מלכלוכים בוואטסאפ ועד אלימות של ממש: 10 המכות בסכסוכי שכנים
בדומה ל-10 המכות שנחתו על מצרים והפכו לקשות יותר ויותר, כך גם סכסוכי שכנים מתחילים בדרך כלל מבעיות קטנות ושוליות, אך עלולים להפוך במהרה לסאגה משפטית מתישה ואף למקרי אלימות. מה פסקו בתי המשפט בנושא?
שכנים עשויים להיות חברים שלכם במקרה הטוב, והסיוט הגדול ביותר שלכם במקרה הרע. פסיקות בתי המשפט מלמדות כיצד סכסוכים פעוטים, המתחילים מבעיות שוליות כגון רעש התריסים החשמליים או רעש הצעדים בקומה מעל, הופכים לסאגה מתישה וארוכה, שעלולה להסלים לכדי אלימות.
עו"ד אושרי שלוש, שותף מייסד במשרד המתמחה בנדל"ן, מספר כי סכסוכי שכנים הם סיבה נפוצה להגשת תלונה במשטרה ותביעות בבתי המשפט. עם זאת, קודם לפנייה לערכאות הוא ממליץ לנסות ולקיים הליך הידברות או גישור, או לחילופין לפנות לוועד הבית או השכונה, בבקשה שיסייעו לפתור את הבעיה מבלי להיגרר למאבקים משפטיים ארוכים.
אז מה פסקו בתי המשפט במקרים שהגיעו לפתחם? בסיועו של עו"ד שלוש ובסיוע עו"ד ענת בירן, ריכזנו 10 פסקי דין בסכסוכי שכנים מגוונים ומעניינים.
לשון הרע בוואטסאפ
הרשתות החברתיות מעודדות סכסוכי שכנים. בתביעה שהגיעה בינואר השנה להכרעת בית המשפט לתביעות קטנות בקריות, טען תושב קריית אתא כי שכנתו, עימה הוא חולק קיר משותף, הפיצה גידופים ואמירות פוגעניות נגדו בהודעות קוליות ששלחה בקבוצת הוואטסאפ השכונתית.
התובע טען כי הוא זכאי לפיצוי של כ-50 אלף שקל בשל נזק בלתי הפיך, אך "כמחווה של רצון טוב ואבירות מופלגת" הוא מסתפק בתביעה של 30 אלף שקל. שכנתו טענה מנגד, כי דבריה אינם עולים לכדי לשון הרע וכי התביעה מהווה חלק מרדיפה אישית והטרדה נמשכת מצידו על רקע הסכסוך ביניהם.
בית המשפט דחה את התביעה ופסק כי האמירות שהשמיעה השכנה אינן בגדר לשון הרע המזכה בפיצוי. "לא מצאתי בדברי הנתבעת כאמור משום דברים העולים לכדי עלבון משווע או פגיעה ציבורית בתובע, אשר מוכר ומוערך לדבריו מעצם היותו איש חינוך", נכתב בהחלטה. "המדובר בסכסוך שכנים ותו לא, שאינו מקיים עילת תביעה בגין עוולת לשון הרע".
רעש של נעלי עקב שהסתיים בהרשעה בתקיפה
אחת הסיבות הנפוצות לסכסוכי שכנים היא מטרדי רעש, כמו צעדים וגרירת חפצים בדירה מעל, או צעקות בדירה השכנה. במקרה של תקיפה ואיומים שהגיע להכרעת בית משפט השלום בתל אביב, הסיבה לרעש היתה נעלי העקב של השכנה.
בתביעה פורט כי הנאשם פנה בצעקות לבת השכנים שירדה במדרגות כי "היא מגזימה עם העקבים" והיא "פוצצה לו את הראש". בתגובה השכנה התנצלה וניסתה להרגיע את הרוחות, אך כעבור זמן קצר הוא איים על אמה ותקף את אחיה. עוד נטען בתביעה, כי הוא איים עליהם כי "הם לא יודעים עם מי יש להם עסק" וכי הוא "ימרר להם את החיים".
הנאשם הכחיש את העבירות המיוחסות לו, אבל השופטת קיבלה את גרסת השכנים והרשיעה את הנאשם בעבירות תקיפה ואיומים תוך שקבעה, כי הוא שהסלים את האירועים בתגובתו האלימה והבוטה.
מה קובע החוק לגבי מטרדי רעש? שלוש מפרט כי בבניין מגורים, בין השעות 14:00 ל-16:00 ומהשעה 23:00 עד השעה 07:00 למחרת, אסור לקיים רעש בלתי סביר, אולם הדבר נבחן בהתאם לנסיבות.
במקרים של מטרדי רעש, שלוש ממליץ קודם כל לנסות להגיע להבנות עם השכן המרעיש בדרכי נועם, ואם זה לא מצליח אז לשקול התערבות של מגשר חיצוני ובמקרה הצורך גם הגשת תלונה למשטרה ותביעה לבית המשפט, בצירוף חוות דעת של מומחה רעש. לדבריו, "במרבית המקרים, בית המשפט מתערב כאשר מדובר ברעש העובר סף מסוים, ואם לא מדובר במטרד חד פעמי".
ניסיון דריסה בגלל תריסים חשמליים
לעתים המקור למטרדי רעש עשוי להיות מוזר למדי, כמו רעשי התריס החשמלי. כך היה במקרה שבו משפחה בבית משותף בהרצליה, נהגה לסגור את התריסים החשמליים בחדרי השינה בביתה בשעות הבוקר המוקדמות.
שכניהם, ששנתם הופרעה מהרעש, החלו לנקוט בצעדים קיצוניים למדי בתגובה, כמו הצבת פנסי תאורה בעוצמה רבה לכיוון החלונות של השכנים כדי שיסגרו את התריסים כבר בשעות הלילה. השכנים המשיכו ליצור הפרעות שונות, אבל הסכסוך רק הלך והסלים לכדי איומים וגידופים, תלונות שווא לרשויות ואף ניסיון דריסה.
בפסיקתו חייב בית המשפט את השכנים שהוטרדו מרעש התריסים לשלם לשכניהם פיצויים בסך של כ-92 אלף שקל על ההטרדות, האיומים והנזקים שגרמו תלונות השווא.
עוד בערוץ הנדל"ן: מגדלים ישראלים בתחרות בינלאומית. צפו
אלימות סביב האכלת חתולים
סביב השימוש ברכוש המשותף קיימים אינספור סכסוכים, כשאחת הסוגיות השכיחות היא האכלת חתולי הרחוב. כך אירע בבניין משותף בהרצליה, במקרה שהגיע להכרעת ביהמ"ש לתביעות קטנות בעיר ביולי אשתקד.
הסכסוך החל כאשר דיירים עברו להתגורר בבניין, דלת מול שכנה שנהגה להאכיל את חתולי השכונה בחצר הבניין. בין הצדדים החל סכסוך שהלך והסלים, כשהשכנים החדשים החלו לשפוך את האוכל והמים שהשאירה שכנתם. השיא הגיע כאשר השכנים החדשים הזעיקו יום אחד משטרה, בטענה כי שכנתם ושכן נוסף איימו עליהם בצעקות והרסו את דלת הכניסה לביתם בבעיטות.
בתביעה שהגישו דרשו לחייב את הנתבעים בעלות תיקון הדלת, לאחר שנאלצו להחליפה. השכנה טענה לעומת זאת, כי הם פתחו בצעקות לאחר הפעם החמישית באותו היום בה שכניה השליכו את האוכל, אבל הכחישה שהם בעטו בדלת הכניסה.
בית המשפט דחה את גרסת הנתבעים וחייב אותם בפיצוי של 1,200 שקל, כולל הוצאות משפטיות. בפסיקתו הסתמך על דו"ח המשטרה, לפיו התובעת, המבוגרת בגילה, היתה מבוהלת מאוד כשהזעיקה את המשטרה. "אני מקבלת את גרסת התביעה כי לא נשמעו רק צעקות רמות בהתאם לגרסת ההגנה, אלא שהצעקות אף לווו בדפיקות חזקות על דלת ביתה ו/או בעיטות, שאחרת לא היתה נבהלת התובעת כפי שנבהלה", נכתב בהחלטה.
חיזוק נוסף למסקנה זו קיבלה השופטת גם מהעובדה, כי הדלת של הדירה נתקעה וכי השוטרים שהוזעקו למקום נאלצו להיכנס דרך המרפסת ולפרוץ אותה בבעיטה. "עובדה זו היא הנותנת כי הדלת התקלקלה במהלך אותו אירוע ו/או בסמוך לאחריו", צויין.
אז מה קובע החוק לעניין האכלת חתולי רחוב? "האכלת החתולים מותרת, כל עוד לא מבוצע שימוש בלתי סביר במקרקעין", מסביר שלוש. "כדי לבדוק האם הדבר מגיע לכדי מטרד לפי פקודת הנזיקין, בית המשפט יבחן האם השימוש יוצר הפרעה של ממש לשימוש או הנאה סבירים ממנו על ידי אדם אחר. לפיכך בבחירת מיקום ההאכלה יש להתחשב באופן מרבי בשאר דיירי הבניין".
של מי השביל בחצר?
סכסוכים רבים סביב השימוש ברכוש המשותף מתרחשים כאשר אחד השכנים מנסה להשתלט על שטח משותף לכלל בעלי הדירות, ולבנות עליו. כך למשל אירע בבניין משותף בקריית אתא, שם אחד מבעלי הדירות השתלט על שביל גישה לבניין ואסר על שאר הדיירים לעשות בו שימוש.
המקרה הגיע להכרעת בית המשפט המחוזי בחיפה ביוני 2017, שדן בשאלה האם האמת מדובר בשביל בבעלותו האישית של בעל הדירה, או שמדובר ברכוש המשותף לכלל הדיירים. ביהמ"ש פסק כי מדובר ברכוש משותף, הן מתוך נוהג והן בדרך של הסכמה, שכן כלל הדיירים השתמשו בשביל זה כדי להיכנס לביתם במשך שנים.
כל בית צריך מרפסת - אבל איפה?
דוגמה נוספת לסכסוך שנוצר סביב נושא השימוש ברכוש המשותף התרחשה בבית משותף בחיפה, בו שניים מבעלי הדירות רצו להוסיף דק ופרגולה לדירותיהם בחצר הבניין. במקרה זה, לכל אחד מבעלי הדירות היתה זכות להרחיב את דירתו, אולם כל צד טען כי התנהלות הצד שכנגד מפריעה לו במימוש הזכות הזו.
השניים פתחו במסכת תביעות הדדית, במסגרתה בית משפט השלום בחיפה קיבל חלקית את תביעת אחד הצדדים והורה לדיירים שהספיקו לבנות דק ופרגולה - להרוס אותם. בנוסף, בית המשפט לא אישר את הרחבת הדירות, מאחר שאף אחד מהצדדים לא השיג את הסכמת כל השכנים למהלך.
עו"ד שלוש מסביר כי על מנת לבנות ברכוש המשותף בבניין, יש להצמיד אותו לדירה המיועדת בהסכמתם המלאה של שאר הדיירים, כפי שקובע חוק המקרקעין. אך מה עושים במקרה שבו השכן בונה באופן בלתי חוקי ללא הסכמת השכנים? במקרים אלו שלוש ממליץ לפנות למחלקת הפיקוח על הבניה וההנדסה בעירייה, ואם היא לא פועלת אז לבית המשפט, בבקשה שיורה על צו שימנע את המשך העבודות.
"לאור המקרים הרבים בהם בוחרים שכנים לעשות דין לעצמם ולבנות ולהשתמש ברכוש המשותף כאילו היה בבעלותם, בית המשפט יעניק בנקל צו הריסה ופינוי של כל מבנה או מחובר שהקים השכן ברכוש המשותף", הוא מפרט. "בנוסף, בית המשפט יחייב ויורה להשיב את מצב הרכוש המשותף לקדמותו, בנוסף לתשלום פיצויים בגין עוגמת נפש".
בגלל תמ"א 38: השכן נאלץ להרוס את השיפוצים
פרויקטים של תמ"א 38 מהווים אף הם כר פורה לסכסוכי שכנים, לרוב סביב מה כל אחד יוכל לקבל. אבל במקרה שהגיע להכרעת המפקח על רישום מקרקעין בתל אביב, הסיבה לסכסוך הייתה חששם של דיירי בניין, כי תוספת שבנה על הגג בעל הדירה בקומה העליונה לא תאפשר להם לקדם בעתיד תמ"א 38.
בעל הדירה היה בעיצומם של שיפוצים שכללו שינויים פנימיים בדירה, בהם הפיכת אחד החדרים לממ"ד, הגבהת גג הרעפים ושימוש בחלל הגג, כולל מרפסת ומדרגות פנימיות. השכנים הגישו צו לעצירת העבודות, בטענות לפיהן הבנייה מסוכנת ופוגעת ביציבות הבית, מבוצעת ללא הסכמה מפורשת של 75% מבעלי הדירות ומסכלת את האפשרות למשש זכויות על פי תמ"א 38 בבניין.
המפקח קבע כי הדיירים לא עמדו בתנאי של השגת הסכמות מבעלי הדירות לבנייה וכי היא פוגעת בזכויות הקניין של הדירים האחרים, מבחינת החשש ליציבות המבנה, זכויות הבנייה והאפשרות למימוש תמ"א 38.
לפיכך, הוא הוציא צו מניעה קבוע, האוסר על הדיירים להמשיך בעבודות, והורה להם להחזיר על חשבונם את מצב הרכוש המשותף לקדמותו בתוך 30 יום. בנוסף הם נדרשו לשאת בהוצאות ההליך המשפטי וחוות דעת המומחים, בסכום של למעלה מ-20 אלף שקל.
לעצור תמ"א אחרי שהדיירים פונו והבניין נהרס
במקרה אחר של סכסוך סביב תמ"א 38, דיירי בניין ברמת גן נדהמו לגלות, לאחר שכבר פונו מדירותיהם לטובת הריסתו, כי השכנים החליטו להגיש ערר כדי לעצור את הפרויקט.
מדובר בפרויקט שתוכנן עבור שני בניינים ברחוב סנהדרין בעיר, ואושר בוועדה המקומית לתכנון ובניה באפריל 2014. ועדת הערר המחוזית לתכנון ובניה במחוז תל אביב דחתה את הערר שהגישו התושבים, והפרויקט קיבל היתר בנייה.
כתשעה חודשים לאחר מכן, רגע לפני ההריסה - הגישו המתנגדים את הערר. עו"ד בירן, שייצגה את הדיירים עם עו"ד אור מור, מספרת כי המתנגדים ידעו על מתן ההיתרים זמן רב, אך בחרו שלא לפעול עד שהדיירים פונו, הבניינים נהרסו והבנייה החלה. ועדת הערר החליטה לדחות את הערר על הסף, בין היתר בשל איחור ושיהוי בהגשתו וחייבה את השכנים בהוצאות משפט בסך של 7,500 שקל.
מחיר הסתרת הנוף
גם נוף עלול להיות עילה לסכסוך מר עם השכנים. כך למשל, במקרה שהגיע לפתחו של בית משפט השלום בטבריה אשתקד, בו תבע תושב המושבה כנרת את שכנו, מכיוון ששתל בחצרו שמונה עצי צאלון שהסתירו לו את נוף הכנרת ועמק הירדן. במקרה זה דחה בית המשפט את התביעה, אך הורה לשכן לגזום את העצים באופן תכוף ומבוקר יותר, כדי למנוע מהם לצמוח לגובה רב ולהפריע לשכן.
"כעקרון, לשכן אסור למנוע משכנו כמות סבירה של אור ושמש, מעבר אוויר ואף את הנוף שהורגל אליו", מציין עו"ד שלוש. "עם זאת, כאשר בית המשפט נדרש לסוגיה, החלטתו וגובה הפיצוי, אם ייפסק, משתנים בהתאם למיקום הנכס, מהות הפגיעה ונסיבות המקרה".
כשביהמ"ש העליון דן בהקמת בריכה בחצר
סכסוך מר, שהגיע עד לבית המשפט העליון, התעורר בין שכנים בשכונת אפקה בתל אביב, סביב הקמתה של בריכת שחייה. התובעים, שסירבו להשלים עם רצונה של שכנתם, בעלת וילה, להקים בריכה בחצר ביתה, פתחו נגדה בהליכים משפטיים שנמשכו למעלה משש שנים.
הסכסוך החל בשנת 2012, כאשר שכנתם הגישה בקשה להיתר בנייה שיאפשר הריסה ובניה מחדש של הבית על המגרש, בתוספת הקמת בריכת שחיה וחדר מכונות. התב"ע לאזור מאפשרת הקמת בריכת שחיה בחצרות הפרטיות בתחום קווי הבניין, אבל השכנה ביקשה לבנות את הבריכה בקו האפס של הבית, והשכנים הגובלים בחצר הגישו התנגדות לכך.
עו"ד בירן, שייצגה את הנתבעת, מספרת כי מאותו רגע התגלגלו הבקשה וההתנגדות אל כל ערכאה אפשרית. "בחודש יוני 2013 קיבלה בעלת הבית היתר בנייה לבית המגורים והחלה בבנייתו, לרבות הבריכה, אך בית המשפט המחוזי נתן צו לעיכוב העבודות בנובמבר 2015, בעקבות בקשת השכנים".
בירן מוסיפה כי בית המשפט העביר את ההכרעה בשאלה האם הבריכה בקו האפס גורמת למטרד אל ועדת הערר המחוזית, שדנה בנושא באפריל 2016 והחלטה לאשר את הבקשה להקמת הבריכה. השכנים עתרו נגד ההחלטה לבית המשפט המחוזי, שפסק בתחילת 2017 שלא יתערב בהחלטת וועדת הערר ודחה את התביעה תוך חיוב התובעים בהוצאות המשפטיות.
השכנים לא ויתרו והגישו ערעור לבית המשפט העליון, עם בקשה לצו עיכוב לביצוע הבריכה. בית המשפט העליון הוציא אמנם צו לעיכוב העבודות במאי 2017, אך לאחרונה החליט שלא להתערב אף הוא בהחלטת ועדת הערר ולדחות את הערעור. בפסק הדין נכתב, כי "דומה כי הדברים חרגו ממידתם הראויה וטוב יעשו הצדדים אם ישכילו לשמור על יחסי שכנות טובה".
לפנייה לכתב/ת 
