מה עדיף לסביבה - כריך שהכנו בבית או כזה שקנינו בחוץ?
מחקר בריטי חדש בדק את טביעת הרגל הפחמנית של הכריכים הנזללים ביותר. אז מה טוב יותר לסביבה: כריך עם טחינה ומלפפון שהכנו בבית או לחמנייה עם פסטרמה וביצה שקנינו בחוץ?
איך אתם אוהבים את הכריך שלכם? לחמנייה גדולה ועמוסה בשלל מילויים ותוספות, או אולי פיתה עם שוקולד, פשוטה אבל מפנקת? הכריכים מלווים אותנו כבר מאות ואולי אלפי שנים, מאז שהאדם הראשון העלה בדעתו להניח פיסת ירק או בשר על קצת קמח עם מים, אבל האם עצרתם פעם לחשוב איך המאכל הנפוץ הזה משפיע על הסביבה? סביר שלא.
צמד חוקרות מאוניברסיטת מנצ'סטר שבאנגליה בדקו את הנושא, וביצעו את המחקר הראשון שבדק את טביעת הרגל הפחמנית של הכריכים שאנחנו מכינים בבית וקונים בחנויות. החוקרות חישבו את סך פליטות גזי החממה שנגרמות בעקבות הכריכים לכל אורך חייהם: החישוב כלל את ייצור מרכיבי הכריך, חומרי האריזה, קירור הכריכים המוכנים ופסולת המזון שנוצרת בעקבותיהם. הן בחנו 40 סוגים שונים של כריכים, מתוכם 24 שנקנו בחנות ו-16 שהוכנו בבית, שמהווים את הכריכים הפופולריים ביותר בבריטניה.
ביצה, בייקון, נקניק והרבה 2CO
מכל הכריכים שנבדקו, נמצא שהכריך שגורם לפליטה הגדולה ביותר של גזי חממה גורם לייצור של לא פחות מ-1,441 גרם של פחמן דו-חמצני. כלומר, ייצור הכריך הזה (כריך קנוי שמכיל ביצה, בייקון ונקניק), אחראי במצטבר לאותה כמות גזים מזיקים שפולטת מכונית במהלך נסיעה של 19 קילומטר.
כל הכריכים הקנויים שנבדקו (מלבד אחד, שהכיל ביצה, מיונז ונבטים) נמצאו כמזיקים יותר לסביבה מהכריכים הביתיים: נמצא שהכריכים הקנויים אחראים לפליטה שבין 1,441-739 גרם פחמן דו-חמצני, בעוד שהכריכים הביתיים אחראים לפליטת 399-843 גרם בלבד.
הגורם המשמעותי ביותר לפליטות גזי חממה, הן בכריכים הקנויים והן בביתיים, הוא הייצור החקלאי של מרכיבי הכריך: הבשר או הגבינה שבתוכו, הירקות, וכמובן הלחם עצמו. נמצא שגורם זה אחראי לכ-90 אחוז מהפליטות שנגרמות על ידי הכריך הביתי, ול-67-37 אחוז מהפליטות שנגרמות על ידי הקנוי.
במקרה הכינותי מראש
מתוצאות המחקר עולה, שאם אנחנו יודעים שנהיה רעבים במהלך היום, מוטב לנו להכין כריך מראש, בבית, מאשר לקנות אחד בחנות. בנוסף, החוקרות מציעות שיטות שונות שיקטינו את טביעת הרגל הפחמנית של הכריכים, הן הקנויים והן הביתיים, ביניהן שינויים באופן הגידול של הירקות, שינויים במרכיבים (למשל, הפחתות קלות בכמויות הבשר, הגבינה והביצים, שייצורם גורם לפליטת כמויות גדולות של פחמן דו-חמצני) והפחתת כמויות פסולת המזון שנוצרת בתהליך הייצור והשיווק. לדברי החוקרות, יישום השיטות האלה יגרום להפחתת כמות הפליטות שנגרמות עקב הכריכים בכ-50 אחוז.
"לבחירות המזון שלנו יש השפעה מאוד משמעותית על הסביבה", אומרת אור בנימין, מנהלת הפעילות של עמותת "יום שני ללא בשר". "המחיר הסביבתי של מזון מהחי גדול בהרבה מזה של מזון מהצומח. בכל דבר שאנחנו בוחרים לאכול, וגם בכריכים, שווה לבחור מההיבטים הסביבתיים במזונות שמקורם מהצומח, שהם גם יותר בריאים לנו", היא אומרת.
אז מה כן כדאי לשים בכריך?
"מומלץ להשתמש באבוקדו, טחינה (רצוי טחינה מלאה, שיש בה הרבה יותר סידן), או ממרחים שעשויים מאגוזים כמו חמאת בוטנים.
אם תבחרו בכריך גבינה, מומלץ שאחוז השומן שבה יהיה כמה שיותר נמוך. "ככל שהגבינה יותר רזה היא בדרך כלל מכילה פחות חלב, שייצורו פוגע בסביבה", אומרת ד"ר חגית אולנובסקי, מומחית לניהול סיכוני בריאות וסביבה ומנהלת הפורום הישראלי לתזונה בת-קיימא.
ומה בנוגע לפירות וירקות עונתיים?
"כשמגדלים פרי שלא בעונה שלו, תנאי הגידול שלו לא אופטימליים, ולכן המשאבים הסביבתיים שנדרשים לכך גדולים יותר: אם זה חימום, קירור, או יותר חומרי הדברה. גם גידולים שנקטפו בעונה ומשווקים מאוחר יותר דורשים אחסון בקירור".
איך נוכל לדעת האם זו העונה של הירק שאנחנו מעוניינים לקנות?
"פשוט מאוד: במהלך העונה, פירות וירקות נמכרים במחיר נמוך יחסית".
למנוע בזבוז מזון
אחרי שכבר החלטנו מה לשים בכריך שלנו, עלינו להשתמש במרכיבים שלנו בחכמה. "ההשפעה הסביבתית המשמעותית ביותר של סנדוויצ'ים היא בזבוז מזון", אומרת אולנובסקי. "את הלחם, הפיתה או הלחמנייה כדאי לשמור במקפיא, כי הם מתייבשים מאוד מהר, ולהוציא אותם חצי שעה לפני השימוש כדי שיפשירו. את השימוש בירקות או בגבינה צריך לתכנן בצורה שלא תבזבז מזון: להשתמש בגבינה לפני שהיא תתקלקל, ולשמור את הירק שנשאר בקופסה סגורה למחר או לנשנש בזמן ההכנה של הכריך ולא לזרוק אותו".
גם אריזת הכריך משפיעה על הסביבה, וכמובן שעדיף לשים את הכריך בקופסה רב פעמית ולא בשקית פלסטיק (הקופסה גם תשמור טוב יותר על צורת הכריך).
ואם אנחנו רעבים, רחוקים מהבית, ואין לנו כריך מוכן מראש בתיק?
"הסנדוויץ' הקנוי הוא תמיד אופציה טובה יותר מכל מוצר מזון מעובד, כמו 'מנות חמות' או חטיפי 'בריאות' שמוכרים לנו, שהם לא מאוד בריאים, ותהליך ההכנה שלהם כולל ייצור במפעל והובלה למפעל וממנו. עם זאת,אם אפשר במקום כריך לאכול פירות, או פירות יבשים, שקדים ואגוזים, או לנשנש איזה ירק - זו אופציה יותר סביבתית ויותר בריאה".
הכתבה באדיבות "זווית – סוכנות ידיעות למדע ולסביבה"
לפנייה לכתב/ת 
