צ'קים לעובדים פיקטיביים: כך מעלה מנהלת החשבונות

עובדת של רשת "צהרוניות" העבירה 120 אלף ש' לעצמה ולחשבונות קשורים אליה. ביהמ"ש קיבל את התביעה האזרחית נגדה במקביל להליך הפלילי

עו"ד מרגלית בוטרמןפורסם: 31.03.18 , 08:07

בית הדין לעבודה בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה שהגישה חברת "צהרוניות" נגד מנהלת חשבונות שלה לשעבר, שגנבה ממנה 120 אלף שקל. השופט תומר סילורה דחה את טענתה שלפיה מדובר בעלילות שווא, וחייב אותה בכיסוי הנזקים שנגרמו לחברה, בפיצויים על עוגמת נפש ובסך הכול בכ-200 אלף שקל.

מנהלת החשבונות הועסקה ברשת בחצי משרה במשך כתשעה חודשים בשנת 2014, ופוטרה לאחר שמנהלת החברה גילתה אי סדרים חמורים בחשבונות. לאחר פיטוריה התבצעה ביקורת שחשפה כי מנהלת החשבונות חתמה על צ'קים פיקטיביים של משכורות, הסבה אותם על שמה והפקידה אותם בחשבונות שונים שקשורים אליה, תוך זיוף חתימת המנהלת ועובדים נוספים.

דיני עבודה

חתימת עובד זויפה כדי להתחמק מפיצויים

עו"ד אלכסנדר ספינרד

נהג משאית לשעבר בחברה לפינוי פסולת תבע לקבל ממנה זכויות סוציאליות. בבית המשפט התברר מה המעסיקה עשתה כדי להתחמק מתשלום

חשד: חתימת עובד זויפה כדי להתחמק מפיצויים

בעקבות זאת זומנה העובדת למשרדי החברה, ובשיחה עם המנהלת וצוות חוקרים ששכרה היא הודתה במעילה בסך 120 אלף שקל. בעקבות כך הוגשה נגדה תלונה למשטרה ומיד לאחריה גם תביעה בבית הדין לעבודה. בתביעה נטען שיש לשלול ממנהלת החשבונות לשעבר את זכויותיה הסוציאליות עקב הגניבה, לחייב אותה להשיב את הכסף ולפצות את החברה בגין הוצאות הביקורת והנזקים שנגרמו לה, כמו תשלום יתר של מסים ועוגמת נפש.

מנגד טענה הנתבעת שמעולם לא גנבה דבר והודתה במעילה רק בשל הלחץ והאיומים מצד החוקרים. לדבריה, הכספים שהפקידה היו תוספת שכר של 10,000 שקל בחודש שעליה סיכמה עם המנהלת לאחר שגילתה כי היקף העבודה שלה גדול בהרבה מהיקף השעות עליו סוכם.

לדבריה, המנהלת היא שביקשה כי התוספת תועבר לה מחוץ לתלוש באמצעות הנפקת צ'קים על שם עובדים פיקטיביים, והיא הסכימה לכך בלית ברירה. לטענתה, התביעה והתלונה הוגשו נגדה רק לאחר שביקשה להסדיר את העניין כחוק. היא הוסיפה שהיא זו שסובלת מעוגמת נפש בשל ההאשמות השקריות ושהיא זכאית עדיין לשכר עבור חודש העבודה האחרון, וכן לפיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת וזכויות סוציאליות שלא שולמו לה בסך של כ-55 אלף שקל.

הפרת יחסי האמון

אולם בפתח פסק דינו קבע השופט תומר סילורה כי גרסתה של הנתבעת "תמוהה ואינה מתיישבת עם השכל הישר". לעומת זאת, גרסת המנהלת הייתה אמינה ונתמכה בראיות כגון הצ'קים שהוסבו על שם הנתבעת ללא סיבה. בהקשר זה הוא השופט שהנתבעת לא הוכיחה שאושרה לה העלאת שכר, מה גם שהסכומים הגבוהים שהופקדו מתיישבים עם סכום ההעלאה שלו טענה.

לכך הצטרפו גם התנהלותה החשודה של הנתבעת, שבכל פעם הפקידה צ'קים בחשבונות שונים כדי שלא ניתן יהיה לעלות על עקבותיה, וכן תמלול החקירה במשרדי החברה ועדותו של אחד החוקרים, ששכנעו את השופט סילוורה כי הודאתה במעשים הייתה אותנטית.

בנסיבות אלה הוא קבע שהנתבעת לא זכאית לפיצויי פיטורים או זכויות כלשהן, וקיבל את תביעת החברה במלואה.

לפיכך נפסק כי מנהלת החשבונות לשעבר תחזיר לחברה 120 אלף שקל, שאותם תבעה החברה, בנוסף ל-35 אלף שקל על עוגמת הנפש שנגרמה למנהלת והחזר הוצאות החקירה ותשלומי המס המיותרים. בסך הכול חויבה הנתבעת בכ-200 אלף שקל כולל הוצאות משפט.