בית הקלפים של הפועל ת"א
חובות אישיים של 36 מיליון שקל, "עד מדינה" שעזר למפרקים ומה רוצים האדומים מהבקרה התקציבית? חקירות בעלי הפועל ת"א לאורך השנים ע"י עו"ד שאול קוטלר חושפות את התנהלות המועדון
ההחלטה של מפרק הפועל ת"א,
עו"ד שאול קוטלר לבקש לדחות את מועד הגשת הדו"ח בעניין התרסקותו הכלכלית של המועדון,
שהגיע עד לפירוק בשל חובות של כ-100 מיליון שקל, נובעת בשל חומרים רבים ובעייתיים שהגיעו מחקירות בתקופה האחרונה.
ההערכה בקרב חלק מהבעלים היא כי גורם ניהולי מרכזי שהיה חלק מאותה קריסה כלכלית - ולא התריע לגביה - בחר להיות "עד מדינה", כשאף עבד תקופה מסוימת עם המפרקים והעביר להם את כל החומרים שעמדו לרשותו. בכך פתח תיבת פנדורה על אופי הניהול במועדון, שהיה לו חלק מהותי בו.
מפרק הפועל ת"א, עו"ד שאול קוטלר(צילום: עוז מועלם)
"מעזיבת טביב ועד הגעת כבירי, הפועל ת"א בנתה מגדל קלפים בלי שום בסיס שבסופו של דבר הוביל לנפילתה הכלכלית", תיארו גורמים המעורים בחקירה את החומרים העומדים לרשותם. זאת אחרי חקירה של חמישה בעלים לשעבר - משה תאומים, מוני הראל, אלי טביב, חיים רמון ואמיר כבירי - ודמויות מרכזיות כמו מני ויצמן שנבדקת מידת המעורבות שלו והתנהלותו מול הבקרה, גבי קצרה, רמי כהן והמנכ"ל לשעבר, ניר ענבר.
לבעלים השונים או לגורמים אחרים מהמועדון יש ערבויות אישיות של 36 מיליון שקל, כלומר כשליש מהחוב ישולם על ידם, חלקם כמו כבירי, ויצמן ותאומים כבר החלו לשלם בין היתר לבנק דיסקונט, מכבי ת"א ומשרד הכרטיסים "לאן".
על פי המסמכים השונים, הזרים 50 מיליון שקלים. כבירי(צילום: ראובן שוורץ)
אולי החלק המהותי ביותר קשור בבקרה התקציבית, ההתנהלות שלה שנתנה להפועל להתנהל בצורה שכזו וגם גורמים בה נחקרו. נבחן בין היתר כיצד חרף חובות ברורים, ניתן האישור בכל שנה לפתוח את העונה, להציב תקציבי עתק (בשנה הראשונה של כבירי התקציב הגיע לכ-65 מיליוני שקלים, נ.צ), טיב הערבויות שהוצב בפניה ומדוע החזירה צ'קים אישיים שהוצבו בפניה בסך מיליוני שקלים. כל זאת שלושה ימים בלבד לפני הפירוק שריחף באוויר לגורמים ניהוליים במועדון.
נראה כי החלק של הראל את טביב לא מהותי. בשלב הזה מדובר בעיקר על עניין שיוך החוב לקשר אבדג'י ולבלם גבריאל דוס-סנטוס, שהגיעו בתקופת הראל. האחרון, מצידו, טוען כי עם העברת הבעלות לטביב היה צריך לשלם את חובם כחלק מהסכם, אותו מכחיש טביב.
"הפועל נבנתה בעיקר על משיכת דברים עתידיים כמו משרד כרטיסים או שילוט וכיו"ב, שסגרו את ההקצאות הללו למספר שנים קדימה, הלוואות לתקופות ארוכות טווח או ערבויות. עם הסתמכות על הכנסות מהגעה למפעלים אירופים. הכל לא רק כסף חי ואמיתי. ברגע שהכל נחסם, החל צוואר הבקבוק להיסתם עד שנסגר סופית", אמר אותו גורם המעורה בחקירות הבעלים. מתברר כי בקדנציה של רמון, סדר גודל של שלוש שנים, הזרמת הבעלים עמדה על סדר גודל 5.5 מיליון שקל בלבד (עידו חג'ג' הזרים שלושה מיליון שקל). לגבי רמון, ייבחן חוב 2.185 מיליון שיש לו כלפי המועדון, לכאורה, והוא עשוי לשלם זאת, למרות שהכחיש בעבר את העניין.
ייבחן חוב 2.185 מיליון שקל שיש לו כלפי המועדון. רמון(צילום: עוז מועלם)
על פי המסמכים השונים, כבירי הזרים 50 מיליון שקלים בפרק זמן של שנה וחצי של בעלות. הבעיה הייתה החפיפה בין הבעלים. החובות הובילו בסופו של דבר להתפרקות הכלכלית של המועדון.
בתקופתו של כבירי, הוגדל הגירעון בכ-16 מיליון שקל, מרביתו בשל החזרת חובות עבר שלא היה מודע להם. רמי כהן היה זה שהכין מעין תוכנית הבראה למועדון בשנת הפירוק, והציב תקציב של 41 מיליון שקלים, ממנו כבירי הציב בפני הבקרה ערבויות בסך 16 מיליון. את אותו הסכום סיים כבירי לשלם בנובמבר, חודשיים לפני הפירוק.
כבירי נשאל, בין היתר, על העברת הקצאה עתידית של 200 אלף שקל לחשבונו דרך ניכיון צ'קים. מדובר בסכום עתידי שכבירי משך והשיב בשלב מאוחר יותר לחשבונה של הפועל, אולם זה קרה תחת המשמרת של עו"ד ניר ענבר, ששימש בעבר כמנכ"ל ובעל תואר פיפ"א מאסטרס.
אחרי החוויה הלא נעימה שעבר כבירי, שהיה נאיבי למדי ואפילו לא ביצע בדיקת נאותות בסיסית שהייתה מובילה להחלטה להיכנס להליך הקפאת הליכים לפני שנתיים, נראה כי הוא עדיין התקווה העתידית של המועדון - בזכות קשריו עם חברת הנדל"ן הסינית שעשויה להזרים כספים לבניית האצטדיון החדש בבת-ים.
לפנייה לכתב/ת 
טביב, כבירי ורמון
.
מומלצים
