מתל אביב ועד קריית שמונה: האחים אבן צור עושים מהפכה
עבר והווה נפגשים כששולה חן שרה עם בנה, האחים אבן צור בשיר מחאה, דן בילו מנגן פולק בברלין עם הרבה אורחים מהארץ, ותעשיית הטלוויזיה באה לעשות מוזיקה. "חדש על המגש" עם כל מה שבועט מהצד
(לא) לבד בברלין
כבר כמה שנים שדן בילו הוא אחד היוצרים הרגישים בשטח – גם כשהוא לא נמצא פיזית בשטח. המוזיקאי שזכור לרבים בזכות הפרויקט Mr. Heavy & Mrs. Low ובזכות עבודת הסולו שלו (ב-2012 הוא הוציא את אלבום הבכורה הנהדר שלו New Haircut) מתגורר כבר חמש שנים בברלין הקרה והרגועה, עם גיחות קצרות למולדתו בציון. לאחרונה הוא הוציא את אלבומו השני Speech Bubbles, וכדרכו ממשיך בילו לרעות במחוזות הפולק והפסיכדליה. אבל המעבר לגרמניה לא שינה את העובדה שביצירתו בילו מרבה לשלב כוחות עם מוזיקאים ישראלים, ולצד הדואט המדובר עם נגה ארז, באלבום החדש משתתפים שמות כמו ניר יצקן ועמרי בלאו מאומללה, מאיה לי רומן מהאיינג'לסי, אורי וינוקור וגולה אחר - עמית ארז (שבעצמו פועל בשנים האחרונות מחוץ לגבולות ישראל, בארצות הברית).
הסינגל הראשון והמצוין Fwyl&Liky לווה בקליפ מרהיב שזרק אותנו אל ימי פיטר גבריאל העליזים, וכעת הוא מוציא סינגל נוסף - Eliya המרומז והרגוע יותר, שנשמע לרגעים כמו פסקול לסרט. נכון, תור הזהב (המקומבק) של הסינגר-סונגרייטרים התרחש עמוק בעשור הקודם, אבל דן בילו והיצירה שלו אף פעם לא היו ממש תלויי זמן והם נשמעים רלוונטיים גם היום, כשהז'אנר השיל מעליו טרמפיסטים אופנתיים ונשאר עם מי שבאמת יודע לעשות את זה מאתגר, מעניין ונכון.
מהפכה, אחים, מהפכה
הרבה כישרון רץ שם במשפחת אבן צור. את שחר אבן צור כולם מכירים כבר שנים כמתופף להקת מוניקה סקס (אולי הלהקה היציבה ביותר בישראל) ובקריירת הסולו שלו – שלא הסתכמה רק ב"עירומים", והמשיכה לעוד מספר אלבומי סולו וסינגלים מוצלחים באנגלית. האח אייל אבן צור זכור בשל פעילותו בלהקת נעליים ז"ל, אלבומי הסולו שלו ולא מעט בשל עבודת ההפקה שלו. בין היתר הוא גם הפיק את האלבום האחרון של הלהקה של אחיו, "מקצועות חופשיים", לפני כארבע שנים. די מדהים שעד כה לא יצא לשניהם לעמוד בפרונט ביחד, אבל כעת זה קורה בפעם הראשונה עם אלבום חדש ומשותף של השניים, וממנו יוצא עכשיו הסינגל הראשון "מהפכה".
"השיר 'מהפכה' הוא פורטרט של אקלים חברתי ושיטה בעייתית המתקיימת מזה שנים רבות. שיטה שמנציחה את החוסר, מפנה עורף לחלש ולא חותרת לצמצום פערים", הם מספרים. "גדלנו בשכונה בלב תל אביב, כשהמשפחות של הורינו היו מפוזרות בקריות ובצפון הרחוק בקריית שמונה. כך יצא לנו לקבל הצצה גם לחיים בפריפריה הרחוקה ולחוש כבר בילדות את הפערים הגדולים בכל האספקטים של החיים. מאז ועד היום דברים לא באמת השתנו. השיר נכתב בנאיביות מסוימת שעוזרת לנו להאמין שביחד אפשר לשנות".
בקיצור, האחים אבן צור הוציאו חתיכת שיר חברתי, שלירית ומוזיקלית יותר ממזכיר את הדג נחש. וזה נהדר, כי כפי שכל מהפכן צעיר ילמד אתכם, השינוי מתחיל במודעות וככל שיותר זמרים ויוצרים יחדירו למוזיקת הפאן שלהם אמירות כאלה, כך המסר יחלחל. לאחים גלאגר זה עבד, או שלא.
אלי אלי
סגנונית ומוזיקלית – קשה להגיד שעלו במדור על שלל מהדורותיו, הרבה שירים כמו "בסוף". וזה מוזר כי אלי דראי, האיש מאחורי השיר, הוא בדיוק החומר האנושי והיצירתי שמרכיב את המדור הזה כבר לא מעט שנים. דראי הוא חבר בלהקת היהלומים שמלווה את שלום גד כבר כמעט שני עשורים, תסריטאי ("הפיג'מות" ו"סברי מרנן" - מפתיע!) וברזומה שלו גם אלבום סולו ראשון בשם "מזמן" שהפיק לו אותו שלום גד.
כעת הוא שב עם אלבום שני, "עלה ברוח", שמשחק על מגרשים של בלוז ורוק במקצבים אוריינטליים. נבירה קטנה בסיפור של דראי מגלה אדם שיש לו ניסיון בארכיטקטורה, אבל יותר מעניין מכך – ממציא פטנטים. ומילא זה, במסגרת העבודה שלו בטלוויזיה הוא עובד גם עם לא אחר מאשר רובי דואניס, מהקומדי סטור. סליחה שסטינו קצת מהנושא, אבל חשנו שזה דורש אזכור.
מפגש בין דורי
ואגב מקצועות ותחביבים לא שגרתיים. אבי רובינשטיין הוא תשבצאי (!) ופזמונאי. בימים אלה הוא עובד על הפרויקט בעל השם המתחכם "תווים השניים", מיזם בו זמרים וזמרות ותיקים חוברים לילדיהם או נכדיהם, להקלטת דואטים חדשים שמשלבים בין עבר להווה. אחרי דואטים שהפגישו בין מיכל טל ובתה אליה טל גבע ואפילו שיר חדש של אופירה גלוסקא מלהקת הנח"ל. כעת מוציא האיש מאחורי הפרויקט, דואט שלישי במספר - הפעם מדובר במפגש בין דורי בין שולה חן ובנה איתמר קורן. קראו לנו ארכאיים, אבל לפעמים אנחנו סאקרים של שילובים לא שגרתיים, בטח כשמאחוריהם קשר משפחתי שמביא איתו איזושהי אמירה על הדרך המוזיקלית שעשה המקום הזה על 70 שנותיו. גשר בין עבר להווה? כן, יכול להיות שזו הגדרה מתאימה.
לא, לא הסלט
אלי דראי הוא לא המוזיקאי היחיד במדור היום שפועל למחייתו דווקא בתעשיית הטלוויזיה. כבר לא מעט שנים שרונן ברטן הוא חלק מתוכנית התחקירים של אמנון לוי, וכשהוא לא עושה זאת הוא מתחזק את להקת לא דובים המוערכת, שחבריה אומנם מצויים בשגרה בפינות שונות של הפלנטה אך הם חוברים זה לזה אחת לתקופה להוצאה של חומרים חדשים. כשזה לא קורה, פונה ברטן להרכבי הצד ובימים אלה הוא מוציא סינגל ראשון של להקתו החדשה ביש בש. מוזיקלית מדובר בתוצר לא שונה לגמרי ממה שהתרגלנו לקבל מהבחור, וסינגל כמו Never Go Back בהחלט היה יכול להימצא (בגרסה עברית, לפחות) באלבום של להקת האם שלו. בהיעדרה, ניתן להסתפק גם בכמויות הגרוב והקצב של ההרכב השונה הזה, שאסוציאטיבית מזכיר את המקומות שבין פריימוס לפיית' נו מור של אמצע הניינטיז. בקטע טוב.
לפנייה לכתב/ת 
