"המדינה השלישית שקרסה": "רואנדה תכננה לקלוט את מבקשי המקלט ואז לגרש אותם"
רה"מ אמר שהתוכנית לגירוש מבקשי המקלט מבוטלת כי המדינה האפריקנית שהייתה אמורה לקלוט אותם "לא עמדה בלחץ" - אבל אז חזר בו. גורמי אופוזיציה מרואנדה אמרו ל-ynet שהמשטר הרודני בקיגאלי דווקא שמח לקלוט בחשאי אלפי מבקשי מקלט - למרות המצב הכלכלי הקשה ברואנדה - בתמורה לכסף רב, חיזוק תדמיתו בעולם והידוק הקשרים הצבאיים עם ישראל
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע ביום שני על ביטול תוכנית הגירוש של מבקשי המקלט מישראל. הוא הסביר שהגירוש של מבקשי המקלט מאריתריאה ומסודן מבוטל מפני ש"המדינה השלישית" שהייתה אמורה לקלוט אותם "לא עמדה בלחץ". נתניהו חשף לראשונה כי "המדינה השלישית" היא רואנדה, שהייתה אמורה לקלוט את מבקשי המקלט גם ללא הסכמתם, על פי ההסכם שממשלת ישראל טוענת שחתמה עימה.
עוד חדשות מעניינות מהעולם בדף הפייסבוק של דסק החוץ
לא גן עדן, דיקטטורה. המדינה שמחכה למבקשי המקלט
עם זאת, שבע שעות לאחר הודעתו על ביטול תוכנית הגירוש הודיע ראש הממשלה - בעקבות ביקורת רבה שספג על המהלך מצד גורמים במפלגתו, בקואליציה ובציבור - שהוא חזר בו ושהגירוש ייצא לפועל. השאלה הגדולה היא לאן יגורשו מבקשי המקלט בשעה שרואנדה טוענת שכלל לא סיכמה עם ישראל כי תקלוט אותם בשטחה. עדי ראייה וגורמי אופוזיציה בתוך רואנדה ומחוצה לה טוענים שישראל כבר העבירה למדינה האפריקנית לא מעט מבקשי מקלט, אף שרואנדה כלל לא ערוכה לקלוט אותם, ולמעשה יש לה תוכניות אחרות לגמרי עבור הבאים לשטחה.
דיקטטורה אפריקנית בלי מקום לאופוזיציה
הנוף הפוליטי במדינה האפריקנית לא מותיר שום ספק: רואנדה היא דיקטטורה, והמנהיג שעומד בראשה זה 18 שנה הוא רודן נוקשה וחסר פשרות. אי אפשר למתוח ביקורת על מדיניות ממשלתו, גם לא על החלטתו לקלוט עשרות אלפי מבקשי מקלט אפריקנים שיגורשו מישראל בקרוב - החלטה שקגאמה הכחיש שלמעשה הייתה קיימת.
אבל האם קגאמה וממשלתו מייצגים את עמדת אזרחי רואנדה, או שהם פועלים משיקולים זרים? קולה של האופוזיציה לא נשמע, אבל בשיחה עם ynet הביעו שני גורמי אופוזיציה את התנגדותם לעסקה שלטענתם נרקמה עם ישראל, ושתכביד על אוכלוסיית המדינה הענייה. יותר מכך הם טענו שמבקשי המקלט שהיו אמורים להיקלט ברואנדה - היו מגורשים מייד על ידי הרשויות אל מחוץ לגבולותיה.
"רואנדה היא המדינה הצפופה ביותר באפריקה, זה ידוע לכול. אפילו למצוא אדמה ומזון עבורנו האזרחים זה משימה קשה. אז איך נוכל לאכלס את מבקשי המקלט כשהמצב שלנו לא יותר טוב?" תהה הבינזה, ראש מפלגת הירוקים. "יש בממשלה מי שמאשים אותנו בחוסר חמלה, אבל אנחנו מאמינים שזו העמדה הנכונה. אנחנו מאוד מוטרדים מההחלטה הזאת משום שאנחנו לא רואים פה שום מחווה הומניטרית. רואנדה אינה גדולה או עשירה יותר מישראל, ולכן אין סיבה שהיא תקלוט פליטים שאינם רצויים בישראל. לא ברור איך אנו אמורים לקחת חלק במעמסה הזאת כשאנחנו לא חזקים יותר מישראל".
"עזרה לפליטים? רואנדה בקושי עוזרת לאזרחיה"
ג'סטין באהונגה, מראשי ארגון "איחוד הכוחות הדמוקרטיים" (FDU-IKINGI), הפועל כאופוזיציה לממשל קגאמה מחוץ לגבולות המדינה, אמר בשיחה ממקום מגוריו בלונדון: "רואנדה אינה יכולה לספק לפליטים את מה שאינה יכולה לספק אפילו לאזרחיה. מדובר במדינה עם צפיפות האוכלוסין הכי גדולה באפריקה וגרים בה 12 מיליון בני אדם בשטח של 26,338 קמ"ר. אין לה גישה לים, והמשאבים הטבעיים שלה מאוד מוגבלים. רואנדה היא גם אחת המדינות העניות באפריקה; כשליש מהתקציב מגיע עדיין מכספי תמיכה של מדינות זרות ותרומות. 63 אחוזים מהאוכלוסייה חיים בתנאי עוני קשים. 44 אחוזים מילדי רואנדה סובלים מתת-תזונה. 80 אחוזים מכוח העבודה במדינה עוסקים בחקלאות, אולם הענף מספק רק שליש מהתוצר הלאומי. כיום אין אפשרות לספק שטחים חקלאיים לפליטים שיגיעו, והאבטלה גבוהה מלכתחילה. אין בנמצא שום תוכנית דיור ציבורי עבור מבקשי המקלט".
לאחר ההודעה המשותפת של נתניהו ושר הפנים אריה דרעי על ביטול התוכנית לגירוש מבקשי מקלט מישראל, אמר הבינזה ל-ynet: "התרגשתי נוכח החדשות שהפליטים בישראל לא ייאלצו לעבור את החוויה הנוראית של אחרים כמוהם שגורשו בעבר מישראל לרואנדה. אין לי מילים לבטא את הכרת התודה העמוקה ביותר לכל האנשים אשר פעלו נגד העסקה הסודית לגירוש מבקשי המקלט האפריקנים לרואנדה, ובמיוחד לארגונים יהודיים ופעיליהם שנשארו נאמנים לערכים של אנושיות המסמלים את היהודים והן את בני רואנדה בגלל ההיסטוריה שלהם. הם עזרו לקדם את התדמית של ישראל באפריקה הרבה יותר ממה שעשתה הממשלה שלהם אי פעם".
"הקמפיין הזה הראה את הפנים האנושיות של רבים מאזרחי ישראל, בניגוד לדרך הרגילה שבה ישראל מוצגת בהקשר של דיכוי הפלסטינים. המקרה המצער הזה חשף גם את הפער הגדול בין אזרחי ישראל ורואנדה לבין הממשלות שלהם. הציניות של ההנהגה הפוליטית בשתי המדינות לא עמדה מול ההפגנות של אנשים אנושיים ושוחרי שלום בישראל ובמקומות אחרים בעולם. לרוע המזל, ברואנדה האזרחים אינם רשאים להפגין, גם לא הפליטים. ההנהגות הפוליטיות בשתי המדינות ידעו טוב מאוד שלרואנדה אין מה להציע למבקשי המקלט. אני מזמין את הארגונים היהודיים לעמוד לצידם של כל אלו שקמים נגד אי צדק בכל מקום שהוא, ללא קשר לצבע או למוצא".
"כל מי שמעז לבקר את השלטון נכלא, הוגלה או הוצא להורג"
הבינזה בן ה-41 פועל מתוך הזירה הפנים-רואנדית. הוא זכה ל-0.5 אחוזים מקולות הבוחרים בבחירות האחרונות ונדרש להיזהר בדברי הביקורת על קגאמה ומשטרו. סגנו אנדרה קגווה רוויסרקה נמצא מת, ערוף ראש, ביולי 2010, פחות משנה אחרי ייסודה של המפלגה, שקראה להתערבות בינלאומית בנעשה במדינה. מנהיגת הארגון שאליו משתייך ג'סטין באהונגה, ויקטואר אינגבירה אומוהוזה, נעצרה ערב בחירות 2010, והיא מרצה כעת עונש של 15 שנות מאסר באשמת המרדה וטרור, ללא אפשרות להיפגש עם עורכי דינה. "כל מי שמעז לבקר את השלטון נכלא, הוגלה או הוצא להורג", אמר באהונגה, שמרכז את פעולות ההתנגדות של תומכי הארגון מחוץ למדינה. "אפילו הטענה של רואנדה על כך שבפרלמנט שלה יש נשים רבות מוטלת בספק מכיוון שהן כולן חברות המפלגה השלטת. פוליטיקאיות שניסו לאתגר את קגאמה נשפטו לעונשי מאסר בגין האשמות מופרכות. המוסדות הפוליטיים והחברתיים אינם שוויוניים או אמינים".
על רקע המציאות הפוליטית הנוכחית ברואנדה עדיין מהדהדות זוועות מלחמת האזרחים האכזרית במדינה בשנות התשעים, שבמהלכה נהרגו כ-800 אלף איש על פי ההערכות - רובם בני שבט טוטסי שנרדפו על ידי בני שבט הוטו. הטבח הנוראי גבה את חייהם של רבים כל כך, ורבים אחרים נמלטו למדינות סמוכות כפליטים. קגאמה, בן הטוטסי, הוביל את החזית העממית הרואנדית (RPF) במאבקה מתוך בסיסיה באוגנדה כנגד שלטון ההוטו במדינה בשנות התשעים, מה שהצית את מלחמת האזרחים העקובה מדם.
BUT we disagree with the plans of settling in Rwanda , African migrants rejected by Israel. We suggest Israel should find them a richer country like USA, instead of sending 40,000 people to Rwanda, where it would eventually become difficult to find them proper employment.
— Frank Habineza (@FrankHabineza) 25 בנובמבר 2017
כיום ממשיך המצביא הנערץ, שהוביל את המיליציה הטוטסית לניצחון, לשלוט במדינה ביד רמה כדיקטטור - 24 שנים אחרי סיום המלחמה. לטענתו של קגאמה, ההיסטוריה של המדינה היא המחייבת את שלטונו לתת מענה לאסונות הומניטריים אחרים באפריקה ולסייע לפליטים ממשטרים חשוכים ברחבי היבשת כמו דרום סודן ואריתריאה, שנמצאות במקום השלישי והרביעי בדירוג הדיכוי העולמי על פי ארגון Freedom House עם ציון של שתיים ושלוש נקודות בהתאמה. אלא שרואנדה מדורגת לא הרבה מעליהם, במקום ה-39, עם 23 נקודות בסך הכול (לשם השוואה - לוב מדורגת במקום ה-13 עם תשע נקודות, רצועת עזה במקום ה-20 עם 12 נקודות, וישראל מדורגת 139 עם 79 נקודות).
5,000 דולר למבקש מקלט: "ממשלת רואנדה זקוקה נואשות לתמיכה של ישראל"
על פי באהונגה והבינזה, התנהלותה של רואנדה כדיקטטורה והצורך לשפר את תדמיתה של המדינה ומנהיגה בעולם הם שהביאו את קגאמה וממשלתו לדון עם ממשלת ישראל בקבלת עשרות אלפי מבקשי המקלט האפריקנים בישראל. על פי הדיווחים הבלתי רשמיים בנוגע לעסקה הסודית, ישראל הייתה אמורה לשלם לרואנדה סכום של כ-5,000 דולר עבור כל מבקש מקלט שייקלט על ידה. אף שהסכום הכולל, המוערך בכ-200 מיליון דולר, שיעבור מירושלים לבירת רואנדה קיגאלי, הוא תוספת אדירה לתקציב המדינה - מתנגדי המשטר טוענים שיש מניעים נוספים לעסקה, הנוגעים לתמיכה המדינית והצבאית שממשלת ישראל מספקת לקגאמה ולמשטרו הסובל מביקורת בינלאומית קשה.
"ממשלת רואנדה זקוקה נואשות לתמיכה של ישראל מכיוון שמי שעמדו לצידה לאורך השנים - בריטניה, ארצות הברית והאיחוד האירופי - נרתעים ממנה כיום בגלל מדיניות זכויות האדם הנוראית שלה", אומר באהונגה. "ממשלו של ברק אובמה ביקש באופן רשמי מקגאמה לא להמשיך לקדנציה נוספת, הבריטים העבירו לו מסר דומה מאחורי הקלעים. הוא עצמו נוהג לספר שהיו מי שהציעו לו לנהוג בדומה לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין ולהציב בקדמת הבמה מנהיג בובה כנשיא כדי שהוא יוכל לתמרן כרצונו מאחורי הקלעים, אבל הוא קבע שכך לא מתנהלת דמוקרטיה. כדי להמשיך בשלו מול הקהילה הבינלאומית הוא זקוק ללובי היהודי, ונראה שזה עובד".
"הלוואי שהדאגה לפליטים הייתה המניע של הממשלה בקיגאלי"
באהונגה סבור כי מדובר בהתנהלות צינית וצבועה של שתי הממשלות, שכן ישראל מבקשת לגרש מבקשי מקלט שסבלו מרדיפה באריתראה וסודן לדיקטטורה שאינה מעוניינת בהם, ושתמהר להיפטר מהם זמן קצר אחר הגעתם למדינה. לכן הוא ביקש להביע הזדהות עם המתנגדים לגירוש בתוך החברה הישראלית: "אני מסכים איתם לחלוטין ואני מעודד אותם להמשיך ולטפח את הגישה הזו כלפי מבקשי המקלט ולתמוך בהם. זהו אות כבוד למדינת ישראל ולעם היהודי", אמר איש האופוזיציה. "הלוואי והדאגה לפליטים הייתה המניע של הממשלה ברואנדה, שמנצלת את הרגשות הללו לצורכי תעמולה. הדרך שבה מבקשי מקלט מתקבלים ברואנדה שוברת לב. זה פשע ציני שהפך את ההליך כולו לסחר בבני אדם".
לאחר ההודעה הראשונית של נתניהו ודרעי, לפני שחזרו בהם, הביע באהונגה שביעות רצון גדולה מההחלטה הישראלית לבטל את התוכנית לגרש מבקשי מקלט לרואנדה. "אלו חדשות נפלאות שהממשלה הישראלית הסכימה למצוא פתרון לפליטים האפריקנים. אנחנו מברכים את כל מי שנאבק לטובת התוצאה החיובית", אמר איש האופוזיציה ל-ynet.
הבינזה מבחין בין קליטת פליטים מדרום סודן ואריתראה שהגיעו ללוב, שם שועבדו ועברו עינויים, לבין המקרה של הגירוש מישראל, שאינו מצדיק לדעתו את פתיחת שערי רואנדה בפניהם. "הסכמנו לעזור לפליטים מלוב כי הם נמכרו כעבדים ונדרש פתרון הומניטרי עבורם, אבל אלו שהגיעו לישראל אינם זקוקים לסיוע הומניטרי מרואנדה", הוא קובע. "יתר על כן, נכפה עליהם להגיע לכאן בניגוד לרצונם. כולנו ראינו את ההפגנות נגד ההחלטה הזאת מול השגרירויות שלנו בישראל, באירופה ובניו יורק. אנחנו מציעים שישראל תמצא פתרון אחר לבעיה הזאת ולא תשלח פליטים לרואנדה".
על פי באהונגה, הפתרון שמצאה ישראל ברואנדה כמדינה שלישית למשלוח הנתינים הזרים מאריתראה ודרום סודן קשור גם לשיתוף הפעולה הביטחוני בין משטרו של קגאמה לבין ממשלתו של בנימין נתניהו. לדבריו, מעמדה ההולך ומידרדר של רואנדה במרכז אפריקה מחייב בעלות ברית כמו ישראל לא רק בזירה הדיפלומטית, אלא גם בשדה הקרב. "רואנדה נמצאת בעימותים עם כל השכנות שלה: קונגו, בורונדי ואפילו אוגנדה, שבעצם ביססה בעבר את שלטונו של קגאמה. בגלל העימותים הללו הממשל חש שהוא צריך להצטייד בנשק", הסביר באהונגה, "יש המשערים שכחלק מהעסקה הכוללת, ישראל הייתה אמורה לצייד את רואנדה בנשק בתמורה לקליטת הפליטים. באחרונה היו דיווחים על ביקורים ברואנדה של משלחות מטעם האגף לייצוא ביטחוני (סיב"ט) במשרד הביטחון, חברת אלביט והתעשיות הצבאיות של ישראל לצורך קידום עסקאות נשק. סברה נוספת שעלתה היא שהמשטר בקיגאלי מעוניין לגייס מבקשי מקלט לצבא רואנדה, במיוחד אריתראים בעלי ניסיון צבאי מארצם, כחלק מההתמודדות עם התקוממויות מקומיות ובסכסוכי הגבול עם השכנות. בנוסף, אני חושד שהשלטון ברואנדה מוטרד מהאופוזיציה הגולה, ונזקק לסיוע מודיעיני של שירותי הביטחון הישראלים כדי לנטרלה".
אולי זו הסיבה שהעסקה נשארה תחת מעטה סודיות?
"קגאמה הודה בעבר באופן רשמי שיש רק מגעים לעסקה, אבל מגעים כאלה לא היו מתקיימים מלכתחילה לולא היה מאשר אותם מלכתחילה. האמת היא שהעסקה הזו היא בושה גדולה עבור רואנדה, מכיוון שהיא תתרום לריסוק את התדמית הבינלאומית של המדינה. נציגי הממשלה הצהירו שרואנדה תקלוט פליטים רק אם ההצעה לא תהיה הפרה של הדין הבינלאומי. אבל מדובר בניסיון להפחית את הנזק, כי מה זה אומר על 4,000 שכבר התקבלו במדינה? התוכנית הזאת עובדת כבר מאז 2013, אבל אזרחי רואנדה לא מודעים לה משום שהממשלה שלהם שומרת על כך בסוד, מתוך בושה".
האם נעשו פעולות מטעם הרשויות ברואנדה לקראת קליטת המוני מבקשי המקלט בקרוב כפי שתוכנן?
"לפי המקורות שלי שום דבר לא נעשה בשטח. יתרה על כך, כשמשלחת מישראל הגיעה כדי לבדוק את תנאי המחייה של פליטים שכבר הגיעו למדינה, נציגי הרשויות המקומיות סירבו לפגוש אותם, כדי שלא יצטרכו להציג בפניהם שקרים. למה להם להימנע מפגישה עם חברי המשלחת הישראלית אם אין להם שום דבר להסתיר? העדויות של פליטים שכבר נשלחו לרואנדה מורות על כך שהכוונה של הממשל המקומי היא להבריח אותם מעבר לגבול ברגע שהתגמול הכספי יתקבל מישראל. אם כבר נעשה משהו מהצד של הממשלה, הרי שמדובר בהיערכות של השירותים החשאיים למבצע ההברחה הפליטים שייקלטו לאוגנדה השכנה. זו הסיבה שסוכנות הפליטים של האו"ם, הצלב האדום ושאר הארגונים החוץ ממשלתיים לא מעורבים כלל וכלל".
אז לטענתך, ממשלת רואנדה קיבלה את התגמול הכספי מבלי שהתכוונה מלכתחילה לקיים את חלקה בהסכם עם ישראל?
"סוכנות הפליטים של האו"ם דיווחה שרק שבעה מתוך 4,000 הפליטים שכבר נשלחו מישראל לרואנדה נשארו במדינה אחרי הגעתם. זו לא שמועה שהם מוברחים אל מחוץ לרואנדה. יש עדויות לכך. אחת כזו הופיעה באתר החדשות The Conversation מפי פליט אריתראי שקיבל מקלט בשווייץ. הוא סיפר כיצד נשלח מישראל לרואנדה, שם נקלט על ידי פקידים מקומיים שנטלו ממנו את מסמכיו והעבירו אותו בכוח ובאופן בלתי חוקי מעבר לגבול אל תוך אוגנדה.
"יש מי שרואה, ובצדק, בתופעה הזו סחר בבני אדם. יש מי שמבטיח לפליטים הללו שירותים מטעם המדינה, אבל שירותים אלה לא קיימים אפילו עבור האזרחים. אפילו פליטים ממוצא רואנדי שנמלטו מקונגו וחזרו למדינה ב-1996 עם תום מלחמת האזרחים גרים עד היום במחנות פליטים. כשהם ניסו למחות על תנאי המחייה שלהם במחנות, הם נורו על ידי שירותי הביטחון. רבים מהם מבקשים כיום להגר מהמולדת שלהם למדינה אחרת או אף לחזור לקונגו, שממנה ברחו. וצריך לזכור שיש עוד מאות פליטים רואנדים שעוד לא שבו למולדתם".
אז למה אזרחי רואנדה לא עושים משהו בנידון?
"האזרחים נותרים בחשיכה. אפילו העיתונות כופה על עצמה צנזורה עצמית, ואין מקום לדיון ביקורתי על הנושא. יש בציבור חששות מכך שמבקשי המקלט מגיעים כדי לקחת את העבודות הספורות שעוד נשארו במדינה, אבל גם אם יש מתנגדים ליוזמה, הם לא יכולים לבטא ביקורת נגד מדיניות הממשלה".
אתה רואה אפשרות שהציבור ברואנדה היה מתעמר ברבבות הפליטים שהיו אמורים להיקלט בשטחו בקרוב?
"אזרחי רואנדה ידידותיים לפליטים זרים ואני לא צופה פשעי שנאה מצדם. אנשים לא יודעים שגם אם המלחמה בין ההוטו והטוטסי התעצבה בהתאם למתח אתני, היא לא פרצה בגלל שנאה על רקע גזעני. זו הייתה תוצאה של קיפוח פוליטי, חברתי וכלכלי שהניעו האליטות בשלטון. מעדויות הפליטים הרואנדים עצמם ברור שהסכנה האמיתית נובעת מהממשלה ולא מהאזרחים עצמם".
לפנייה לכתב/ת 
