אז בואו נאשים את הקיבוצים
"נעביר את מבקשי המקלט מדרום ת"א לקיבוצים ולמושבים", אמר נתניהו והמשיך את מסע השיסוי והדה-לגיטימציה לתנועת ההתיישבות המושמצת
ההתקפלות של נתניהו(צילום: אמיל סלמן)
בואו נחזור רגע לדבריו הבלתי נתפסים של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שתוך כדי קריסת המתווה שלו לגירוש מבקשי המקלט, אולי בניסיון להסתיר את הזיג-זג, אמר שהוא מתכוון להוציא את האפריקנים מדרום תל אביב ו"להביא אותם לקיבוצים ולמושבים". כאילו מדובר בטאטוא לכלוך מתחת לשטיח – כשהשטיח הוא הקיבוצים והמושבים. במקום לראות ביוזמה של כמה חקלאים כהירתמות מבורכת לנושא לאומי, נתניהו ראה בה הזדמנות לשסות ציבור אחד במשנהו.
- עוד טורים - בערוץ הדעות
ב-ynet
ממשלת נתניהו פועלת כבר כמה שנים על מנת לפגוע במעמד הקיבוצים ובחבריהם ומנסה להשריש תפיסה של חוסר לגיטימיות כלפי ציבור החי על בסיס אידיאולוגי של ציונות וערבות הדדית - כל זאת תוך הטחת אמירות קשות. היא לא מבקשת ליצור לכידות, אלא לשסות ציבור לצרכים פוליטיים.
בשבועות האחרונים אנחנו חוזים במה שעלול להפוך לתרחיש בלהות שבו מבקש חמאס ללבות את האווירה בגבול עזה. לו חלילה יצליחו אלפי פלסטינים לעבור את הגדר, הראשונים שייפגעו הם קיבוצי ומושבי עוטף עזה. אחרי שקובי מידן כתב בפייסבוק שהוא מתבייש להיות ישראלי הבטתי בקיבוצניקים על גבול עזה והבנתי שאני גאה בהם: אלפי פלסטינים מנסים לעשות את דרכם אליהם, אש בוערת מול פניהם ומעל ראשם, מנהרות נחפרות מתחת לרגליהם, פיגועים נמנעים במרחק של מאות מטרים – והם לא מתלוננים, לא מתבכיינים ולא מתמסכנים.
אבל במקום לקבל את העובדה שהתנועה הקיבוצית היא חלק מהותי בחלוציות המתמשכת של ישראל, פועלים גורמים בממשלה להתנגח בחבריה. הגיע הזמן להפסיק להכות בנו. הגיעה העת להפסיק ולשסות ציבור בציבור.
אני גאה להיות ישראלי וגאה להיות קיבוצניק. מבט על הפריסה של הקיבוצים לאורכה ולרוחבה של המדינה מלמד על הסיבה להקמתם. המדינה שלחה אותנו להיות המוצב הקדמי של העם בחזית לא-שקטה. ואנחנו עדיין שם, בגליל, בגולן, במרכז, בעוטף עזה, בבקעת הירדן ובערבה.
עמידתם האמיצה של הקיבוצניקים בדרום היא דוגמא ומופת לחוסן האזרחי הישראלי שמהווה דוגמה לכל תושבי במדינה, במיוחד כשאופייה של המלחמה השתנה מאוד, וסביר להניח שגם בעימות הבא העורף יהיה בחזית, ואולי ביתר שאת.
בתחילת הגשמת החזון הציוני ועם הקמתה של מדינת ישראל השכילו המנהיגים להעדיף את המשותף על המפריד. ראוי שמנהיגינו היום ילמדו מהם. אפילו מעט.
שנת 2018, שנת ה-70 למדינה, מאופיינת יותר מכל בשיסוי, ליבוי, והסתת ישראלים אלה נגד אלה. כולם אויבי המדינה: התקשורת, המשטרה, הפרקליטות, בית המשפט, הקיבוצים, המושבים, המסתננים, ארגוני זכויות האדם. כל מי שלא במחנה של ראש הממשלה. הגיע הזמן לפעול כמו מנהיג ולהתחיל ללכד את העם, כמו שמרמז שם המפלגה שלו.
עו"ד שמעון (שימי) בראון הוא מזכיר קיבוץ שפיים
לפנייה לכתב/ת 
שמעון בראון
צילום: דליה נבעה
מומלצים
