מאות ליוו למנוחות את סמל אליהו דרורי: "מתת על קידוש השם"
משפחה וחברים ליוו למנוחות את לוחם השריון שנהרג בהידרדרות הטנק בגבול מצרים בסוף השבוע. מפקדו סיפר: "אופיינת כלוחם משפיע, היית מהלוחמים המקצועיים ביותר". חברו ספד: "תמיד ידענו במה הוא מאמין ולאן הוא הולך"
מאות בני משפחה וחברים ליוו היום (א') אחר הצהריים למנוחות את סמל אליהו דרורי ז"ל שנהרג בהידרדרות הטנק בגבול מצרים בסוף השבוע. אביו ספד לו: "מודים על כל יום, שבוע, חודש ושנה שהיינו איתך".
עובדיה דרורי, אחיו של אליהו, ספד לו בבית העלמין הצבאי בהר הרצל: "אני מבקש המון סליחה על כל מה שעשיתי ועל כל מה שלא עשיתי. בשיחת נפש האחרונה שלנו דיברנו וראיתי את הכוחות שהיו לך, את השאיפות, האידאלים, לתרום לעם ישראל, בפיקוד, בנהיגה בטנק, בכל התחומים ובעיקר בצבאי. לי ולכולנו, המשפחה יש הכרת הטוב גדולה מאוד לאבא ואמא שלנו שהנחילו לנו את הערכים מגיל אפס, וכל רגע מאז".
האב רוני ספד: "אליהו כולנו אוהבים אותך כל כך הרבה תמיד היינו גאים בך, מתת על קידוש השם, תמיד אנשים רצו להיות איתך, אנחנו מודים על כל יום, שבוע, חודש ושנה שהיינו איתך".
אלעד צורי, מפקד גדוד השריון סער שבו שירת אליהו, סיפר על אליהו: "אופיינת כלוחם דומיננטי ומשפיע. חבריך מספרים על החיוך הכובש והאדיבות האותנטית. אתה גשר חברתי שמחבק ומחזק את כולם. מפקדיך מספרים על קור הרוח שלך, היית מהלוחמים המקצועיים ביותר, הכנת את עצמך במקצועיות רבה לכל משימה באשר היא".
"אלי, דרכך לא תמה. בליל שבת פעלת במקצועיות שנדרשת מלוחמים, השתתפת במשימת ההגנה על גבולה המערבי של המדינה. משפחת דרורי אין לי מילים שיוכלו לנחם אותכם בשעה קשה זו. יומיים לפני יומם הזיכרון הצטרפת באל כורחכם למשפחת השכול", הוסיף המג"ד.
עקיבא שטרן, חברו של דרורי, סיפר: "הוא היה איש אמת, תמיד ידענו במה הוא מאמין ולאן הוא הולך. הוא דיבר הרבה על ההערכה שלו למשפחה שלו, תמיד בחופשות היה אומר אני חייב לשבת עם אבא שלי, אני חייב לשבת עם סבא שלי".
שטרן הוסיף: "הדבר הכי בולט בו זה שהוא תמיד חיפש את הדרך הכי טובה, כשיש משהו שמטריד אותי תמיד ידעתי שאם אדבר עם אליהו אצא רגוע יותר. כזו בינה, כזו חוכמה. הזיכרון שלו תמיד יהיה איתנו".
הרב מיכאל ימר, ראש ישיבת שעלבים שבה למד אליהו, ספד לו: "התלמיד האהוב עלי כבן. קשה לדבר עליך בלשון עבר. קשה להגיד דברי פרידה. הרצון להתקדם ולהיבנות, לא להישאר באותו מקום, לגדול כל הזמן, להיות יהודי טוב יותר, תורני יותר, להיות מחובר לתורות ישראל ארץ ישראל ועם ישראל, בנאדם למקום וחברו. איזה רגישות הייתה לך לכולם. היה חשוב לך להבין את עצמך, מהותך".
רב הקהילה של משפחת דרורי סיפר: "לא היה מישהו עם חיוך כובש כמו של אליהו. בכוונה הייתי שואל את אביו בבית כנסת מתי הוא מגיע. הוא תמיד היה חיובי ותמיד ניסה לעשות כל מה שהוא יכול. תמיד ניסה שההורים שלו יהיו מרוצים ושכולם יהיו שמחים".