כשהאויב מריע לך / "מר עולם"
המחווה של אוהדי יובנטוס לשער המספרת המטורף של רונאלדו הייתה מחזה נדיר, אבל לא חסר תקדים בכדורגל האירופי. נדב יעקבי חוזר למחיאות הכפיים שקיבלו מראדונה, רונאלדיניו ואינייסטה מיציעי הברנבאו, ולמלך שבדיה שהתלהב מילד בן 17 בשם פלה
שער המספרת המרהיב של כריסטיאנו רונאלדו גרם גם לאוהדי יובנטוס לקום על רגליהם ולהריע לכוכב של ריאל מדריד. למרות שהשער הזה חרץ כמעט סופית את סוף דרכה של יובה בליגת האלופות, האוהדים של "הגברת הזקנה" הבינו שהם היו עדים לרגע של חסד, לביצוע מופלא שעומד מעל למשחק, מעל לתוצאה, מעל לזמן.
רונאלדו עצמו אמר שזה היה כנראה השער היפה ביותר שכבש בקריירה. וזה לא עניין של מה בכך כשאנחנו מדברים על שחקן שהבקיע כמעט 650 שערים במהלך שנותיו על המגרשים, חלק מהם יפים ומרשימים.
המחווה של אוהדי יובה ריגשה את רונאלדו. כשהבין מה קורה ביציעים, הוא הודה להם כששם את ידו על ליבו וקד קידה. גם לאחר המשחק הוא התייחס לכבוד שקיבל מאותם אוהדים, שבתחילת המשחק שרקו לו בוז בכל פעם שנגע בכדור, כפי שקורה כמעט בכל משחק חוץ של ריאל.
"זה היה רגע לא ייאמן", הוא אמר. "אני רוצה לומר תודה לכל אוהדי יובה. מה שהם עשו לכבודי היה באמת מדהים. זה לא קרה לי מעולם בקריירה, ואני מאוד שמח על כך".
ואכן מדובר במחזה נדיר, כאשר אוהדים שרואים מול עיניהם את הקבוצה שלהם סופגת או מפסידה, מצליחים לשים את תחושות האכזבה, הכעס והתסכול בצד.
כשמראדונה זכה לתשואות מאוהדי ריאל
כדורגל הוא משחק של יריבויות. ולפעמים היריבות הופכת לשנאה של ממש. כמו למשל בקלאסיקו הספרדי, בין ריאל מדריד לברצלונה. אהבה אין שם, זה ברור. אף פעם לא הייתה ולעולם גם לא תהיה. אולם פעם בכמה שנים קורה שהאוהדים מצליחים להתעלות מעל ליריבות, מעל לשנאה - כשהם קולטים ששחקן מהקבוצה השנייה מחולל נפלאות.
לאורי קאנינגהאם היה האנגלי הראשון אי פעם ששיחק במדי ריאל מדריד. הוא היה קשר מבריק, עם יכולת טכנית נפלאה, שהצטרף ל"בלאנקוס" ב-1979. בפברואר 1980, בעונתו השנייה בספרד, יצאה ריאל לברצלונה למשחק גורלי. קאנינגהאם היה מדהים באותו ערב, ולאחר שבישל עם בעיטת "פאלש" מרהיבה לקרלוס סאנטיינה, שקבע 0:2 - הקהל בקאמפ נואו עמד והריע לכוכב האנגלי.
זו הייתה הפעם הראשונה, ועד עתה גם היחידה, שאוהדי בארסה הריעו לשחקן של ריאל מדריד באיצטדיון שלהם. תשע שנים לאחר מכן לורי קאנינגהאם נהרג בתאונת דרכים, כשהוא בן 33 בלבד.
אוהדי ריאל מדריד לעומת זאת מחאו כפיים שלוש פעמים לשחקנים של ברצלונה שהצטיינו בסנטיאגו ברנבאו. הראשון היה דייגו ארמנדו מראדונה, ששיחק שנתיים במדי בארסה. ביוני 1983 אירחה ריאל את בארסה בגומלין של גביע הליגה הספרדי (מפעל שכבר לא קיים). בדקה ה-57 דייגו פרץ קדימה מאמצע המגרש, עבר את השוער, היטעה גם בלם שניסה למנוע את השער - ושלח אותו למפגש כואב עם הקורה - לפני שגילגל בנונשלנטיות לרשת. אוהדי ריאל התגברו על התסכול ומחאו כפיים לפנומן הארגנטינאי הצעיר.
בנובמבר 2005 היה זה רונאלדיניו שנתן תצוגת אמן בברנבאו, כשבארסה הביסה את ריאל 0:3. הגאון הברזילאי, שהיה אז השחקן הטוב בעולם, הבקיע צמד, וזכה לסטנדינג אוביישן מרגש מאוהדי ה"בלאנקוס".
השחקן השלישי שזכה למחווה המרגשת הזו היה אנדרס אינייסטה, שהיה המנצח על התזמורת של בארסה שב-2015 הביסה את ריאל 0:4 בברנבאו, עם שער ובישול. כשאינייסטה הוחלף כמה דקות לפני הסיום, אוהדי ריאל נעמדו כאיש אחד והריעו.
ברור, אינייסטה זכה לכבוד הזה לא רק בשל מה שעשה באותו יום על המגרש, אלא גם בזכות שער הניצחון בגמר מונדיאל 2010, השער החשוב ביותר בהיסטוריה של הכדורגל הספרדי. השער שהפך אותו לגיבור האומה הספרדית כולה. למרות שאינייסטה הוא סמל של ברצלונה, הוא אהוב בכל ספרד. ואפילו אוהדי אספניול, היריבה העירונית, שמתעבים את בארסה - מכבדים אותו.
זה קשור כמובן למה שעשה אינייסטה אחרי השער שכבש בגמר מול הולנד ביוהנסבורג. הוא הוריד את החולצה וחשף גופייה עליה נכתבה הקדשה לחברו הטוב, דני חארקה, בלם אספניול, שמת כשנה קודם לכן מדום לב. כשנבחרת ספרד חזרה לספרד העניק אינייסטה את הגופייה למשפחתו של חארקה ולמועדון אספניול.
וכאשר נערך הדרבי בין אספניול לברצלונה כמה חודשים מאוחר יותר, לא נותרה עין אחת יבשה באיצטדיון קורנייה אל פראט, כשאינייסטה הוחלף לקראת הסיום. כל אוהדי אספניול עמדו כאיש אחד והריעו לו, וכך גם שחקני שתי הקבוצות. זה היה רגע עוצמתי, רגע שאף אחד לא ישכח לעולם, רגע שהוכיח שהאנושיות והחברות יכולות לנצח כל יריבות ספורטיבית.
צריך לומר, אוהדי ריאל מדריד הם כנראה המפרגנים ביותר בכדורגל העולמי. כבר ב-1952 הם זיכו את אלפרדו די סטפנו בתשואות, כש"החץ הבלונדיני" כיכב במדי הקבוצה הקולומביאנית מיז'ונאריוס, ששיחקה מול ריאל במהלך חגיגות 50 השנה לייסוד המועדון המלכותי. די סטפנו כבש צמד באותו משחק, מה ששיכנע את הנהלת ריאל לרכוש אותו שנה לאחר מכן.
בנובמבר 2008 היה זה "הנסיך" אלסנדרו דל פיירו שגרם ל-80 אלף אוהדי ריאל לעמוד על רגליהם ולהריע לו, אחרי שכבש צמד בניצחון של יובה 0:2 בברנבאו בליגת האלופות.
"במהלך הקריירה קיבלתי הרבה מאוד תשואות", אמר דל פיירו, "אבל שני מקרים זכורים לי במיוחד: ההומאז' שעשו לי אוהדי יובה במשחקי האחרון בטורינו ומחיאות הכפיים בברנבאו ב-2008. לקבל סטנדינג אוביישן במקדש של הכדורגל, אין לזה מחיר".
שחקן של ריאל מדריד שזכה לכבוד הזה הוא רונאלדו הברזילאי, אחרי שהבקיע שלושער מדהים מול מנצ'סטר יונייטד באולד טראפורד ב-2003, ברבע גמר ליגת האלופות. כשהוחלף בדקה ה-67 נעמדו כל אוהדי מנצ'סטר יונייטד והריעו ל"רונאלדו פנומנו".
הוא עצמו אמר אז: "זה היה ערב קסום, פשוט לא ייאמן. זה היה משחק אדיר שלנו והאוהדים ידעו להעריך את ההופעה שלי".
קבוצה בהופעה
ולפעמים התשואות הן לא רק לשחקן יריב, אלא לקבוצה היריבה כולה. כפי שקרה במחזור הנעילה של הליגה הספרדית לפני ארבע שנים. ברצלונה אירחה את אתלטיקו מדריד למשחק שאמור היה להכריע את גורל האליפות. בארסה הייתה חייבת לנצח, לאתלטיקו הספיק תיקו.
אלכסיס סאנצ'ס כבש שער יתרון לברצלונה, אולם דייגו גודין הישווה. וכאשר נשמעה שריקת הסיום ואתלטיקו זכתה באליפות ראשונה מזה 16 שנה, 90 אלף אוהדי בארסה נעמדו ומחאו כפיים לצ'ולו סימאונה
ולשחקניו, למרות האכזבה מכך שהקבוצה שלהם החמיצה את התואר ממש על קו הסיום ובאופן דרמטי כל כך. כי הם ידעו להעריך את גודל ההישג של הקולצ'ונרוס.וכך קרה גם בגמר גביע העולם ב-1958, כששבדיה שיחקה מול ברזיל לעיני 50 אלף אוהדים שבדים נלהבים באיצטדיון בשטוקהולם. הנבחרת המארחת כבשה את השער הראשון, אבל ברזיל הגדולה, עם גארינצ'ה ופלה בן ה-17 בהרכב, ניצחה 2:5 בתצוגת כדורגל מדהימה.
הקהל השבדי המאוכזב הריע בסיום לברזילאים, והמלך גוסטב השישי, שהעניק את הגביע לקפטן בליני, אמר: "זה מגיע להם. הם היו הטובים ביותר. ואי אפשר שלא להריע לנער המדהים הזה, פלה".
לפנייה לכתב/ת 
