מחקר: הסם קטמין יעיל כעזרה ראשונה נגד מחשבות אובדניות
מגלה מחקר חדש שתרסיס של הסם עשוי לעצור מחשבות אובדניות באופן מיידי. החוקרים: "אם הטיפול יאושר מטרתו תהיה להוות גשר משלב המשבר הדיכאוני ועד לתחילת השפעתם של נוגדי הדיכאון"
סם המועדונים בשירות הפסיכיאטריה: מחקר חדש מגלה שתרסיס של הסם קטמין עשוי להפסיק מחשבות אובדנות בתוך זמן קצר. מחקר קודם כבר הראה שהסם יכול לטפל בהצלחה בדיכאון קליני בתוך שעות.
החוקרים, ממכון המחקר Janssen בארה"ב, מדווחים בכתב העת האמריקני לפסיכיאטריה כי תרסיס קטמין שנבדק על 68 מטופלים שסבלו מדיכאון קליני קשה ומחשבות אובדנות, הצליח לעצור את מחשבות האובדנות בתוך ארבע שעות מרגע נטילתו.
עוד באותו נושא:
"הייתי סקרנית": הפסיכיאטרית שהתנסתה ב-MDMA במסגרת המחקר
החלטה היסטורית: ה-FDA הכיר בחומר הפעיל באקסטזי כטיפול לנפגעי פוסט־טראומה
מחקר: סם מסיבות התגלה כתרופה נגד דיכאון
קטמין פועל באמצעות חסימת קולטנים לכאב ומניעת ספיגה מחדש של המעביר העצבי גלוטמאט. מדענים רבים מאמינים כי מעביר עצבי זה הוא אחד המרכזיים האחראיים על תפקוד מוחי תקין.
לדברי החוקרים, 60 אחוזים מכלל 68 המטופלים במחקר כבר ביצעו נסיון אובדנות, כך שהוגדרו בסיכון גבוה. כל המטופלים עברו טיפול פסיכיאטרי, תרופתי ופסיכולוגי. מחציתם טופלו בתרסיס הקטמין, ומחציתם טופלו בתרופת פלצבו שהכילה סלאיין (מי מלח ללא חומר פעיל). התרסיס ניתן לשתי הקבוצות פעמיים בשבוע למשך ארבעה שבועות.
בתוך ארבע שעות, 34% אחוזים מהמטופלים שקיבלו את תרסיס הקטמין לא סבלו עוד ממחשבות אובדנות, בהשוואה ל-23% שטופלו בתרסיס הפלצבו.
לאחר 25 ימים, 77% מהמטופלים שטופלו בתרסיס הקטמין לא סבלו ממחשבות אובדנות, בהשוואה ל-58% מאלה שטופלו בתרסיס הפלצבו.
עם זאת, הטיפול בסם קטמין אינו פטור מתופעות לוואי שכללו פגיעה בחוש הטעם בפה, בחילות ותחושות ריחוף או התנתקות. החוקרים הסבירו שהטיפול בסם, אם יאושר, אינו מיועד לטווח ארוך, אלא כגשר משלב המשבר הדיכאוני החריף ומחשבות האובדנות ועד לתחילת השפעתם של נוגדי דיכאון, המתחילים לתת את אותותיהם לרוב תוך כ-6 שבועות.
בשנה שעברה פורסם מחקר שנערך באוניברסיטת קולומביה והמכון הפסיכיאטרי של ניו יורק, בו נבדקו 80 חולים הסובלים מדיכאון קליני, לכולם היו מחשבות אובדניות. המחקר הראה כי בתוך 24 שעות המשתתפים שקיבלו קטאמין דיווחו על הטבה בתסמינים, החףה במחשבות האובדניות, בתסמיני הדיכאון ובעייפות. משתתפים בקבוצה מקבילה שקיבלו את תרופת ההרדמה מידאזולם, לא הראו שיפור משמעותי.
דיכאון: מייאוש וחוסר תקווה למחשבות אובדנות
דיכאון הוא ההפרעה הנפשית הנפוצה בעולם במאות האחרונות, ועל פי ארגון הבריאות העולמי הוא נמצא במקום השני בסיבות לתמותה בעולם. דיכאון מוגדר בעולם הפסיכיאטריה כאובדן יכולת ויסות הרגשות ופגיעה בפעילות הרגשית, החשיבתית, התפקודית והפיזיולוגית. עוצמת התסמינים והופעתם שונים מאדם לאדם.
אדם הסובל מדיכאון עשוי להיראות עצוב, מיואש וחסר תקווה. הוא עשוי לסבול מהתפרצויות בכי, רגשות אשם, חרדות, אי שקט, בידוד חברתי ואף התמכרות לסמים ולתרופות. אנשים בדיכאון סובלים גם מהפרעות שינה, בין שזו שינה ממושכת ובין שאלה קשיים להירדם ויקיצות מרובות.
אנשים הסובלים מדיכאון מתקשים לחשוב בבהירות ולהתרכז ולוקים גם בהפרעות זיכרון. המחלה מידרדרת כשהסובלים מדיכאון יורדים במשקל עקב חוסר תיאבון או דווקא משמינים בגלל התקפי אכילה והימנעות מפעילות גופנית. לכל אלה מתלווים תסמינים שונים כמו כאבי ראש, כאבים בחזה או כאבים בשרירים בעצמות או במפרקים.
דיכאון גורם גם לפגיעה חברתית: הסובלים מדיכאון נוטים להתבודד עד כדי אי יציאה מהבית או מהמיטה, נעדרים מהעבודה, סובלים מהפרעות ביחסי מין או שסובלים מירידה מוחלטת בחשק המיני ואינם מקיימים יחסי מין כלל.
על פי הנתונים של ארגון הבריאות העולמי, כ-80% מאוכלוסיית העולם נפגעה או נחשפה לפחות פעם בחייה לדיכאון הפוגע בכלל המישורים של איכות החיים. מרבית החולים הסובלים מדיכאון אינם מטופלים, מאחר שלעיתים המחלה נסתרת ואינה נותנת את אותותיה.
על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי, 450 מיליון איש ברחבי העולם סובלים מהפרעות ונכויות נפשיות, ומרביתם חיים בארצות מתפתחות. בארגון טוענים כי מערכות בריאות הנפש נמצאות במשבר כלל-עולמי בשל מחסור בתקציבים. על פי סקרים שנערכו בשנים האחרונות בישראל, כחמישית עד שליש מהישראלים מגלים תסמיני דיכאון וחרדה אפשריים.
מומחי ארגון הבריאות העולמי מכנים את הדיכאון בשם "המגפה השקטה" מכיוון שלעיתים המחלה אינה נראית או נשמעת ואינה גורמת למוות מהיר כמו מחלות סרטן או לב. ובכל זאת, היא גובה מחיר יקר מהחולה ומהחברה.
לפנייה לכתב/ת 
