איך קיבלה הסוסיתא את שמה? בשירותים
"הבו שם למכונית הישראלית" - ביקשה מודעה בעיתון מהציבור הישראלי. ד"ר יוסף שוב נרתם למלאכה. הוא זכה ב-500 לירות כשהשם "סוסיתא" שהציע נבחר, אחר כך הגשים חלום ורכש בעצמו אחת, אותה הרס בתאונת דרכים. אז מאיפה הגיע השם? והאם מה שאומרים על סוסיתות וגמלים הוא אמת? מתוך פניני ארכיון הספרייה הלאומית. סיפורה של טרנטה
השנה 1959, חלוצת הרכב הישראלית אוטוקרס מודיעה לקהל הרחב על רכב ישראלי חדש פרי פיתוחה. זו לא הודעה של מה בכך - בשנים ממש לא קלות למדינה הצעירה, וכאשר תעשיות רכב רבות בעולם מחרימות את ישראל בשל הלחץ הערבי, רכב כחול לבן זו בשורה של ממש. רק שאלה אחת נשאלה: איך תיקרא המכונית הישראלית?
כמו רבים בארץ, גם סטודנט הפקולטה לחקלאות ברחובות והחתן הטרי יוסף שוב ראה את המודעה. ההברקה, איך לא, הגיעה אליו בעת ישיבה בשירותים. "יום אחד נכנסתי לשירותים, ואמרתי לעצמי 'מספיק עם זה; או שאני מוצא עכשיו שם או שדי'", משחזר שוב, "ומיד עלה בראשי השם סוסיתא. גם קודם חשבתי על שמות של אתרים ישראליים: חשבתי שמכונית ישראלית, מתאים לה שם של מקום ישראלי. סוסיתא הייתה עיר עתיקה ממזרח לכנרת, ומיד הבנתי שזה שם יוצא מן הכלל".
לכתבות נוספות בסדרת "כמו אז":
זוכרים את הארטיק העברי הראשון?
נראה שבערך כולם רצו להיות חלק מההיסטוריה של תעשיית הרכב, ולא פחות מ-2,355 הצעות הגיעו למשרדי ההנהלה בחיפה. וכך, בשבוע האחרון של שנת 1959 התבשר שוב יחד עם שאר עם ישראל כי השם שהוא הציע - "סוסיתא", נבחר. ההנהלה ערכה הגרלה בין אלו שהציעו את השם, שכן היו עוד כמה שהגישו את הרעיון, אך שוב נבחר, וזכה בפרס על סך 500 לירות ישראליות. מכיוון שהוא היה סטודנט שרק התחתן, הכסף הזה לא היה דבר של מה בכך.
אך הזכייה לא הייתה הפרק האחרון ברומן שבין שוב לסוסיתא. לאחר שהתבשר על זכייתו, התעקש והוזמן לבקשתו למפעל לראות במו עיניו איך מייצרים את המכונית הישראלית. מאוחר יותר הגשים חלום נוסף כאשר רכש בעצמו – בזכות הנחה עצומה שקיבל - את הסוסיתא הראשונה שלו.
אך אבוי. הוא נקלע לתאונת דרכים והתנגש באוטו מסוג רנו. לשוב שלום, לסוסיתא קצת פחות. חובב הסוסיתות הנלהב קנה בדמי הביטוח את סוסיתא מס' 2, ומאוחר יותר החליף אותה בסוסיתא מס' 3 – הפעם בחר במודל סטיישן. ילדיו (ובהם כוכב הילדים עמוס שוב ז"ל) אפילו זוכרים את הנסיעות לגן בסוסיתא האהובה. בשנת 1972 עברה המשפחה לשנה לארצות הברית, ושוב נפרד, ובכן - שוב - מהסוסיתא האהובה שלו. הפעם לתמיד.
דרך אגב, חוץ מלהיות ממציא השם "סוסיתא", הסטודנט הצעיר הספיק לעשות עוד כמה דברים בחייו. ד"ר יוסף שוב הוא מומחה עולמי ומטפח של פרחי גרברה, ואפילו זכה לפרס שר החקלאות על פועלו.
לסיום, שאלנו את ד"ר שוב את השאלה שמטרידה רבים בהקשר לסוסיתא: האם הרכב הכחול-לבן אכן נחשב מעדן לגמלים? "המיתוס על גמלים שאוהבים ללעוס סוסיתות הוא כמובן קשקוש. בדיחה", ענה. אם מומחה עולמי בחקלאות אומר זאת, כנראה הוא יודע על מה הוא מדבר.
לעוד סיפורים מהספרייה הלאומית היכנסו לבלוג הספרנים.