מנהרה עמוק באדמה: הצצה לעבודות הרכבת הקלה בתל אביב
אתר הכרייה במרכז העיר מאובזר במכשיר שתפקידו לזהות תזוזות בבניינים ולהתריע על סכנת התמוטטות. כמויות העפר העצומות מפונות על גבי מסוע שאורכו מאות מטרים. למרות דו"ח המבקר מבהירים בנת"ע כי הקו האדום יחל לפעול במועד שנקבע. צפו במתרחש מתחת לפני השטח
על תוואי המסילה הטורקית ההיסטורית שהקים בסוף המאה ה-19 השלטון העותמאני, נחפרת בימים אלו מנהרת ענק שתחבר את חלקה הדרומי של תל אביב לתשתית הקו האדום של הרכבת הקלה במרכז העיר. צוות ynet ביקר באתר החפירות ברחוב הרצל, אחד האזורים הצפופים והעמוסים ביותר בעיר, המאופיין בתשתיות רעועות, בניינים שלא נבנו בסטנדרט החוזק הנדרש כיום ואזור מסחרי שמוביל לעומסי תנועה כבדים במשך רוב שעות היממה.
המנהרה שחופרת נת"ע (נתיבי תחבורה עירוניים) פורצת לתוך תחנת אלנבי. בימים הקרובים תמשיך מכונת כריית המנהרות TBM לפרוץ אל תוך תחנת קרליבך - שם תסיים את דרכה בפרויקט הענק.
שלושה מטרים בלבד מעל קירות המנהרה ניצבים בנייני המגורים והחנויות של רחוב הרצל. עם תחילת העבודות עלו חששות כי המבנים יקרסו. חדי העין שיחלפו באתר הכרייה יוכלו להבחין במעין מגדל תצפית שהוקם; עליו ניצב מכשיר דמוי מקרן, שתפקידו לשלוח קרני לייזר לעבר נקודות קבועות בבניינים.
מנכ"ל נת"ע, יהודה בר-און, הסביר כי זהו מכשיר ניטור שתפקידו לבחון תמידית תזוזות בבניינים. "היום, אחרי כריית 12 קילומטרים של מנהרה, ראינו שלא קרה דבר", אמר. "אנחנו מבצעים ניטור כל העת כדי לזהות תזוזות בזמן אמת ומתחשבים בשעות היום, במזג האוויר ובעונות השנה – כך שנוכל להגיב אם יקרה משהו דרמטי. בינתיים לא זיהינו כשלים".
ימין ושמאל, רק חול וחול
אחד האתגרים המרכזיים בחפירות הוא פינוי כמויות העפר הגדולות לעברו השני של רחוב הרצל הצפוף. המהנדסים הסינים משנעים את העפר על גבי מסוע שנע לאורכה של המנהרה בלב האדמה - אל פני הקרקע.
משם ממשיך העפר לנוע על גבי מסוע, העובר בגשר מעל לרחוב הרצל לצידו השני של הרחוב - ואז הוא מועבר במשאיות לאתרי הפינוי. "הצפיפות היא אתגר משמעותי מאוד בשבילנו", הוסיף בר-און. "הרבה כלים ופועלים עובדים במקביל, אבל תרבות העבודה הסינית וכללי הבטיחות מאפשרים לעבוד בצורה משביעת רצון. המכונה שנבנית כרגע באתר אמורה להיכנס לפעילות בקרוב ולנוע לכיוון דרום. אנחנו בונים את המכונה בחלקים בגלל שמאוד צר כאן".
במעמקי האדמה צועדים על תוואי הדרך המקביל לרחוב יהודה הלוי. תוך כדי ההליכה, במסלול שבו תעבור על פי התכנון בעוד שלוש שנים הרכבת הקלה, עובדים במרץ הפועלים הסינים על חיזוק הדפנות שעשויות בטון. לאחר כרבע שעה של הליכה מתמזג פיר המנהרה העגול עם חלל גדול ממדים, שיהפוך בעתיד לתחנת אלנבי. "מרגש לעמוד כאן באמצע התחנה ולראות שהדבר הזה באמת קורה", אמר בר-און בהתרגשות. "מהמקום הזה יהיה אפשר בעתיד לנסוע לפתח תקווה ומהצד השני לעלות על רכבת ישר לאצטדיון בלומפילד".
מענה למבקר המדינה: "נפעיל את הקו האדום באוקטובר 2021"
בדו"ח מבקר המדינה שפורסם בתחילת החודש התייחס יוסף שפירא לקצב התקדמות העבודות, ואמר כי ייתכן שסיום הפרויקט יידחה בחודשים רבים עד שנה בגלל עיכובים בחפירות באזורים העירוניים. בר-און אמר כי מתחילת הפרויקט היו אומנם עיכובים רבים, אולם להערכתו הוא יסתיים בזמן. "בתחילת 2015 אמרנו שמתחילים בעבודות ואף אחד לא האמין לנו; כשהתחלנו את הביצוע - אף אחד לא האמין שנסיים.
"היום אומרים שנאחר ב-11 חודשים. אני אומר בצורה ברורה: אנחנו מנהלים את הפרויקט בלוחות זמנים מאוד מדויקים. אחרי שנתיים וחצי של עבודות אנחנו אופטימיים ביכולת שלנו לעמוד בהתחייבות להפעיל את הקו האדום באוקטובר 2021".
על אמון הציבור בפרויקט, שהידרדר בעקבות כשלים ומכרזים שהתארכו, אמר בר-און: "אחד הדברים שחשובים לנו זה אמון הציבור. קיבלנו הערות נכונות על משכי הזמן הארוכים של המכרזים - והביקורת נכונה. אני שמח שהצלחנו לתקן זאת ושמכרז הקרונות עבר שתי ערכאות משפטיות - כולל החלטה של בית המשפט העליון. אני מודע לכך שבעבר התקבלו החלטות לא נכונות שיצרו בקרב אנשים חוסר אמון בפרויקט. זה אתגר בשבילנו לחדש את אמון הציבור".
המבקר שפירא התייחס גם למערכת היחסים בין נת"ע למשרדי הממשלה השונים, בהם האוצר והתחבורה, שלטענתו הובילו לעיכובים בביצוע הפרויקטים. "התהליכים בינינו לבין גורמי המדינה שמבקרים אותנו נמצאים מאחורינו", אמר בר-און. "יש בינינו מערכת עבודה תקינה ומקצועית. בהחלט יש ויכוחים, אי הסכמות וחילוקי דעות, אבל על משקל 'קנאת סופרים תרבה חכמה'. אנחנו עומדים על דעתנו ויחד עם זאת פועלים על פי ההנחיות שאנחנו מקבלים".