חשיפה: השנה הרווחית של הפועל באר שבע
באופן נדיר לכדורגל הישראלי, בשנת 2016 ההכנסות של האלופה היו גבוהות יותר מההוצאות, כך שהיא הרוויחה כמעט 18 מיליון שקל. הסיבות: השלמת המעבר לאצטדיון טוטו-טרנר וההצלחה הגדולה באירופה. הדו"חות הכספיים של באר שבע, כתבה ראשונה בסדרה
שנת 2016 הייתה אחת הטובות בתולדות הפועל באר שבע, רבים אפילו יגדירו אותה כשנה הטובה ביותר בתולדות המועדון. תזכורת: בחצי הראשון של אותה שנה זכתה הקבוצה לראשונה זה ארבעים שנה בתואר האליפות ובחצי השני שלה היא רשמה את הקמפיין האירופי הגדול בתולדותיה, ששיאו בהעפלה לשלב 32 הגדולות בליגה האירופית.
כעת, מלבד ההצלחה המקצועית האדירה, נחשפים גם המספרים הכלכליים של אותה שנה. גם כאן, מתברר, מדובר בשנת שיא אדירה עבור אלונה ברקת וקבוצתה.
הנתונים נאספו מתוך הדו"חות הכספיים השנתיים של חברת "א.א החברה לקידום הספורט באר-שבע בע"מ", החברה שהקימו אלונה ואלי ברקת כשרכשו את הפועל באר שבע בקיץ 2007. מכיוון שמדובר בחברה לתועלת הציבור (חל"צ) היא מחויבת בהגשת דו"חות שנתיים לרשם העמותות כדי לקבל אישור מנהל תקין. הדו"חות נערכו בקיץ האחרון וכעת הם מתפרסמים לראשונה ב-ynet, בסדרה של שלוש כתבות. בכתבה הראשונה נחשוף כיצד הזכייה באליפות וההצלחה באירופה השפיעו על קופת המועדון ועל השינוי הגדול במגמת ההשקעה השנתית של בני הזוג ברקת בבייבי שלהם.
הנתון החשוב והמעניין ביותר הוא שבשנת 2016, באופן נדיר בכדורגל הישראלי ולראשונה מאז שברקת רכשה את הקבוצה, תקציב המועדון היה רווחי. סעיף ההוצאות עמד על 68.456 מיליון שקל והיה קטן בכמעט 18 מיליון שקל לעומת סעיף ההכנסות שעמד על 86.386 מיליון שקל. במילים אחרות, אפשר להגיד שבאותה תקופה הרוויחה הפועל באר שבע כמעט 18 מיליון שקל (17.930 מיליון).
מכיוון שלא מדובר בחברה פרטית, הכסף לא עבר לחשבון הבעלים, ברקת, אלא הועבר לתקציב השנה הבאה. למעשה אפשר להציג זאת כך: הפסדיה הכוללים של ברקת בהפועל באר שבע קטנו מ-102 מיליון שקל עד סוף 2015 ל-84 מיליון שקל עד סוף 2016.
לשם השוואה, בשנת 2015 הוצאות הקבוצה עמדו על 45.383 מיליון שקל, לעומת הכנסות של 24.790 מיליון שקל. ההכנסות וההוצאות בשנת 2015 הובילו לתקציב לא מאוזן (מה שקורה ברוב המקרים בכדורגל הישראלי) ובכך להפסד כולל של 20.593 מיליון שקל, שאותו נאלצה אלונה ברקת לממן מכיסה הפרטי.
אז כיצד ברקת הפכה מועדון עם תקציב שנתי לא מאוזן שגרם לה להוציא מכיסה בממוצע בכל שנה 11 מיליון שקל, לקבוצה עם רווח שנתי של כ-18 מיליון שקל? הנוסחה היא פשוטה - הגדלה משמעותית של סעיף ההכנסות בזכות המעבר לאצטדיון החדש שאותו הקהל ממלא, הצלחה מקצועית בזירה האירופית שהגיעה לאחר זכייה באליפות הליגה הישראלית, וכן עלייה רוחבית ברוב סעיפי ההכנסות שנובעת בעיקר משני הסעיפים הראשונים.
המעבר בתחילת עונת 2015/16 לאצטדיון טוטו-טרנר הגדיל מאוד את סעיף ההכנסות מאירוח משחקים בשל העובדה שכמעט לכל משחק שהקבוצה מקיימת בו מגיעים בין 14 אלף ל-16 אלף צופים. כך גדלו ההכנסות ממכירת כרטיסים ומינויים (כולל למחלקת הנוער) במסגרת המקומית מ-6.001 מיליון שקל בשנת 2014(השנה האחרונה המלאה שבה שיחקה הקבוצה באצטדיון וסרמיל) ל-9.9969 מיליון שקל בשנת 2015 (הקבוצה שיחקה אז חצי שנה באצטדיון וסרמיל וחצי שנה באצטדיון טוטו-טרנר), וזינקו ל- 17.505 מיליון שקל בשנת 2016 (השנה הראשונה שבה אירחה הקבוצה את משחקיה במלואם בטוטו-טרנר). מדובר בעלייה מדהימה של 11.5 מיליון שקל שהם 291 אחוז תוך שנתיים.
הכסף הגדול של אופ"א
הסעיף השני הוא המשמעותי ביותר: ההצלחות במסגרת האירופית. בשנת 2014 חזרה הפועל באר שבע לשחק במסגרת האירופית אחרי הפסקה ארוכה. היא הודחה לאחר צמד משחקים אחד בסיבוב המוקדמות השני של הליגה האירופית וקיבלה מאופ"א מענק על סך של 987 אלף שקל בלבד. גם בשנת 2015 היא נכנסה למשחקים והודחה באותו שלב, והסתפקה במענק מעט גבוה יותר של 1.057 מיליון שקל.
הקפיצה הגדולה ביותר התרחשה בשנת 2016, אז נחשפה הפועל באר שבע לראשונה בתולדותיה לכסף הגדול של אופ"א. לאחר שזכתה באליפות היא החלה את הופעותיה באירופה בסיבוב המוקדמות השני של ליגה האלופות. היא עברה שני סיבובים והגיעה עד שלב הפלייאוף, שם הודחה, אך עברה לשחק בשלב הבתים של הליגה האירופית.
ההצלחה היחסית במוקדמות ליגת האלופות, יחד עם העפלה לליגה האירופית, שם היא השיגה שמונה נקודות משני ניצחונות ושתי תוצאות תיקו שהובילו גם להעפלה לשלב 32 הגדולות, העשירו את קופת המועדון בלא פחות מ-34.760 מיליון שקל. לכך יש להוסיף הכנסות של 8.683 מיליון שקל ממכירת כרטיסים למשחקי הבית באירופה וכן 704 אלף שקל ממכירת זכויות שידור לשלבים המוקדמים. בסך הכל מדובר בסכום של 44.147 מיליון שקל, סכום המהווה 64 אחוז מתקציב המועדון באותה שנה.
הסעיף השלישי והאחרון מורכב ממרכיבי הכנסות מגוונים שברובם הצליח המועדון להגדיל
את הסכום. מדובר בפרסום, אימוץ ספונסר ראשי, תמיכה מעיריית באר שבע, תמיכה ממרכז הפועל (שהופסקה במסגרת שינוי החוקים), זכויות שידור ממשחקים בארץ ובאירופה, המועצה להסדר ההימורים בספורט, מענקי מיקום וגביע מההתאחדות לכדורגל, הכנסות ממכירת מוצרים, מכירת שחקנים והשאלת שחקנים, וסעיפים נוספים בסכומים קטנים. בסך הכל בסעיפים הללו גדלו הכנסות המועדון מ-11.687 בשנת 2014 ל-13.604 מיליון שקל בשנת 2015 ועד ל-24.734 מיליון שקל בשנה שלאחר מכן. הסכום יותר מהכפיל את עצמו תוך שנתיים בלבד.
בכתבה הבאה בסדרה, שתפורסם מחר (שלישי), נתמקד בתקציב המועדון בשנת 2016 - כולל חשיפת הוצאות הקבוצה.
לפנייה לכתב/ת 
