אלימות או אליפות / מליניאק
לפרשת גלן רייס בחולון יש מוסר השכל: לפני שמחתימים שחקנים אסור להסתפק בבדיקות רפואיות. חייבים לבדוק גם את הקופסה
רבים נדהמו לשמוע שעירוני נהריה מתעניינת בגלן רייס ג'וניור. איך קבוצה ישראלית מוכנה להחתים שחקן שהיכה את חברו בחדר ההלבשה? לידיעתכם, המכות לפניני הן מהאירועים הקלים שרייס היה מעורב בהם לפני שהגיע לישראל. חולון לקחה את הסיכון והחתימה אותו. למה מה שמותר להם אסור לנהריה, שזקוקה לניצחונות בשביל להישאר בליגה?
שלשום באולפן ynet שאלתי את דייויד בלאט איך הוא היה מטפל ברייס. אצלי, הוא ענה, השחקן לא היה מגיע למצב הזה. או שהייתי מרגיע אותו או שהוא היה עף מהקבוצה עוד לפני ההתפרצות. שחקנים מוכשרים עם ראש דפוק הם כמו סמים קלים. אתה נהנה בכיף ומתעלם מהנזקים, עד שאתה מגלה יום אחד שהתמכרת להירואין.
מייק קרטר כמשל
פסיכולוג שאל אותי פעם איך ייתכן שהבדיקות היחידות שעובר שחקן לפני חתימת חוזה הן רפואיות. בודקים אם המפרקים תקינים, שחוליות הגב במקומן, אבל את הדבר הכי חשוב לא בודקים: הקופסה.
כשקונים מכונית ב־50 אלף שקלים משקיעים עוד אלף בבדיקה במכון. כשקונים שחקן במיליוני שקלים חוסכים כמה אלפים על בדיקת הראש. למה תפקוד במצבי לחץ, השתלבות חברתית ותגובה לטעויות של אחרים ושל עצמו פחות חשובים מאחוזי קליעה בזריקות עונשין או ממצב הברכיים?
מאמנים צופים בקלטות, מרימים טלפון למאמנים קודמים של השחקן וסומכים על חוות דעתם. מדובר במידע חשוב, אבל בני אדם משתנים. שחקן שעשה שטויות בגיל 22 לא בהכרח יחזור על השטויות בגיל 29. מנהלים מחתימים שחקנים בעייתיים ואת התיק מפילים על המאמן. מישהו בדק כמה מהקנסות שמטילים על שחקנים גובים בפועל? לאוהדים ממש לא אכפת אם שחקן הוא פסיכופת, הם נהנים ממנו ערב אחד בשבוע, והמאמן אוכל את הקש ביתר הימים.
קשה לוותר על כוכב, אבל חייבים להיות קווים אדומים ברורים. אפשר לעשות הנחות פה ושם, אבל כשהמאמן מאבד את סמכותו נחצה קו אדום, כי אין יותר קבוצה. כשאימנתי בגליל החתמתי שחקן בשם טרי ווייט, שהיה ריבאונדר ברמה של ארל וויליאמס וגם מוסר גדול. הראש, איך נאמר, לא היה משהו. ווייט גזל מהמערכת הרבה אנרגיה, ליטופים, קנסות ושיחות אישיות. לפעמים שחררתי אותו מאימון בוקר, אבל בכל ערב שאב 14 ריבאונדים.
את מייק קרטר ידענו לתעל בחולון לפסים חיוביים. הוא הטריף את הקבוצה והפך לישראלי לכל דבר ואפילו לסמל. לכל מועדון יש גישה שונה לטיפול בבעיות ראש. הפועל ירושלים העיפה את דרק המילטון המצוין אחרי שנכשל בבדיקת סמים שהיא עצמה הזמינה, ושילמה על כך באובדן אליפות.
מכבי ת"א שלחה את סוני ווימס לבדיקות סמים בשביל לחתוך אותו, כי לא סיפק את הסחורה.
מכבי ת"א נותנת גיבוי אוטומטי לשחקנים שכשלו. דייויד בנואה חבט במוטי דניאל, וויל ביינום היה מעורב בתאונת פגע וברח, דאור פישר היכה במועדון לילה, סופו שחורציאניטיס רדף אחרי אוהד הפועל ת"א. כולם נשארו בקבוצה, ושאר העולם פרובוקטורים.
לחולון יש קבוצה טובה. אם תמצא שחקן טוב, היא עדיין מועמדת לאליפות.
מכבי "אשדוד" ת"א
במכבי ת"א מתכננים להקים בעונה הבאה קולקציית זרים עם מאמן מקרואטיה, שתשחק במפעל שמדיר את אלופת ישראל. אותי אישית, משחק בין הזרים שלנו לזרים שלהם לא מעניין. ב־NBA יותר מעניין.
לעומת זאת, הקבוצה שמכבי ת"א תעמיד לליגה מאוד מעניינת. אם אשדוד היא כרגע הלהיט של הליגה ומשחקת את הכדורסל הכי מלהיב, למכבי ת"א אין בעיה לקנות את כל החבילה, כולל המאמנים, הישראלים והזרים.
למה שבראד גרינברג ועוזרו דני גוט יסרבו להצעה ממכבי ת"א? נמרוד לוי המושאל יוחזר, גם בן אלטיט ועידן זלמנסון יקבלו צו 8. זה פותח למכבי "אשדוד" ת"א אפשרות לשחק עם קו קדמי ישראלי, שישאיר שלושה מקומות לזרים בקו האחורי. זו פריבילגיה שיש למעט קבוצות. תוסיפו את דני אבדיה ועוד שני שחקני נוער, ואת יובל זוסמן אם יסכים לוותר על היורוליג.
הנה קבוצה שתעלה הרבה פחות מהקבוצה הנוכחית של מכבי ת"א, ותיראה הרבה יותר טוב.
ככה עושים שינוי?
הכדורגל בישראל חייב לעבור שינוי, גם לעומק וגם לרוחב. את עיקר עבודת הבסיס צריכות לעשות מחלקות הנוער במועדונים. העבודה עם המצטיינים היא במסגרת הנבחרות, ושם כבר יש להתאחדות השפעה על מה שקורה.אז הקימו ועדה מקצועית שתשמש גם כוועדת איתור למועמדים לאימון הנבחרת. איציק בן מלך הוא חידוש מרענן שמייצג חשיבה בכיוון הפיזיולוגי-מדעי. מורן מאירי הוא עורך דין שמייצג בהתאחדות את מכבי ת"א, מועדון ששחקנים שלו משתמטים מאימוני הנבחרת. דרור קשטן נחשב לסמכות בכדורגל, אבל כדורגל של פעם.
נבחרת ישראל קרובה יותר להפוך ללא רלוונטית, מאשר לחזור להיות שוב נכס ומותג לאומי. לאיסלנד לקח עשר שנים לעלות לרמה הבאה, במדינת האקזיט רוצים הכל ומיד. אי אפשר ללמד שחקנים לרוץ יותר מהר, אבל את המחויבות והגישה המקצוענית אפשר לשנות מהיום למחר. היו בישראל נבחרות שהשאירו הכל על הדשא, מילאו את אצטדיון ר"ג וזכו להערכה גם בהפסדים. את השינוי יכול להביא רק מאמן שיעיף שחקנים שמתחמקים מאימונים בשביל לשמור על הרגליים לליגה ועושים פרצופים על הספסל. כדורגלן ישראלי שלא ישים את הנבחרת במקום הראשון, אסור שיהיה שם.
השינוי חייב להתחיל בהתאחדות, אלא ששם הולכים לאחור. איך רוצים לחולל שינוי אם האיש שנבחר להוביל את השינוי מצפצף יום-יום על ההתאחדות? אלי טביב, כך על פי ההתאחדות, ממשיך לנהל את בית"ר ירושלים בשלט-רחוק מאחורי גבו של אלי אוחנה, שמגלגל עיניים לשמיים.
אפשר לטעון שתקנון ההתאחדות, האוסר על אדם שהורשע לנהל קבוצה, הוא מטופש, שבית הדין שהשעה את טביב טעה, וברור לכל שההתאחדות חסרת אונים מול התעלולים שלו. אבל לא ייתכן שנציגו של האיש שעושה מההתאחדות פורפרה יתמנה לג'וב הכי חשוב לעתיד הכדורגל בישראל. נציג הבעלים בבית"ר ירושלים יכול לא לראות, לא לשמוע ולעשות מעצמו צחוק. הבדיחה העצובה היא ההתאחדות.
לפנייה לכתב/ת 
