מנכ"ל גוגל ישראל: "מוכנים לשלם בישראל יותר מסים"
ברק רגב, מנכ"ל הסניף המקומי של גוגל, מתמודד עם הביקורת הגוברת: "האחריות הציבורית שלנו עלתה מדרגה. התבגרנו". גוגל היא מונופול? "התחרות מולנו חיה ובועטת". ויש לו גם גאווה אישית: "יש רוב נשי בהנהלה שלנו בארץ"
השעה הייתה שלוש לפנות בוקר בחוף המערבי של ארה"ב כשהטלפון של ברק רגב צילצל. על הצג הופיע שמו של מנהל בכיר מאוד בענף ההיי־טק. רגב, שהיה ער בגלל הג'ט־לג, השיב מיד לשיחה. המנהל בצד השני של הקו היה נסער. "אני חייב את העזרה שלך", אמר. "ננעל לי הג'ימייל".
- נו, עזרת לו?
"כן. הפניתי אותו למרכז התמיכה של גוגל".
- מרכז תמיכה? אתה מנכ"ל גוגל ישראל. אין משהו נוסף שאתה יכול לעשות?
"לא. אני אישית לא מסוגל לפתור לו את הבעיה. וזה דבר טוב: כל המהות של גוגל מבוססת על אמינות. המידע הוא שלך ונמצא בניהול שלך. זה היה חמור מאוד אם הייתי יכול לפתור בקלות בעיה של כל לקוח ג'ימייל: 'הנה, רק רגע, פתחתי לך את החשבון'. אם זו הייתה הסיטואציה, אוי ואבוי לי, לגוגל ולכולנו".
רגב ישלים בקרוב שנה ראשונה בתפקיד מנכ"ל גוגל ישראל, לאחר שהחליף את המנכ"ל הוותיק מאיר ברנד, שכיהן מאז 2005 (ברנד נותר בחברה, וכעת הוא מכהן כסגן נשיא שאחראי לכלל המדינות המתפתחות באירופה, המזרח התיכון ואפריקה). רגב מחזיק באחד הטייטלים הבכירים והיוקרתיים בהיי־טק הישראלי, ומנהל את הסניף המקומי של אחת מחברות הטכנולוגיה העשירות, החזקות והמשפיעות בתבל.
אימפריה מרושעת?
הסניף הישראלי של גוגל מונה כיום 800 איש, הממוקמים במטה המרכזי במגדל אלקטרה בתל־אביב ובחיפה. רובם, כ־650, הם מהנדסים שעוסקים במחקר ופיתוח תחת ניהולו של יוסי מטיאס. רגב אחראי על הפעילות העסקית של החברה בארץ. "למרכז שלנו השפעה אדירה על גוגל העולמית", הוא אומר. "לא תמצא הרבה סניפים של גוגל מחוץ לארה"ב שמעסיקים 800 עובדים במקום אחד".
עובדיו פועלים בעיקר מול מפרסמים ולקוחות ומשווקים פרסומות דיגיטליות בפלטפורמות השונות של גוגל. "העבודה המרכזית שלנו היא מול חברות סטארט־אפ ישראליות, שחולמות על הצלחה עולמית וצריכות להשתמש במערך הפרסום של גוגל - חיפוש, יוטיוב, אנדרואיד - כדי להגיע למשתמשים בעולם, מאוסטרליה ועד ברזיל ורוסיה", הוא אומר. "בנוסף, הפעילות שלנו כוללת גם הקניית כלים טכנולוגיים ודיגיטליים לעסקים קטנים ובינוניים, וכן תמיכה ושירות במשתמשים הצרכניים. הרי יש כאן שמונה מיליון תושבים שפוגשים את גוגל לפחות פעם ביום".
במסגרת תפקידו נאלץ רגב להתמודד גם עם המצב המורכב שאליו נקלעה גוגל בשנים האחרונות, שרק הוחרף בחודשים האחרונים. החברה מוצאת את עצמה תחת לחץ וביקורת הולכים וגדלים מצד הציבור, המחוקקים, הרגולציה וגם התקשורת. גוגל, שפעם נחשבה לחברה מדליקה, חדשנית, ששואפת לשפר את העולם - נתפסת לפתע כ"אימפריה מרושעת", מונופול שמתחמק ממסים, דורס מתחרים ותורם להפצת "פייק ניוז" ותוכן פוגעני.
- האם גוגל משלמת בישראל מסים ברמה הראויה והנדרשת?
"גוגל משלמת מסים גם בישראל ומשלמת מס לפי החוק הבינלאומי. בעולם שילמנו מס חברות של כ־20% כמו כל חברה. אלה כללי המשחק בעולם, כך שהשאלה לא צריכה להיות מכוונת אליי. המנכ"ל שלנו כבר אמר שצריך לעשות רפורמה במיסוי בינלאומי".
- זו היתממות, גוגל הרי פועלת כדי להתחמק מתשלומי מס במדינות שבהן היא פועלת.
"הדיון הוא לא אם למסות יותר את גוגל, אלא איפה למסות אותה. ואנחנו משלמים מס בישראל לפי כל התקנות שיש, מעסיקים כאן 800 עובדים, וביצענו רכישות - כמו של חברת ווייז. אנחנו משלמים כאן מעל ומעבר. כמנכ"ל גוגל ישראל, וכאוהב ישראל, אם החוק יאפשר לי לשלם פה יותר - אדרבה. חלק מהאמירות על תשלומי מס לא תמיד עומדות במציאות הקיימת. אנשים שומעים "800 איש במגדל אלקטרה", ומנסים להעריך מה הגודל העסקי של הסניף.
אבל בוא נזכור ש־80% מהעובדים כאן הם מהנדסים, ולא קשורים ללקוחות. אחוז ניכר מהעבודה כאן הוא עם יצואנים: חברות ישראליות שרוצות לפרסם בעיקר לשווקים זרים כמו ארה"ב, גרמניה ואירופה. זו פעילות יצוא. במקרה הזה, כספי הפרסום, העבודה והטירגוט הם, למשל, על הצרכן הגרמני, שיצפה במודעה בסרטון יוטיוב. אני מעודד דיון מול ה־OECD וצריכה להיות רפורמה, אך לא בטוח שכאשר תצא רפורמה כזו, שכרנו יהיה כל כך גדול".
- בעולם מתחילים להתייחס לגוגל כמונופול.
"רק לפני עשר שנים, בלקברי ונוקיה היו מונופולים בתחומן. העולם דינמי מאוד, השינוי במאזני הכוח מתרחש כל הזמן, והאבולוציה הטכנולוגית מטורפת. התחרות מולנו חיה ובועטת: למשל, שליש מחיפושי המוצרים מתחילים באמזון; ואילו פייסבוק שלא הייתה קיימת עד 2004 היא כיום אחת מחברות הדיגיטל מדיה הכי חזקות".
- הורים רבים בישראל מודאגים מתכנים לא ראויים, פוגעניים, אלימים ומיניים שמופיעים לעיני ילדיהם ביוטיוב, ובכלל מההשפעה השלילית של האינטרנט על הילדים.
"אני הורה לשלושה ילדים שצורכים לא מעט יוטיוב, ותפקיד ההורות כאן הוא קריטי. באו אליי עם מקרה של ילד שהפיץ תוכן לא ראוי בבית הספר. שאלו אותי מה עושים ואמרתי: 'לדבר עם הילדים'. החשיפה לדברים האלה התרחשה גם בעבר, רק בצורות אחרות. אנחנו גם מגדילים את מספר מבקרי התוכן האנושיים, מעצימים את הטכנולוגיה שמזהה תכנים פוגעניים אוטומטית, ויהיו אזהרות שיופיעו לפני תכנים אלימים.
השפעות האינטרנט? אני לא מגביל את הילדים שלי, אלא מדבר איתם. אני מקפיד לשחק איתם בכדור. הילדים ראו שכולם עם אופניים חשמליים, ורצו גם. אמרתי: 'לא, אתם יכולים לדווש כי זה בריא לגוף'".
- אתה מרגיש שינוי בדעת הקהל כלפי גוגל?
"אני לא חושב שהסנטימנט ירד, אני רואה כמה אהבה והתרגשות יש כלפינו. אבל אני כן חושב שהאחריות שלנו עלתה מדרגה. החברה התבגרה. היא בת 20, כבר לא ילד צעיר ונאיבי, יש לה אחריות ציבורית והיא יודעת לבקר את עצמה. לדעתי אנחנו עושים את זה בצורה טובה".
"טוויסט אמריקאי"
רגב (45), מתגורר ברעננה, נשוי ואב לשתי בנות ובן. הוא בן למשפחה "שורשית", כהגדרתו, במקור מעמק יזרעאל. אביו היה איש קבע בחיל האוויר שהיה גם בכיר בפרויקט הלביא, ורגב בילה חלק ניכר מילדותו ברילוקיישנים בניו־ג'רזי ואוהיו. "אני ישראלי עם טוויסט אמריקאי", כפי שהוא מנסח. בהמשך גדל בנוה מונוסון, שירת במודיעין ("לא 8200"). אחרי הצבא טס לארה"ב לצורך תואר בכלכלה ומינהל עסקים עם מטרה ברורה לנגד עיניו: בנקאי השקעות.
"הייתי בחור צעיר ובעל כריזמה, ורציתי להיות מי שיושב בצומת של הכסף. המטרה הסופית הייתה להיות משקיע הון סיכון בסטארט־אפים". במהלך שהותו בארה"ב הוא ניהל את מערך האבטחה והלוגיסטיקה של אל־על בלוס־אנג'לס, ועשה התמחות כאנליסט במורגן סטנלי. כאן החל להיחשף לעולם האינטרנט שהחל להתפתח בארה"ב בשנות ה־90. את אשתו לעתיד פגש במסגרת עבודתם באל־על. "הצעתי לה נישואים והיא התנתה את זה בכך שנחזור לארץ ונתחתן בה", הוא מספר.
בישראל עבד בכמה חברות היי־טק בתפקידי מכירות. "ב־2003 מייקרוסופט שמה את עיניה עליי, ומצאתי את עצמי עובד שם 7 שנים, בתחילה כמהל תיקי לקוחות ממשלה. אני חתום על הרבה דברים בממשלה שעדיין נשארו שם ללא שום שינוי", הוא צוחק. ב־2010 הצטרף לגוגל והקים את מערך המכירות של השירותים הארגוניים באגן הים התיכון, מגוגל בת"א. "כשההצעה מגוגל הגיעה, מייקרוסופט נחשבה החזית.
אמרתי לגוגל שזה מעניין אבל אני לא שועל אינטרנט", הוא מספר. "נדהמתי מהפתיחות והדינמיות של החברה, והראיונות גרמו לי לאהוב את החברה. כשהצטרפתי, שאלתי את הבוס שלי מה התוכנית עכשיו, מה עושים, את מי מגייסים. הוא ענה לי: 'אתה שואל אותי? אני שואל אותך. בשביל מה גייסתי בחור מוכשר כמוך?'. זה היה הרגע שהבנתי לאן הגעתי. בכנות, זה היה אחד הרגעים הכי שמחים ומפחידים בחיי".
לאחר שנתיים קיבל הצעה לעבור ללונדון ולהיות אחראי על פעילות שירותי הענן של גוגל באזור אירופה והמזה"ת. "נחתנו סמוך לטקס הפתיחה של האולימפיאדה בלונדון. יאשימו אותי שאני איש מכירות, אבל שיווקתי לילדים שכל הדגלים והתזמורות זה לכבודנו". כמנהל בגוגל, הוא החל להנחיל דפוסים ישראליים יותר לסגנון העבודה. "הפגישות היו דיון שבו כל אחד מהנהן בראש. אין דילמות, אין אמוציות. עד היום מספרים לי ששומרים שם על חוקי ברק".
בשנה שעברה החליט להתמודד למשרת מנכ"ל הסניף הישראלי. "רציתי לחזור לישראל, ולהוביל את אחד מסניפי הדגל של החברה". בהודעת המינוי אמר המנכ"ל היוצא, מאיר ברנד, שהוא משוכנע שרגב "יתרום להמשך קידומה של גוגל ישראל כמנוע צמיחה לכלכלה הישראלית". ואכן, רגב רואה זאת חלק מתפקידו.
"ישראל חייבת לשמר את מעמדה כסטארט־אפ ניישן. זה כבר לא טריוויאלי עבורנו, צריך להבין איך משמרים את ההובלה והחדשנות. חייבים להרחיב את קהילת הסטארט־אפים, להשקיע בפריפריה. הציבור שמשתתף בהיי־טק לא מספיק רחב — צריך להכניס יותר מיעוטים שונים ונשים. יש לנו מיזמים ופרויקטים לקידום הנושאים האלה. אחת ההצלחות שלי היא קידום מאסיבי של מנהלות בגוגל. היום יש רוב נשי בהנהלת גוגל ישראל, יותר סמנכ"ליות מסמנכ"לים".
רגב קורא גם לשפר את מצב שירותי האינטרנט בישראל. טענתו פשוטה: האתרים והאפליקציות בישראל לעתים איטיים ולא מספיק ידידותיים. "בעלי אתרים ויזמים לא מבינים שסבלנות של גולש לטעינה של עמוד אינטרנט היא 3 שניות. בכל שנייה נוספת רבע מהאנשים נוטשים. היזם הישראלי לא הבין כמה העולם לא סבלני וכמה הוא רוצה עכשיו ומיד".
יעד נוסף שהוא מסמן הוא להביא את מייסדי גוגל, לארי פייג' וסרגיי ברין, לביקור בישראל. "את לארי פייג' לא יצא לי לפגוש ממש, אבל את סרגיי ברין פגשתי כמה פעמים. הוא אוהב את ישראל מאוד, וגם ביקר כאן. הוא אחלה גבר, ואחד היעדים שלי הוא להביא אותו לכאן".
לא פחות חשוב, רגב שואף להביא לישראל יותר שירותים ומוצרים של גוגל שעדיין לא זמינים בארץ. גוגל מציעה בחו"ל שפע של מוצרים ושירותים – שירותי מוזיקה וסרטים, סייעת וירטואלית, סמארטפונים, טאבלטים, מחשבי "כרומבוק" ניידים — שאינם זמינים בעברית ובישראל. "השוק המקומי כאן לא גדול, אבל היתרון שלנו הוא הנוכחות של גוגל בישראל. ואחת מהאג'נדות שלי היא להסתכל מה החידושים של גוגל בעולם הצרכני והעסקי, ולהאיץ את הבאתם לארץ. לא אתן הצהרות בומבסטיות, אבל התיאבון שלי בשמיים".
