נערכים לצעדות הבאות: "הגדר היא קו אדום, צריך מסת כוחות"
אלוף במיל' איתן דנגוט סבור שצה"ל פעל היטב בצעדת השיבה: "עמד בהצלחה במשימה - מניעת חציית הגדר והרתעה". אלוף במיל' יום טוב סמיה: "המדיניות הביטחונית הרופסת הביאה לכך שארגון טרור פועל לאורך הגדר לאור יום"
אלוף במיל' דנגוט, שבמהלך שירותו הצבאי היה גם מתאם פעולות הממשלה בשטחים, אומר כי "עוצמת הטרור יכולה להוביל לאירוע אסטרטגי", אבל לדבריו המדיניות שננקטה בסוף השבוע הייתה נכונה. "הגדר היא קו אדום ברור ועבה", הוא אומר. "כל מי שמנסה לחצות אותה מהווה איום על אזרחים ועל כוחות הביטחון. צה"ל עמד בהצלחה במשימה שהגדיר לעצמו - מניעת מעבר והגדרת מסר שלאורך זמן יהווה הרתעה. אין ספק שצריך מסת כוחות ואי התפשרות על כך שהגדר היא קו אדום. אנחנו לא יכולים לספוג שניים-שלושה אירועים כפי שחווינו בכניסות מעבר לגדר וירי לעבר חיילי צה"ל. יש להיעזר בטכנולוגיה ובמודיעין, צה"ל כארגון דינמי, יחד עם שירותי הביטחון, יפיקו לקחים ויראו איך נכון לקיים את אותה נוסחה לאורך זמן".
דנגוט מאמין כי נראה ירידה במספר המשתתפים בהפגנות במהלך ימות השבוע, וכי רק בסופי השבוע ולקראת יום הנכבה תהיה עלייה. "יש פה עוד דרך ארוכה, המדיניות שלנו, גם המודיעינית, צריכה לכלול פעולות שימנעו את החזרה של אותם עשרות אלפים לגדר".
האלוף במיל' מאמין מאוד בשימוש בקהילה הבינלאומית כדי למתן את המצב, וטוען כי העובדה שכווית - שכמעט ולא נותנת דולר לרצועה הייתה זו שהעלתה את העניין במועצת הביטחון - מעידה על ציניות. "עזה הרי לא מעניינת אף אחד", הוא אומר. לדבריו, ההערכות לגבי ההפגנות בצד הישראלי היו נכונות וכעת יש זמן להיערך להפגנות הבאות, לצד היערכות לאיומים לא פחות משמעותיים שעלולים להתפתח מאירועים מקומיים ביהודה ושומרון או אזור ירושלים. "היעד של חמאס תמיד היה להטיל את העומס מחוץ לזירה שלו", הוא שב וטוען.
ומה לגבי הנקודות שחמאס יכול לזקוף לזכותו בעקבות הצעדה שלשום? "חמאס מיקם את עצמו כמוביל אירוע פלסטיני, לכאורה אזרחי, בסדר גודל שהרשות הפלסטינית לא ידעה לארגן, כארגון שמסוגל להוביל את נושא זכות השיבה ובכך החזיר את עצמו למפה, אבל יש לו פה משחק עדין משום שהוא, בכשל אסטרטגי, יכול למצוא את עצמו בפגיעה משמעותית. על ישראל החובה לראות את חמאס כיעד ומטרה וכאחראי לכל אירוע שיתפתח פה, כלומר בסיסיו ומוסדותיו הם אלה שישלמו מחיר על כל אירוע. הם משתמשים בהקשר האזרחי כדי לשרת צרכי טרור. העובדה שמנהיגיהם הגיעו לגדר ונאמו לצדה מעידה על האחריות שלהם".
לדברי דנגוט, יש התפתחויות שחמאס צריך לחשוש מהן. "אני חושב שחמאס צריך להיות מודאג לגבי ההמשך כי העובדה ששליש מהאנשים שנהרגו שייכים לארגון הצבאי שלו, עוד יותר מהווה הכשר לגיטימי למדינת ישראל לא לחכות שהמפגינים יגיעו לגדר, אלא לחשוב על יוזמה והתקפיות גם כלפי חמאס, עם מסרים מגורמים בינלאומיים כמו מצרים. כל סוף שבוע יהיה בפני עצמו ואנו צריכים להבהיר לחמאס שהמשך התהליך יגרום לכך שמחיר ההפסד שלו יהיה הרבה יותר גבוה".
"המנהיגות עסוקה בשרידות ולא בביטחון"
בעוד האלוף במיל' דנגוט דיבר ברמה המעשית יותר, האלוף במיל' ד"ר יום טוב סמיה, לשעבר מפקד פיקוד דרום, ניסה להציע זווית ראייה כוללת יותר לנושא. "אני לא אדבר על התנהלות צה"ל ולא אבקר אותה ברמה הטקטית וברמת העשייה, יש לנו פיקוד דרום מצוין ומטה כללי שיודעים להפיק לקחים", טוען סמיה. "אני סומך על צה"ל, על מפקד פיקוד הדרום ועל הכוחות שהוא פרס וארגן. זו עוד הוכחה שכאשר הצבא מוכן למשהו - הוא יודע לעשות את העבודה.
"כמנהיג או אסטרטג שמסתכל על הדברים בצורה רחבה יותר, אותי מעניינים הדברים שקרו לפני האירוע והביאו אותנו למצב הזה", מוסיף סמיה. "אם אני עוסק בצד שלנו, אני מדבר כבר כמה חודשים על המדיניות הביטחונית הרופסת שמביאה אותנו למצב שיש עמדות של חיזבאללה וחמאס - שני ארגוני טרור - על גבולות לבנון ועזה. זה דבר לא נורמלי שאינו מקובל, שארגון טרור לא נמצא במחתרת אלא פועל בגלוי לאור יום לאורך הגדר בשני הגבולות ומפקח למעשה על ביצוע הפיגועים על הגדר".
לדברי סמיה, שציין כי הוא מתכוון להשתלב בעתיד בהנהגת המדינה, המדיניות הישראלית הייתה צריכה מזמן לעצור את ההתקרבות של חמאס וחיזבאללה לגבולות עם ישראל. "זו מדיניות רופסת שצריך לעצור אותה. לפי דעתי למנהיגות הנוכחית אין את האומץ והכוח לעשות זאת, היא עסוקה במיליון דברים אחרים, בעיקר בהישרדות פוליטית ולא בביטחון ישראל".
ביום שלאחר צעדת השיבה שלשום נזכר סמיה באמירתו של אהוד ברק, שלפיה לו היה נער פלסטיני ייתכן והיה מצטרף לארגון טרור. "זו אמירה אומללה בעיניי שאולי עודדה טרור בצד השני, ואני אומר הפוך: אילו אני הייתי נער פלסטיני הייתי זועק ויוצא נגד המנהיגות הפלסטינית, בעיקר של חמאס, ושואל מה אתם רוצים לעשות איתנו? אתם מובילים אותנו לגדר וחושבים שצה"ל יעמוד בחיבוק ידיים ויאפשר לנו לחצות את הגדר או לשים עליה דגלים ומטענים? לצעוד לכיוון נחל עוז או באר שבע? הרי ברור לגמרי שצה"ל יירה בנו, ירי צלפים וירי טנקים אם צריך, ואלו יהיו התוצאות. אני שואל את המנהיגות הפלסטינית - לאן אתם מובילים את העם הזה כבר 101 שנים, מאז הצהרת בלפור? הם מובילים אותם מיום אבל ליום אבל, מיום אזכרה ליום אזכרה ולעולם לא נפתחים לדבר הבא. גם כשהם אומרים לעולם שהם פתוחים למשהו חדש הם ממש לא מתכוונים לזה, כולל ערפאת בהסכם אוסלו".
לפנייה לכתב/ת 
