האם שוקולד באמת עוזר לנו להתרכז?
מקובל לחשוב שלשוקולד יש השפעה חיובית על יכולת החשיבה, ושהוא מעלה את רמת הריכוז ומשפר את הזיכרון. מחקרים שונים שנערכו בשנים האחרונות ניסו לבדוק האם יש אמת מדעית באגדה המתוקה
חשיבה משופרת
באחד המחקרים הראשונים שבדקו השפעה של שוקולד על תפקוד מוחי התבקשו הנבדקים להבחין בין תנועה באנגלית (vowel) לעיצור, או בין מספר זוגי לאי זוגי. 16 נבדקים בוגרים בני פחות מ- 30 ביצעו את המשימה תחת ההשפעה של קקאו עשיר בפלבנול במינון נמוך (13 מ"ג ליום, כמות ששקולה בקירוב לחמישית חפיסת שוקולד חלב של 100 ג') או גבוה (172 מ"ג ליום, כלומר כשתי חפיסות וחצי) במשך חמישה ימים ימים לפני ביצוע המטלה. במהלך ביצוע המטלה הם עברו סריקה מוחית באמצעות מכשיר דימות fMRI.
עוד כתבות בנושא:
הפרעת קשב וריכוז: סימנים מקדימים
אוכל למחשבה: 5 מזונות שממריצים פעילות המוח
לקראת עונת הבחינות באוניברסיטה: כך תשפרו את הזיכרון התברר שמינונים גבוהים של פלבנול אמנם העלו את רמת הפעילות המוחית באזורים הקשורים לקשב ולריכוז והגבירו את זרימת הדם למוח לעומת מינונים נמוכים, אולם לא התבטאו בהבדלים כלשהו בביצוע המשימה בפועל. מסקנת החוקרים הייתה שנדרשים מחקרים נוספים, בין השאר על אנשים מבוגרים יותר שתפקודם השכלי עלול להיות לקוי. ייתכן גם שהמינון שניתן לנבדקים היה נמוך מדי.
ב-2012 נערך באיטליה מחקר על נבדקים מבוגרים שסבלו מליקויים קלים בכישורי החשיבה. 90 נבדקים צרכו מדי יום במשך שמונה שבועות משקה שהכיל רמה גבוהה (כ-1 ג'), בינונית (כחצי גרם) ונמוכה (45 מ"ג) של פלבנולים שנמצאים בקקאו. מינון בינוני ומעלה אכן שיפר את התפקוד המוחי. במקביל עלתה גם הרגישות של המטופלים לאינסולין. הממצא עשוי להיות קשור לשיפור החשיבתי, משום שבעבר נמצא שתרופה שמעלה את הרגישות לאינסולין משפרת גם את תפקודי החשיבה, וייתכן שהפלבנול פועל בצורה דומה. תוצאות דומות נמצאו ב-2015 במחקר על אנשים ללא בעיות ידועות בתפקודם המוחי.
מחקרים על צרכני שוקולד
לצד המחקרים המבוקרים האקראיים, שבהם החוקרים שולטים בכמויות השוקולד שצרכו הנבדקים, קיימים גם מחקרי אוכלוסיות – כלומר, תצפיות שמחפשות קשר בין תופעות במציאות הלא מבוקרת. מחקרים כאלה את תדירות צריכת השוקולד שעליה מדווחים הנשאלים, ומחפשים קשר בינה לבין תפקודם השכלי.
באופן מפתיע גם שיעור הסובלים מסוכרת בין צרכני השוקולד היה נמוך יותר בשני המחקרים לעומת אלה שצרכו מעט שוקולד או נמנעו ממנו לגמרי. במחקר השני, רמות הגלוקוז בדם אצל צרכני שוקולד היו נמוכות יותר, וכך גם שיעור הסובלים מיתר לחץ דם. לעומת זאת, רמות הכולסטרול היו גבוהות יותר. השינויים בתפקוד השכלי עמדו בעינם גם לאחר תיקון הטיות שנובעות מהבדלים בתזונה, באורח חיים ובמדדים תפקודיים של מערכת הלב וכלי הדם.
מסקנות זהירוֹת
ממחקרי האוכלוסיות נראה שצריכת שוקולד לאורך זמן מיטיבה את התפקוד השכלי, והמחקרים המבוקרים רומזים שהפלבנול קשור לכך. עם זאת, יש להתייחס למחקרים באוכלוסיות בזהירות רבה, למרות היקפם הגדול יחסית. ראשית, החוקרים אינם יודעים כמה שוקולד האנשים אכלו פרט למה שדיווחו בעצמם – דיווח שעלול להיות לא מדויק. שנית, קשה לדעת מהמחקרים הללו אם צריכת שוקולד עוזרת גם לאנשים צעירים במלוא אונם השכלי.
המחקרים המבוקרים הראו שיפור גם אצל צעירים שצרכו פלבנול באופן חד-פעמי, אולם מדובר במחקרים קטנים שקשה להסיק מהם מסקנות גורפות. יידרשו מחקרים נוספים עם הרבה יותר נבדקים כדי לקבוע מהו המינון האופטימלי של פלבנול, וכמובן יהיה צריך לתרגם את זה להמלצה על סוג השוקולד הספציפי והכמות שיש לצרוך ממנו. בשל ההשפעות הבריאותיות השליליות של שוקולד שנמצאו במחקרי האוכלוסיות – למשל עלייה ברמת הכולסטרול – יהיה צריך גם לאזן בין התועלת של שוקולד לבין הנזק שלו.
עד שנדע בוודאות ששוקולד אכן משפר את התפקוד השכלי, נראה שלא יזיק לאכול כמה קוביות שוקולד לפני מבחן, ולו כדי לשפר את מצב הרוח ואת הערנות.
תודה לעֹמר גוּרי, תלמידת הכיתה הארצית למדעי במוח במכון דוידסון על היוזמה והרעיון לכתבה.
לפנייה לכתב/ת 
