המדינה תפצה עובד כי עישנו לידו במשרד

סטודנט שהועסק במינהל מקרקעי ישראל טען ששלושה עובדים אחרים נהגו לעשן לידו בחדר סגור ללא אוורור. ביהמ"ש קבע שהוא יפוצה ב-25 אלף שקל

עו"ד אבי צוקרמןפורסם: 20.04.18 , 07:53

בית הדין לעבודה בירושלים קיבל לאחרונה תביעה שהגיש סטודנט שהועסק במשרדי מינהל מקרקעי ישראל וביחידת האפוטרופוס בעיר, על כך שעובדים עישנו לידו בחדר הסגור. השופט דניאל גולדברג קבע שהמדינה לא טיפלה כראוי בתופעה והפרה את חובתה לדאוג לסביבת עבודה מוגנת, ולכן תפצה את הסטודנט ב-25 אלף שקל.

התובע, שהועסק במקום ב-2012-2010, סיפר שעובדים נהגו לעשן לידו בחדר סגור ללא מערכת אוורור. לדבריו הוא סבל רבות מהעישון הפסיבי, אך מאחר שהיה עובד חדש במעמד נמוך לא יכול היה להעיר להם. הוא ציין שמות של שלושה עובדים שעישנו באופן קבוע, בהם הממונה הישירה עליו ביחידת האפוטרופוס. לדבריו, המעסיקה לא פרסמה את איסור העישון ולא אכפה אותו, אף שמנהלי היחידות שבהן עבד ידעו על הפרת האיסור לעשן במקום העבודה.

תביעה

בחרו לשבת באזור עישון ובכל זאת יקבלו פיצוי

עו"ד ענת ברמן ועודד אולמן

בני זוג הגיעו עם בתם למסעדת "רביבה וסיליה" בת"א והתיישבו במרפסת. זה לא הפריע להם לתבוע את המקום, וגם לזכות לפיצוי של 4,000 שקל

בחרו לשבת באזור עישון ובכל זאת יקבלו פיצוי

המדינה מנגד כפרה באחריותה לפצות את התובע. היא טענה שהוא לא הוכיח שהיא הפרה את החוק למניעת עישון וציינה שבתקופת עבודתו במשרדי מינהל מקרקעי ישראל הוצבו שלטים המודיעים על איסור העישון.

עוד טענה כי ביחס לתקופת עבודתו של התובע ביחידת האפוטרופוס, תלונות על עישון שהגיעו לידיעת הממונים טופלו כראוי. היא הדגישה שהתובע עצמו אישר שלא פנה לממונה עליו או למשרד הבריאות בעניין, כך שלא מיצה את ההליכים הנדרשים בזמן אמת ולכן הוא מנוע כעת מלהגיש תביעה.

השופט דניאל גולדברג הזכיר שהחוק למניעת עישון מחייב את מי שמחזיק במקום ציבורי לקבוע בו שלטים המורים על איסור העישון, והתובע הוכיח שבתקופת עבודתו ביחידת האפוטרופוס לא הוצבו שלטים כאלה.

הוא הבהיר שלפיכך עבר הנטל לנתבעת להוכיח ההיפך, ואולם היא לא הביאה כל ראיה לכך שהיו שלטים ביחידה, וכל שנטען הוא כי יוחד מקום כ"פינת עישון" בבניין במרחק רב ממשרדו של התובע.

השופט גולדברג הוסיף שהחוק אוסר על עישון במקומות עבודה בכלל ובמשרדים ממשלתיים בפרט, למעט במקומות המיועדים לכך. החוק מחייב את מי שמחזיק במקום לפקח ולעשות כל שניתן כדי למנוע את העישון בחללים הציבוריים, אולם שהנתבעת הפרה הוראה זו.

לדבריו, עדות התובע שלפיה שלושה עובדים עישנו לידו לא נסתרה. נציג המדינה אישר שלא ננקטו פעולות יזומות לאכיפת החוק כמו ביקורי פתע ואנשים שנתפסו מעשנים במשרד קיבלו הערה "בשיחה חברית".

בנסיבות אלה פסק השופט גולדברג שהתובע זכאי לפיצוי על "אובדן רווחה גופנית". הוא הוסיף שהנתבעת אחראית לפצות אותו גם מאחר שהפרה את חובתה להבטיח סביבת עבודה מוגנת ממפגע רפואי. בסיכומו של דבר חויבה המדינה לפצות את התובע במלוא הסכום שתבע, 25 אלף שקל, בתוספת שכר טרחת עו"ד של 3,000 שקל.