שתף קטע נבחר

 
צילום: shutterstock

הפולני הטוב: "הם עזרו לנו, האכילו אותנו, דאגו למחבוא"

אביה של עליזה לנדאו חילץ אותה ואת אחיה מהגטו. מאז הם נדדו כחמש שנים בפולין, בורחים מהגרמנים."היינו תלויים אך ורק בטוב לבם וברחמנותם של פולנים שעזרו לנו", היא מספרת, אבל מניסיונה יודעת שהיו גם שהתנהגו אחרת

 

 

סיפור ההישרדות של עלידה לנדאו    (צילום: אלי סגל, אביהו שפירא)

סיפור ההישרדות של עלידה לנדאו    (צילום: אלי סגל, אביהו שפירא)

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

 

מאז שהחוק הפולני שאוסר האשמת פולנים בפשעי שואה אושר בסנאט, החל ויכוח על התנהגותם של הפולנים בזמן המלחמה והאם הם פגעו ביהודים או עזרו להם. עבור עליזה לנדאו התשובה ברורה: במשך כחמש שנים משפחתה נדדה ברחבי פולין והסתתרה מהנאצים, ופולנים כפריים הצילו את חייהם פעם אחר פעם.

 

"נולדתי בעיר לודז' והחיים של המשפחה שלי היו טובים, ההורים שלי היו מאוד מסודרים מבחינה כלכלית, והכל נראה טוב ויפה. כאשר התחילו לנשב רוחות מלחמה, אבא שלי החליט לעזוב אותנו והתחבא אצל חברים פולנים שלו, כי הוא חשב שאם נהיה כולנו יחד ויווצר מצב שנצטרך לעזור אחד לשני  - לא נוכל לעשות זאת. המחשבה הזאת מסתבר הייתה נכונה, כי ברגע שהגרמנים נכנסו, אימא אחי ואני נלקחנו לגטו. אבא עזר לנו, הבריח אותנו הגטו והתחלנו לנדוד בפולין הכפרית במשך כחמש שנים. נעזרנו אך ורק בכפריים פולניים, לאבא בהתחלה היה כסף והוא היה יכול לשלם עבור המחבואים האלה, אבל בסופו של דבר היינו תלויים אך ורק בטוב לבם וברחמנותם של פולנים שעזרו לנו".

 

עליזה לנדאו (צילום: אביהו שפירא)
עליזה לנדאו. "אני ממש אסירת תודה לאנשים האלה"(צילום: אביהו שפירא)

את מדגישה שהייתם תלויים בפולנים, קיבלתם סיוע והם אפילו היו חברים שלכם.

"הם ממש עזרו לנו, האכילו אותנו, דאגו לנו למחבוא וכשהמצב היה קשה יותר הם דאגו לנו למחבוא חדש. כך נדדנו בין הכפרים הפולנים ונעזרנו בהם, אין לי מילה אחרת להגיד. אני יכולה להגיד שאני ממש אסירת תודה לאנשים האלה, אנשים אלמונים שרובם לא ידעו קרוא וכתוב, ולא יכולנו אפילו לקיים קשר עם הזמנים".

 

כמה זמן נמשך משחק המחבואים הזה?

"זה נמשך עד הרגע שהצבא הרוסי חצה את הגבול מאוקראינה לפולין והתחיל לנוע מערבה. למעשה אנחנו היינו בין הראשונים שהשתחררו מעול הנאצים. כי נדדנו עד שהגענו לגבול המזרחי של פולין עם אוקראינה".

 

במשך השנים חזרת לפולין, היית בקשר עם פולנים? את מבינה את הרצון שלהם להוכיח שגם הם סבלו מהנאצים?

"אני הייתי ילדה באותה תקופה וקשה לי לנתח את זה בצורה שמבוגר יכול. אבל אני בהחלט יכולה להבין, הפולנים הם מאוד לאומנים וכשמישהו מעז להגיד משהו רע עליהם זה מאוד כואב להם והם משתדלים מאוד להכחיש את זה. אני חושבת שפה הם נפלו קצת כי הם עלו על עץ קצת גבוה מדי והם לא מבינים בדיוק איך לרדת ממנו. כמו שהיו כאלה שעזרו, היו הרבה שגם הלשינו והפריעו. שלושה פולנים שהיו משתפי פעולה עם הנאצים ומצאו אותנו מסתתרים בבור רצו להסגיר אותנו. קשה למצוא את נקודת האמצע, את האיזון".

 

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אביהו שפירא
עליזה לנדאו
צילום: אביהו שפירא
מומלצים