30 אלף ש' לתלמיד שנתלה על שער - ונפצע

במהלך יום לימודים מיוחד לקראת הבגרות נפצע שמיניסט במגרש המשחקים של בית הספר "דרכא". ביהמ"ש קבע שלא נערכה בדיקת בטיחות כראוי

עו"ד אבי רסיוקפורסם: 22.04.18 , 17:26

בית משפט השלום בחיפה קיבל לאחרונה תביעה שהגיש צעיר שנפצע ב-2011, כשהיה בכיתה י"ב, אחרי שנתלה על שער כדורגל בבית ספרו בצפון ונפל. השופטת איילת הוך-טל קבעה שרשת בתי הספר "דרכא" תשלם לו 27 אלף שקל ומשרד החינוך ישלם 3,000 שקל נוספים.

התאונה אירעה במגרש הקט-רגל שבבית ספרו של התובע, אז בן 17. לגרסתו, במהלך משחק עם חבריו הוא נתלה על משקוף השער במטרה לבצע "עליות מתח" והשער נטה ונפל. לדבריו הוא נפל על גבו וקיבל מכה בראש, ולאחר מכן משקוף השער נפל עליו. המשחק אמנם אירע במהלך חופשת חורף, אולם בסיומו של יום לימודי הכנה לבגרות שיזם בית הספר, ומבלי שהמגרש ננעל או שהיה בפיקוח של מורה. גרסתו גובתה בעדות של חבר שהיה עד למקרה ותיאור דומה הופיע בטפסים הרפואיים של הטיפול הראשוני בתובע, שהועבר באמבולנס לבית החולים "גליל מערבי" בנהריה.

תביעה

ילד שאיבד עין ליד ביתו יפוצה ב-985 אלף שקל

מערכת PsakDin

בן 7 שהחזיק בידו בקבוק זכוכית נפצע כשמעד על בור ניקוז שבור במועצה המקומית אכסאל. הצדדים הגיעו להדר פשרה שאושר בבית המשפט

ילד שאיבד עין ליד ביתו יפוצה ב-985 אלף שקל

קו ההגנה של הרשת התבסס בין היתר על מהנדס בטיחות שערך בדיקה במקום כעשרה חודשים לפני התאונה, ולא מצא ליקויים כלשהם. אלא שהשופטת הבהירה כי הבדיקה הפכה ללא רלוונטית שכן היא נערכה בשנת לימודים קודמת, בעוד שלפי חוזר מנכ"ל משרד החינוך, המוסד מחויב לבצע בדיקה של מתקני הספורט "לקראת פתיחת שנת הלימודים".

השופטת אף הצביעה על כך שהרשת בחרה לא להביא עדים רלוונטיים כגון אב הבית או מורה כלשהו בבית הספר, אלא רק את עדות המנהל, שתיאורו דווקא תאם את גרסת התובע.

לגבי חלוקת האחריות בין הנתבעים החליטה השופטת הוך-טל להטיל על רשת בתי הספר 90% מהאחריות לתאונה בהיותה "הגורם הישיר והנגיש ביותר לאיתור התקלה". בהתאם נקבע כי משרד החינוך אחראי בשיעור של 10% בשל חובת הפיקוח שלו על בתי הספר ברחבי הארץ.

אין נכות תפקודית

בתוך כך נדחתה טענה שלפיה יש להטיל אחריות גם על התלמיד. השופטת הזכירה שבדרך כלל אין להטיל "אשם תורם" על קטינים, ולא הוכח כי התובע היה מודע לבעיה כלשהי בשער המדובר. עם זאת, היא השתכנעה שאין לפסוק לתובע פיצויים בגין הפסדי השתכרות, לאחר שהגיעה למסקנה שאין הצדקה לקבוע לו נכות תפקודית, למרות הלקויות שנמצאו אצלו ולמרות נכות רפואית של 7.85%.

החלטה זו נבעה מכמה שיקולים. ראשית משום שרופאה מומחית מטעם בית המשפט סברה שהליקויים לא פוגעים בתפקודו של התובע ולא משפיעים על כושר ההשתכרות שלו.

בנוסף הפנתה השופטת לכך שהתובע לומד רפואה וטרינרית בירדן, תחום המחייב ריכוז ולמידה קפדנית, רחוק מהבית ומהתמיכה המשפחתית. "העובדה שהתובע הצליח להתגבר על קשיים אלה וצולח את לימודיו מלמדת על כושר תפקוד ברמה גבוהה, באופן יחסי", כתבה.

בסיכומו של דבר פסקה השופטת הוך-טל לתובע פיצויים בסך 30 אלף שקל, בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 9,000 שקל. מרבית הפיצוי (25 אלף שקל) נפסק עבור הכאב והסבל. בנוסף, חברת כלל (נתבעת נוספת) חויבה לשלם לו 1,924 שקל על פי פוליסת ביטוח תאונות אישיות.