"יש חבר'ה פצועים שאמרו לי, 'ראיתי אותך רץ והתחלתי לרוץ'"
המרצה והיזם זיו שילון התגבר על פציעה קשה מאוד ו־14 ניתוחים, כדי להתאמן לקראת מסלול איש הברזל ולהעניק השראה לרבים אחרים. המומחים הנפעמים מציעים לכולנו לבדוק איך ניתן לגזור מתוכנית האימונים המדהימה שלו כלים בריאים לשימוש יומיומי
מי אני
"תפקידי האחרון היה מפקד פלוגה בגבעתי. באוקטובר 2012 הייתי אמור לצאת לשבועיים חופש ולחזור בתפקיד בכיר יותר. התכנסנו לטקס סוף מסלול, נותרה פעילות אחת אחרונה ובה התפוצץ עליי מטען, קטע לי במקום את שתי הידיים. בקושי התעוררתי בשטח לבד, רצתי לשטח ישראל בחזרה, עברתי 14 ניתוחים והתחלתי את חיי מחדש.
"יד שמאל נקטעה לי לחלוטין מתחת למרפק ואני מסתובב עם יד תותבת. יד ימין נקטעה באזור הכתף וחוברה מחדש בסורוקה, אחרי שלקחתי אותה איתי מהשטח. עברתי איתה שנה של שיקום והיום היא מתפקדת בעשרה אחוזים. התחלתי לעבוד עם אנשים בסיטואציות דומות ושונות בחיים שלהם. אני מעביר המון הרצאות בארץ ובחו"ל. הקמתי בבינתחומי פרויקט לחיילים פצועים, שמנגיש אותם לאקדמיה, הקמתי פרויקט כושר קרבי לאסירים במטרה לגייס אותם, ויש לי סטארט־אפ כמו אמזון של אוכל. בן 29, גר בהרצליה. נשוי לעדי, אב לשירה ויהונתן".
יום העבודה שלי
"רוב הבקרים שלי מתחילים בין חמש וחצי לשמונה בבוקר, כרגע אני מתאמן לאיש הברזל באוקטובר הקרוב. יומיים בשבוע אני בדרום הארץ, מתעסק בפרויקטים של החברה שלי, ושם אני נמצא במשרד עד שעות הערב, חוזר לקלח את הילדים ויוצא לעוד פגישה או שתיים עד תשע בערב. משתדל לישון ב־12 בלילה, לפעמים נגרר עד שתיים בלילה. פעמיים בשבוע משתדל להגיע מוקדם הביתה ולהיות עם המשפחה. יוצא לי להיות פעם בחודש בחו"ל ושם הלו"ז שונה, כי יש הרבה הרצאות או פגישות עם משקיעים.
"הפציעה שינתה לי את החיים, לולא הפציעה הייתי ממשיך עם הצבא עוד שנים רבות. אני לא יכול להגיד שאני מברך על הפציעה, אבל אני כן אומר תודה שהייתה לי הזכות לקבל את הניסיון הזה, כי בתי הבכורה נולדה לבקנית, עם לקות ראייה ברמה גבוהה ואתגרים לא פשוטים משל עצמה. בגלל מה שעברתי נעשיתי אבא ראוי יותר עבורה, אני יכול להראות לה איך חיים בעוצמה בכל מצב. אני מתווה לשירה דרך חיים, מלמד אותה להתמודד עם השונות באמצעות דוגמה אישית. אני מראה גם לעצמי שאפשר לעשות דברים שלא חלמתי ושיש אור בקצה המנהרה. החיים שלי חדשים ושונים, אני נוגע באנשים, זה מה שאני אוהב".
התזונה שלי
"אני פותח את הבוקר עם פירות, תמרים ובננות, אוכל המון טחינה או קוואקר בבוקר. אחרי האימון אוכל ארוחה קטנה שכוללת חביתה, קצת גבינות, ומשתדל להוסיף פחמימה כמו לחם דגנים כזה או אחר. בצהריים אני בדרך כלל מגוון, משתדל לא לאכול פחמימות, אלא המון ירק ותוספת בשרית כלשהי. ארוחת ביניים תהיה פרי כמו תפוח או אגס, ובערב ארוחת ערב רגילה של ירקות וחביתה.
"אני משתדל שהתפריט יהיה מבוקר מבחינת פחמימות. לא נמנע משמן זית, לא מקטניות, משתדל שיהיו כמה שפחות שטויות. לא יותר מפעם בשבוע קינוח וכשאני אוכל שוקולד הוא מריר. אני שותה המון מים, פותח את הבוקר עם שתי כוסות גדולות, תמיד עם בקבוק לידי. כשהגוף שלי רווי האימונים שלי יותר עצימים. אני חוטא במשקאות דיאטטיים, בערך שתיים-שלוש כוסות ביום".
כושר
"הכושר מורכב מארבעה תחומים: שחייה, אופניים, ריצה ואימוני כוח. אני מקפיד על אימון כוח אחד לפחות בשבוע, מחזק שרירי ליבה, ארבע ראשי, גב, חזה. יש לי שני אימוני שחייה קשים ועוד אימון קל, כנ"ל לגבי ריצה. אני סובל, שונא לרוץ, השחייה לפחות מרגיעה לי את הטנטונים שיש לי באוזניים, שנגרמו מהפציעה. עור התוף נקרע לי בשתיהן. עכשיו מתחיל אינטנסיבית אופניים.
"אני עובד מבוקר, יש לי מאמנים, כולל טיפולי מסאז'ים, פילאטיס, מגנזיום, רופאים מלווים. אני מסודר מבחינת מעטפת תומכת. עברתי מרתונים וחצי מרתונים, לא ישר קפצתי לאיירון מן. אחרי הפעמים הראשונות הייתי מקיא את חיי אחרי שני ק"מ, אבל כבר כמה שנים אני חזק מאוד בתוך הספורט. כושר זה חשוב למודעות העצמית ולהערכה העצמית שלנו, אנשים שעושים ספורט נראים אחרת מבחינת ערנות וכושר תפקודי וזוגיות. כושר גופני זו דרך חיים, תחושת מסוגלות בכל היבט.
"אופניים אני רוכב טנדם, עם עוד רוכב, אני מפדל וזה מורכב, כי צריך לשמור על תיאום. כמו שאת מחליפה גרביים אני מחליף ידיים באימוני כושר, יש לי יד למשקולות ויש יד למכשירי כוח שונים. עמותת "תקוות" שתומכת בספורט אתגרי לנכי צה"ל נתנה לי את כל הכלים להצליח. כרגע אני על 14 שעות אימון בשבוע ואני לא נהנה מזה במיוחד. אני עושה את כל זה בגלל אלמנט של הישגיות, כי איירון מן זו לא תחרות בריאה! זה להביא את הגבול לקצה גבול היכולת ואני עושה את זה כדי להראות לעצמי שאני מנפץ תקרות זכוכית.
"הילדה בת שנתיים וארבע, אבל בניתי לעצמי תסריט בראש שאני מראה לה שאני מגיע הכי רחוק בכל תחום. יש חבר'ה פצועים שאמרו לי, 'ראיתי אותך רץ והתחלתי לרוץ', וכשאני מרגיש שיש השפעה על אנשים אני חושב שזה שווה את זה. יש לי תפקיד שהוא יותר גדול ממי שאני ברמה האישית".
קראו עוד:
רוצים לרוץ טוב יותר? תתחילו לרוץ בעלייה
25 עצות של מומחים לניקוי יסודי של הגוף
כמה דקות צריך לרוץ כדי לשרוף קלוריות של מצה?
טיפוח
"אני עושה לייזר כי זה נדרש בתחום, גם ברגליים וגם בגוף. האמת שזה חרטא, אבל זה קטע של טריאתלטים שמצאו דרך להראות את הריבועים יותר טוב, כי מעבר לזה באמת שאין סיבה. אם אתה עובד כל כך קשה אז תתפעל מעצמך, למה לא? אני אוהב אופנה, לבוש ויצירתיות תמיד משכו אותי. יצרתי לעצמי בגדים שמתאימים לאנשים עם מוגבלויות ואני במגעים להוציא קולקציה. עיצבתי חולצה עם מגנטים במקום כפתורים, מי צריך בכלל כפתורים בחולצות? יש חולצה עם סקוצ'ים ועם מגנטים, כל הג'ינסים שלי עם וולקרו, יש לי ריצ'רצ'ים מיוחדים בנעליים. אבא שלי בא מתחום הטקסטיל וזה כנראה הושרש בי. אני מורח קרמים בגלל שהכלור גומר את העור ויש לי המון צלקות בגוף שזקוקות ללחות".
לנפש
"אשתי היא עמוד התווך שלי וכמוה גם המשפחות שלנו. כשאני שכבתי בבית חולים אימא שלי עשתה טיפולים כימותרפיים ונשברתי נפשית, ממש רציתי למות, לא יכולתי לחיות עם המחשבה שאני גורם לאמא שלי לא להילחם. בחרתי לחיות מהמקום הבסיסי שרציתי לגרום לאימא שלי לחייך, ומאז עליתי, אבל היו גם המון נפילות. בגיל 24 התחלתי לחיות חיים חדשים, בלי ידיים, זה אומר לנסות להחזיק מזלג, שמישהו מקלח אותך, מאכיל אותך, תופס לך את הטלפון כשאתה מדבר, מגרד לך באוזניים - זה דברים לא נתפסים לאדם בריא.
"גם היום יש לי רגעי שבירה: בחודשים האחרונים, למשל, הייתי מאושפז בגלל מים שנכנסו מפצע פתוח, הגוף שלי יותר חלש כי אני מפעיל פרוטזה והוא עבר 14 הרדמות מלאות. כפועל יוצא יש רגעים של מפח נפש. ביקשתי מאשתי לעזוב אותי בתחילת הדרך, אמרתי לה שאני סתם גוש בשר, אבל היא נשארה לצידי ועד היום היא המקום שלי לפורקן.
"כשאמי נפטרה צנחתי למטה ושוב התחלתי לטפס. אני תמיד משתדל ברגעי משבר לשים לעצמי מטרות גדולות וגיליתי שכל עוד אני משפיע על אנשים, אני מצליח לרומם את הנפש שלי. רוב הדברים שאני עושה היום זה מהרצון שלי לגעת באנשים, החל מהמעגל הקרוב וכלה ברחוקים ביותר. זה המנוע הפנימי שלי. גם כשאני עושה את זה במעט אני מאושר.
"חודשים על חודשים ניסיתי להזיז את האצבע וזה לא קרה וזה היה מתסכל כל כך, אז היום כשאני רואה התקדמות מול העיניים אני נזכר בתקופות שעמדתי במקום. אני יודע שתמיד שווה להמשיך לנסות, גם כשקשה".
שורה תחתונה
"גם אם אני לא יכול לשרוך את השרוכים בנעליים, אני יכול לעשות דברים גדולים, שלא ידעתי שאני מסוגל".
מה אומרים המומחים?
רקפת אריאלי, דיאטנית קלינית וספורט, המרכז לרפואת ספורט שערי צדק:
"לזיו יש הרגלי אכילה טובים, הוא מעדיף מזון טרי ומגוון, מרבה בצריכת ירקות ופירות, ממעט בצריכת מזון מהיר, ושותה הרבה מים. זיו מתכונן לאחת התחרויות המאתגרות שיש. חשוב שיהיה גם תזונאי ספורט בתמונה. זיו מתאמן בבקרים. לפני אימון מומלץ לצרוך פחמימות קלות לעיכול שיספקו הרבה אנרגיה אך לא יכבידו על מערכת העיכול. פירות זו אופציה מצוינת. טחינה וקוואקר אינם מתאימים. הארוחה שלאחר האימון טובה ואיכותית.
"איני רואה סיבה להמעיט בצריכת פחמימות כפי שזיו עושה, חשוב להתאים את הכמות והאיכות בתפריט היומי. שתייה מבוקרת של משקאות דיאטטיים אינה חטא, ואם זה מסייע לו לספק את תחושת המתוק, אין סיבה להימנע".
יואב אבידר, מנהל הג'ימנסיה, בית הספר להסמכת מדריכי כושר ותנועה:
"תחרות האיירון מן, כמו גם ההכנות אליה, חורגים משמעותית מהתפיסה של פעילות גופנית כפעילות בריאה בכל הרבדים. עם זאת, ניתן ללמוד מתוכנית האימון של זיו, הכוללת היבטים אירוביים, כוח, טווחי תנועה, טיפולים תומכים ועוד על איך צריכה להיראות תוכנית מקצוענית שממנה אפשר גם לגזור עיסוק פנאי חובבני".
ד"ר להבית אקרמן, מומחית ברפואת עור:
"עור מצולק רגיש יותר מעור רגיל, לכן טוב עושה זיו שמקפיד למרוח קרם לחות באופן קבוע גם על העור וגם על הצלקות. ממליצה לעשות זאת יותר מפעם ביום ולעסות את אזור הצלקת. מומלץ להוסיף שימוש בקרם הגנה משמש על בסיס קבוע, גם כי הסרת שיער כאשר העור שזוף בעייתית ועלולה להיות כרוכה בסיכון יתר לכוויות".
צביה חי־אל, קואצ'רית אישית:
"זיו הוא אדם מרגש. יש לו סיפור טרגי שהוא מצליח להפוך להצלחה אדירה. הוא אדם נחוש, אבל לא נחוש סתם, נחוש באופן כזה שהנחישות שלו היא הכריזמה שלו. הוא סוחף אנשים אחריו בשל היותו אותנטי, ישיר ואמיץ. הוא מוכן לדבר ולהודות בקשיים, בלמטה של החיים, בעצבות ובשבר, אבל הוא לעולם לא נותן להם לנצח – הוא מנצח אותם וזה מה שכל כך מרשים בו.
"יש לו אורח חיים שנראה מאוזן בסך הכל מבחינת תזונה ובטח בתחום הכושר הגופני, הוא בעיקר מאוד קשוב לעצמו ולגוף שלו וזה לא מובן מאליו. הרבה יותר קל לוותר אחרי פציעה כל כך קשה, הרבה יותר קל להיכנס להלך רוח של הזנחה, אבל לא במקרה של זיו, כי הוא לוחם אמיתי, בנשמה ובלב ובעיקר ברוחו הבלתי נדלית. הוא לוחם מתוך הכאב האישי שלו והוא ממנף אותו למטרות הכי משמעותיות ונוגעות לחיים של כולנו: אחדות, קרבה וסולידריות ישראלית.
"מרגש במיוחד היה לקרוא על הקשר האמיץ והעוצמתי שלו עם אשתו ואֵם ילדיו, על העוגן שהיא והמשפחתיות שלהם מעניקים לו. זו זכות גדולה שיש לך משפחה כזאת ואהבה כזאת בחיים. מרגש עוד יותר היה להבין שהוא חי מתוך דוגמה אישית לבתו שנולדה לבקנית וזכתה לאבא אשר ידריך אותה ויחזק אותה לאורך מסלול חייה, מתוך הניצחון האישי שלו ולא רק מהתיאוריה.
לפעמים קורים לנו דברים נוראיים בחיים, לאסוף את השברים זה לעולם לא קל, אבל קשה הרבה יותר זה להפוך את הרסיסים והשברים ולהדביק אותם בחזרה לתמונה מנצחת ושלמה באופן מרהיב, כמו זו שיצר זיו בחייו. כל הכבוד לו – גיבור של אמת".
הכתבה פורסמה היום במוסף "זמנים בריאים" של "ידיעות אחרונות"
לפנייה לכתב/ת 
