נתניהו ב"יד ושם": "יש לי מסר לאיראן - אל תעמידו במבחן את נחישות ישראל"
אירועי יום השואה נפתחו בעצרת ביד ושם. רה"מ ציין כי "אירועי הימים האחרונים מלמדים שהעמידה מול הרשע היא שליחות שמוטלת על כל דור ודור" והזכיר את הטבח הכימי בסוריה: "רוע רצחני שלא מתייצבים נגדו מתפשט במהירות ומאיים בהדרגה על האנושות". ריבלין: "לא ניתן יד למכחישי השואה, לא לבודדים ולא לראשי מדינות"
ישראל מרכינה ראש ומתייחדת עם זכר ששת המיליונים שנרצחו בידי מכונת ההשמדה הנאצית: ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר בטקס שנערך הערב (ד') ב"יד ושם" כי "אירועי הימים האחרונים מלמדים שהעמידה מול הרשע והתוקפנות היא שליחות שמוטלת על כל דור ודור. אין דור שפטור ממשימה זו, ואבוי לדור שמתחמק ממנה". ynet העביר בשידור ישיר את הטקסים ב"יד ושם" ובתל יצחק.
במהלך נאומו אמר ראש הממשלה: "יש לי מסר לשליטי איראן - אל תעמידו למבחן את נחישותה של מדינת ישראל". לעם האיראני פנה נתניהו ואמר: "לא ישראל היא האויב שלכם, אלא משטר העריצות שמדכא אותכם. כשהוא ייעלם, שני עמנו העתיקים יוכלו לחיות שוב בשיתוף פעולה ובאחווה.
"איננו מעלימים עין מהסכנות ורוב הזמן איננו נבהלים מפניהן. בשואה היינו חסרי ישע, חסרי מגן וחסרי קול, למען האמת קולנו לא נשמע בכלל. היום יש לנו מדינה חזקה, צבא חזק, וקולנו נשמע בין העמים".
הוא הזכיר את "צלב הקרס שהניפו ליד גדרות עזה, ראינו את הילדים הסורים שנטבחו בנשק כימי. לבנו נקרע למראה הזוועה, לקח אחד גדול מלווה אותנו מאז השואה - רוע רצחני שלא מתייצבים נגדו מתפשט במהירות. בהדרגה הוא מאיים על האנושות כולה.
"זה היה המסר העיקרי שלי בוועידת הביטחון העולמית במינכן לפני חודשיים. באתי כראש ממשלת ישראל למנינכן מתוך מודעות לאירועים הקשים שהתחוללו בעיר, במינכן החל הצורר הנאצי להפיץ את תורת הגזע האיומה.במינכן חתמו מנהיגי העולם החופשי לפני 80 שנה על הסכם פייסני עם התוקפן. הם ביקשו למנוע מלחמה, אבל הוויתורים שלהם רק קירבו אותה, העצימו את נזקיה והביאו לכיבושה של כל אירופה.
נתניהו ציין: "משעה שיש לנו מדינה עצמאית ישראל לעולם לא תנהג בדרך שגויה זו. אנו בולמים את התוקפנות באיבה, ואלו אינן מילים ריקות. אנו מגבים אותן במעשים. תקיפות מול תוקפנות, תקיפות בהגנה, בהרתעה, בהתקפה, תקיפות מול כל מי שמאיים להשמידנו.
"כי גם היום משטר קיצוני מאיים עלינו, מאיים על שלום העולם כולו - המשטר הזה מצהיר במפורש שבכוונותו להשמיד אותנו, את מדינת היהודים. יש מי שמשלה את עצמו כפי שארע במינכן ב-1938 שההסכם עם המשטר האיראני יעצור את תוקפנותו. אבל לאורך ההיסטוריה ראינו שוב ושוב כיצד הסכמים עם משטרים כאלה לא היו שווים את הניייר שהם כתובים עליו. כך קרה גם עם הסכם הגרעין".
ריבלין: לא ניתן יד למכחישי השואה
נשיא המדינה ראובן ריבלין אמר בטקס: "יש שואה ויש מכחישי ומשכיחי שואה, וההבדל בין אלה לאלה הוא האמת - לעולם לא ניתן יד למתכחשים לאמת או למנסים להשכיח אותה. לא מצד בודדים או ארגונים, לא מצד ראשי מפלגות וגם לא מצד ראשי מדינות".
ריבלין הוסיף: "איננו מצפים לצדק באירופה שיתקן את העבר. צדק לא יוכל לצמוח מהאדמה עליה נשרפו חיים אחינו ואחיותינו. אנו כן מצפים למצוא שותפות אמת, שיחד איתן נשקיע בחינוך, במכוני מחקר, נעסוק בהנצחה ובזיכרון, נלמד מה היה ונבטיח - שלעולם לא עוד". לדבריו, "האנטישמיות לא תיעלם ולא נעלמה, שנאת ישראל לא השתנתה, אבל אנחנו השתנינו. אנחנו חזקים ובטוחים".
לשורדי השואה אמר ריבלין: "מחר נצעד יחד עם בני נוער מרחבי העולם, ראשי קהילות יהודיות, ראשי מערכות הביטחון, כשלפנינו תלכו אתם כעמוד האש לפני המחנה. לא נצעד שם מאושוויץ לבירקנאו. נצעד כפי שצעדתם אתם, מהמוות אל החיים. נצעד כפי שלימדתם אתם, מהשואה אל התקומה - תודה על כל מה שעשיתם למעננו, למען מדינת ישראל, למען העם היהודי".
הוא הוסיף: "הזיכרון שלנו, בני העם היהודי, הוא היפוכה של הבהילות הנאצית. כל שעשה לנו עמלק נחרת בזיכרוננו, זיכרונו של עם עתיק. נחרתו בזיכרוננו גם אלה שסייעו לעמלק, אלה שעמדו מן הצד, אלה שראו את הארובות העשנות, אלה ששמעו את זעקותינו ולא נקפו אצבע. נחרתו בזיכרוננו אלה שרצחו וירשו. נחרתו בזיכרוננו אלה שחשבו אחרי המלחמה שדם יהודי הוא זול, הוא הפקר, וטבחו ורצחו ביהודים ששבו לביתם. לא נשקוט עד שנדע מה עלה בגורל אחינו ואחיותינו.
"איננו מצפים ממדינות אירופה להעביר לדור הצעיר את תחושת האשמה, אנו כן מצפים ודורשים שהן יעבירו לו את לפיד הזיכרון והאחריות. אלה הנכונים להישיר מבט אמיץ אל עברם, להתמודד באומץ עם האנטישמיות והגזענות הממשיכות להרים את ראשן גם היום, ימצאו בנו בני ברית, שותפים נחושים בסלילת הדרך המובילה מן הזיכרון אל העתיד".
בנט: "ברגע האמת נסמוך רק על עצמנו"
בטקס הממלכתי במכון משואה, המכון הבינלאומי ללימודי השואה, בתל יצחק, אמר שר החינוך נפתלי בנט: "ההיסטוריה בעם ישראל לא עסקה די בגבורה של היהודים בשואה ומלחמת העולם השנייה. אנחנו חבים להם כל כך הרבה. אותם טייסים, נווטים ומטוסים שלא היו שם לפני 74 שנה מעל שמי אוושויץ, הם הטייסים, הנווטים והמטוסים שמבטיחים היום את קיומנו מול האויב האכזר. יש לנו בעלי ברית, אך ברגע האמת נסמוך רק על עצמנו".
מנכ"לית מכון "משואה", איה בן-נפתלי, אמרה כי "לדאבוננו החמלה החליפה את ההכרה בתרומתם של ניצולי השואה למדינה יכול לשמש אותנו היום".
215 אלף ניצולי שואה בישראל
אירועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה נפתחו הערב בעצרת הממלכתית ב"יד ושם" בירושלים. מחר ייצא לדרכו בפולין מצעד החיים, שבראשו יעמוד נשיא המדינה ריבלין. ערב יום השואה 2018 חיים בישראל כ-215 אלף ניצולי שואה - כ-130 אלף נשים וכ-85 אלף גברים.
לפי נתוני הרשות לזכויות ניצולי השואה במשרד האוצר, בשנת 2017 עמדו התקציבים לניצולי השואה על סך 5 מיליארד שקלים. 72,561 מהניצולים מקבלים תגמולים חודשיים, 6,996 מקבלים תגמול בגין בני זוג ו-140 אלף זכאים למענקים שנתיים. גילם הממוצע של ניצולי השואה עומד על 85, ולמעלה מרבע מתוכם (כ-60 אלף) חיים מתחת לקו העוני.
עוד לפני הטקס המרכזי השתתפו הערב מאות ב"מצעד למען החיים" שנערך לאורך שדרות רוטשילד בתל אביב, במטרה להזדהות עם ניצולי השואה שעדיין חיים בינינו. זה לצד זה צעדו צעירים, מבוגרים וניצולי שואה ונשאו שלטים שעליהם נכתב בין היתר "ניצולי השואה רוצים לחיות בכבוד וברווחה". המצעד, שנערך זו השנה השישית, נפתח בעצרת ברחבת "הבימה".
דניאל שמוקלר, ניצול שואה ששרד את גטו וילנה לאחר ששהה במקום מסתור עם אמו, ומשפחתו נרצחה כולה, אמר ל-ynet כי "המצב של ניצולי השואה בישראל מאוד עצוב. המדינה הייתה צריכה לדאוג להם ולחפש אותם כדי לתת להם את הזכויות המגיעות להם".
עו"ד אירית לנגסם, מתנדבת בעמותה שעוזרת לניצולי השואה לממש את זכויותיהם, הוסיפה כי "כשטיפלתי בעניינים של אבי ניצול השואה הבנתי שניצולי השואה לא יכולים להסתדר לבד בסבך הבירוקרטיה ולמצות את זכויותיהם. כשהתחלתי להתנדב גיליתי שיש הרבה מאוד עיוותים באופן שבו העניין מתנהל, הוא לא מספיק יעיל ולא מספיק נגיש".
עו"ד אביבה סילברמן, מנכ"לית מייסדת עמותת "אביב לניצולי השואה", שיזמה את האירוע, אמרה כי "בכל שנה שעוברת ניצולי השואה הולכים ומתבגרים. היום החובה המוסרית של כולנו היא לוודא שניצולי השואה יוכלו להזדקן בכבוד".
מחר ב-10 בבוקר תישמע צפירה בת שתי דקות, ולאחריה טקס הנחת הזרים ביד ושם. לאחר מכן, במסגרת "לכל איש יש שם", יוקראו שמות קורבנות השואה ביד ושם ובמשכן הכנסת. בהמשך יתקיים טקס האזכרה המרכזי באוהל יזכור ביד ושם.
לפנייה לכתב/ת 
