מבקשי מקלט לנתניהו: "תן לנו לחיות כמו בני אדם"
אחרי יממה מורטת עצבים שבה השמחה על קבלת המתווה להסדרת מעמדם התחלפה בחששות עמוקים, מספרים מבקשי המקלט על מציאות חייהם שכולה פחד וחוסר ודאות, ופונים לראש הממשלה: "זו מדינה שלו. אנחנו לא יכולים להגיד לו מה לעשות, אבל כולנו בני אדם. לבן או שחור - יש לנו אותו לב"
השמחה שהתחלפה בחששות כבדים: רק שלשום בצהריים התבשרו מבקשי המקלט כי הושג הסכם עם נציבות הפליטים של האו"ם, מתווה שלמעשה יסדיר את קליטתם של 14 אלף מהם בישראל. אבל מאז התהפכה הקערה - ראש הממשלה בנימין נתניהו חזר בו והודיע על ביטולו. עתה חוששים מבקשי המקלט כי יגורשו בניגוד לרצונם למדינה באפריקה, כשברקע כוונת נתניהו ושרים בממשלתו לחוקק חוק עוקף בג"ץ שלא יאפשר לשופטי בית המשפט העליון לבטלו.
מייקל מהארי (23), הגיע לישראל לפני שנתיים וחצי מאריתריאה. "אתמול, כשנתניהו דיבר, שמחתי מאוד, אבל אז חזרתי להרגיש לא טוב", סיפר. "ברחתי מאריתריאה כי רצו שאני אהיה בצבא בגיל 14. לא יכולתי להיות שם. ברחתי וחשבתי שיהיה לי טוב, אבל עכשיו אני חי לא ממש טוב. אני רוצה שיהיה לנו טוב בארץ, שיתנו לנו את מה שצריך. אתמול מה-זה שמחתי, מאוד מאוד. היום שמעתי את החדשות ועוד פעם חזרתי לכמו שהייתי".
מהארי אמר כי הוא חושש שיגרשו אותו לאפריקה. "אני לא יכול לחזור לאריתריאה, פשוט ייקחו אותי לצבא, ואני לא יכול", אמר. "אבא שלי עדיין שם. אני רוצה ללמוד, לפתוח את הראש. במדינה אחרת באפריקה לא יקבלו אותי, לפני כמה זמן חברים שלי הלכו לשם ולקחו להם את הכסף, הרגו אותם, הם מתו בדרך מלוב, אני לא רוצה ללכת לשם".
הוא כעס כשנתניהו ביטל את ההסכם: "זו מדינה שלו. אני לא יכול להגיד לו מה לעשות. אבל אני מבקש ממנו שייתן לנו לחיות כמו בני אדם. כולנו בני אדם. אני אומר לתושבים פה - כולנו בני אדם. אותו דבר. לבן או שחור - יש לנו אותו לב. זה מה שאני מאמין".
ג'וני קאפל (30) מנהל גן ילדים בדרום תל אביב, הגיע לארץ מאריתריאה. ל-ynet הוא סיפר: "אני תשע שנים במדינת ישראל והסיבה שבאתי לכאן היא שבאריתריאה יש גיוס ללא הגבלה, כל החיים שלך אתה עבד. הסיבה שגרמה לי לעזוב את ההורים שלי, האחים שלי והמשפחה שלי היא הנזק שראיתי במדינה שלי. אתה נותן את החיים למדינה שלך, אבל לא מקבל זכויות. זה גרם לי להיות מבקש מקלט. אז ב-2009 ברחתי מאריתריאה לאתיופיה. המשכתי לסודן ושם לא יכולתי להישאר כי סודן הייתה יכולה לגרש אותי חזרה לאריתריאה. אחרי כמה חודשים נחטפתי והביאו אותי לסיני. שמה מחייבים אותך לשלם כסף".
קאפל שמח כמו רבים ממבקשי המקלט על ההסדר: "שמעתי בחדשות את ראש הממשלה אומר בשידור חי שבוטל הגירוש וש-16 אלף מבקשי מקלט יעברו למדינות מערביות. מצד אחד זה שימח אותי. מצד שני לא - כי היינו במצב מאוד קשה. כל יום היינו בפחד, בחששות, עשינו הפגנות. קרענו את עצמנו, היה לנו קשה ובמשך שנים לא קיבלנו אפילו לרגע אחד הרגשה שיפתיעו אותנו, שנהיה שמחים. אתמול היינו שמחים".
אבל השמחה לא נמשכה זמן רב. קאפל: "אחרי שש שעות ו-45 דקות ראש הממשלה קם ובגלל שהוא ראה את כל האנשים בימין, לא יודע מאיזו סיבה - זו פשוט בושה וזה משחק. באותו חג שגם היהודים וגם אנחנו הנוצרים חוגגים. מספרים את הסיפור של העבדים בסיני. מאוד התאכזבנו לשמוע שההחלטה שהייתה התבטלה. ואנחנו שמענו את זה, והיה לנו מאוד מאוד קשה לשמוע את זה. מה שאנחנו מבקשים זה שהוא יחשוב עוד הפעם. שתהיה החלטה ברורה".
עכשיו חרב הגירוש מונחת שוב על צווארו של קאפל: "החששות שלי הם לא מעכשיו, הם מאז שהגעתי לישראל. אתה לא חוקי, אין לך עתיד, אין לך חיים נורמליים כמו לכל אחד. אין אישורי עבודה, רישיון נהיגה, אתה לא יכול ללמוד. ברגע שאתה לא חוקי - אתה כל הזמן מפחד".
אל חאג' חסן, מבקש מקלט מסודן, מתגורר כבר עשר שנים בארץ: "אתמול היינו מאוד מאושרים על ההחלטה שאמורה להציע פתרונות לבעיות שלנו כמבקשי מקלט, אבל בבוקר - הוא חזר בו מההחלטה שלו, ועכשיו משתמשים בנו בשביל המשחק הפוליטי שלו. אבל מדובר בעניין אנושי, לא פוליטי. אנחנו כאן כבר עשר שנים אבל לא הציעו שום פתרונות.
"הגשתי בקשת מקלט לפני חמש שנים, ואז כלאו אותי ל-18 חודשים ושחררו אותי. הממשלה פשוט לא מעוניינת לפתור את הבעיה שלנו".
חסן הסביר כי הוא תומך בהצעה להיקלט מחדש במדינות מערביות בטוחות. אבל "אם יחליטו לשלוח אותנו בחזרה למדינות מהן באנו - זה אומר שהממשלה בישראל מתעלמת מהמשבר בארצות שלנו ותומכת בממשלות של סודן ואריתריאה.
"עדיין יש לנו תקווה שהציבור בישראל עומד יחד איתנו. נמשיך למחות בכל הכלים העומדים לרשותנו. תודה רבה לכל מי שעומד יחד איתנו בסוגיה המוסרית והאנושית הזו", הוסיף.