין הכנסותיהם הפנויות הוא 20% לאם ו-80% לאב.

בתוך כך הזכירה השופטת גליק כי לפי ההלכה של בית המשפט העליון מהקיץ האחרון, המזונות יחולקו על פי יחס הכנסותיהם הפנויות של ההורים, ובהתחשב בזמני השהות.

לאחר שניתחה את צורכי הילדים, היא חייבה את האב לשלם עבור כל אחד מהם 1,530 שקל בחודש בתוספת דמי מדור בסך 726 שקל. התוצאה היא כ-4,500 שקל לחודש – 1,500 שקל יותר ממה שנקבע בהסכם המקורי.

השופטת חלקה על דעה שהובעה בבתי המשפט המחוזיים שדנו בנושא של מזונות ילדים מעל גיל 6, שהציעה נוסחה ברורה לחישוב מזונותיהם. היא ציינה שהיא "מתקשה מאוד" לפסוק מזונות על פי נוסחה מתמטית.

"למיטב ידיעתי – רוב שופטי המשפחה אינם מחזיקים בלשכתם 'מזונומט'", כתבה. "אני מאמצת את העיקרון שיש להביא בחשבון את חלוקת זמני השהיה של הקטינים עם כל אחד מהורים עת באים אנו לפסוק מזונות, אך סבורתני, שקשה מאוד וכמעט בלתי ישים לנסות ולפסוק מזונות אלה על פי הנוסחה שבפסק הדין".