שיימינג רוסי לישראל. ארדן: "ביטחוננו חשוב מהגינוי"
לאחר שהגיע עמו ב-2015 ל"מנגנון למניעת התנגשות" בסוריה, נתניהו דן עם פוטין פעם אחר פעם בנושא. אבל תקיפת בסיס T-4 והתגובה הרוסית החריגה מעמידה את המנגנון למבחן. ארדן באולפן ynet: "לא נעים לשמוע גינויים, אבל חייבים לדבוק במדיניות"
מנגנון מניעת ההתנגשות בין צה"ל לרוסים עומד למבחן: יותר משנתיים וחצי אחרי שראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא רוסיה ולדימיר פוטין הגיעו למנגנון שאמור למנוע אי הבנות בשמי סוריה, היו אלה הרוסים שחשפו אתמול (יום ב') כי חיל האוויר הישראלי הוא שתקף לכאורה בטילים את בסיס T-4 באזור חומס שבסוריה.
מספטמבר 2015 רוסיה וישראל מנסות לתאם את הפעולות הצבאיות בנוגע לסוריה, במטרה להימנע מקונפליקט ישיר. בפגישה שנערכה אז בין נתניהו לפוטין, ובהשתתפות הרמטכ"ל וראש אמ"ן, אמר אז נתניהו: "צריך לחשוב על האפשרות השנייה של טיפול לאחר מעשה, כדי להבין את החשיבות". פוטין אמר אז לנתניהו כי הוא מבין את דאגתו.
מנגנון התיאום החל כשהרוסים נכנסו לסוריה ונתניהו שם זאת בראש סדר העדיפויות שלו במפגשיו הרבים עם פוטין. בעבר ישראל הייתה מודיעה לרוסיה על פעולותיה בזמן אמת, אבל הפעם דוברו של פוטין אמר כי לא היה קשר בין ישראל לרוסיה לפני התקיפה הלילית בסוריה. זאת, בניגוד לעדכון מראש שניתן לאמריקנים, לפחות על פי גורמים אמריקנים שמסרו זאת ל-NBC.
השר לביטחון פנים גלעד ארדן התייחס לכך באולפן ynet ואמר כי "היחסים שלנו עם רוסיה חשובים מאוד, עובדה שנבנה גם מנגנון תיאום מבצעי כדי למנוע פגיעה בחיילים רוסים שנמצאים על אדמת סוריה. אבל המנגנון הזה כדי לאפשר לנו לדבוק במדיניות שלנו ולא לאפשר לאויב האיראני לחצות את הקווים האדומים שהגדרנו, וזה מעל הכל. במדיניות הזו אנחנו חייבים לדבוק ואני חושב שכל העולם כולל רוסיה מבינים שאנחנו מתכוונים לכך ברצינות. אז זה לא נעים לפעמים לשמוע גינויים, אבל מעל הכל הביטחון של אזרחי המדינה זה מה שחשוב".
לדברי ארדן, "אני לא חושב שצריך לראות את הגינוי הרוסי כפי שהוא. רוסיה נמצאת שם מתוך האינטרסים שלה של הגברת המעורבות והדומיננטות במזרח התיכון וסיוע למשטר אסד מול המורדים, ובמצב כזה רוסיה צריכה לומר את מה שהיא אומרת וזו זכותה כמובן - אבל הנשיא פוטין מכיר היטב את המדיניות שלנו ואת הקווים האדומים כי ראש הממשלה טס אליו מספר פעמים והציג לו אותם".
המנגנון לא כולל מתן אישורים לפעילות כזו או אחרת על ידי מי מהצדדים והעדכונים על הגיחות האוויריות במרחבים החופפים מתבצעים לרוב בסמוך מאוד לגיחה עצמה כדי למנוע אי הבנות בין הצדדים שיובילו לתוצאה קטלנית, כפי שהיה בהפלת המטוס הרוסי על ידי הצבא הטורקי. מנגנון דומה פועל גם בזירה הימית, כאשר כמעט בכל שבוע יש מפגש קרוב בלב ים, במים הבינלאומיים, בין ספינות קרב ישראליות לספינות מלחמה רוסיות.
"לא קיבלנו התרעה", הבהיר דמיטרי פסקוב לאחר תקיפת הבסיס שבו ככל הנראה מערך מל"טים של הכוחות האיראניים. ב-CNN כתבו כי "מדובר במקרה יוצא דופן כי שמירה על קשרים טובים עם רוסיה היא מפתח לישראל אם היא רוצה להמשיך ולפעול בסוריה". על פי הדיווחים הרשמיים, בתקיפה נהרגו לפחות 14 בני אדם, בהם ארבעה "יועצים צבאיים" איראניים.
אותה תקיפה גררה תגובה חריגה וחריפה של רוסיה, שמשטר אסד בסוריה פועל למעשה תחת חסותה הצבאית. שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב אמר כי מדובר ב"התפתחות מסוכנת" ודובר הקרמלין פסקוב הוסיף כי "הדבר הזה עורר דאגה שמא נפגעו כוחות רוסיים בבסיס. הבענו את עמדתנו בפני ישראל".
כאמור, הרוסים גם היו אלו שחשפו כי ישראל היא שתקפה לכאורה וטענו כי שני מטוסי קרב ישראליים הם שביצעו את המתקפה. עוד נמסר מטעם רוסיה כי "מערכות ההגנה של סוריה יירטו חמישה מתוך שמונה טילים שנורו משטחה האווירי של לבנון".
מנגנון שיתוף הפעולה החל להראות סימנים של מתיחות בחודשים האחרונים. ב-CNN נכתב כי בפברואר, כאשר רוסיה העבירה את מטוסי החמקן סוחוי 57 החדשים שלה לסוריה, פוליטיקאי רוסי רמז לישראל כשאמר כי נוכחות מטוסי הקרב שולחת מסר פוליטי "למטוסים של מדינות שכנות שטסים מפעם לפעם לתוך השטח האווירי של סוריה, בלי שהוזמנו".
לפנייה לכתב/ת 
