מה גרם לירידה של 50% בהתקפי הלב המסוכנים בישראל
סקר דו שנתי על מצב הלב בישראל, שכלל יותר מ-1,900 מטופלים, מראה ירידה חדה בשכיחות אירועים של אוטם חד בשריר הלב (התקף הלב המסוכן ביותר) בעשור האחרון. הסיבה: אחוזים גבוהים מהישראלים עוברים צנתור מציל חיים בזמן ומגיעים מהר לעזרה רפואית
נתונים מעודדים על מצב הלב בישראל: בעשור האחרון נרשמה ירידה של כ-50% בשכיחות של אוטם חד בשריר הלב (התקף הלב המסוכן ביותר), זאת ככל הנראה הודות לטיפול מניעתי טוב יותר ושינוי הדרגתי באורח החיים לאורך זמן.
סיכון התמותה במהלך ההתקף החריף ירד אף הוא באופן ניכר, כך עולה מסקר (ACSIS (Acute Coronary Syndrome Israeli Survey, שכלל למעלה מ-1,900 מטופלים ישראלים, ושממצאיו ייחשפו בכנס האיגוד הקרדיולוגי בישראל שייפתח מחר (שלישי) בתל אביב בהשתתפות כ-1,500 קרדיולוגים ואנשי צוות רפואי בכירים מהארץ ומהעולם.
נראה כי אחת הסיבות שהובילו לנתון המצוין לגבי הירידה במספר התקפי הלב, טמון בכך ש-82% מהמטופלים בישראל עוברים צנתור מציל חיים במהלך השעות הראשונות מרגע תחילת התסמינים. אחוז זה נמצא במגמת עלייה מתמדת בעשור האחרון.
גם לאחר הטיפול הראשוני התוצאות מדברות בעד עצמן: התמותה מאוטם חד בשריר הלב בזמן האשפוז מתרחשת רק ב-1.6% מהמקרים, כעבור חודש מהאירוע רק 3.1% מהמטופלים נפטרו, וכעבור שנה - 7.6%. המספרים הם בין הנמוכים ביותר בעולם בעשור האחרון ומשתפרים עם כל סקר.
עוד כתבות בנושא:
הדרכים למנוע מחלות לב - שלא סיפרו לכם עליהן
הקשר המפחיד בין גלידה להתקף לב
עידו עבר התקף לב - אך לביה"ס אין אישור למכשיר החייאה
בעוד הממוצע בבריטניה עומד על 7.5 אחוז תמותה בקרב מטופלים ב-30 יום שלאחר ההתקף, ובארה"ב בין 5 ל-7 אחוז, בישראל בישראל אנחנו עומדים על 3.5% בלבד.
הסקר כלל גם פילוח זמנים מרגע תחילת התסמינים של אוטם שריר הלב ועד למגע רפואי ראשוני. מסתבר כי גברים פונים לעזרה רפואית מוקדם יותר מנשים (90 דקות לעומת 128 דקות בהתאמה). זמן הממוצע מהאבחון עד להגעה לבית החולים הוא 50 דקות בישראל, לעומת 60 דקות באירופה. פרק זמן זה הוא קריטי להישרדות המטופלים ומשפיע באופן ישיר על התחלואה והתמותה העתידית מהאוטם.
בעקבות הטיפול היעיל, רק אחד מכל חמישה מקרים של אוטם בשריר הלב בישראל גורם לנזק נרחב לשריר הלב.
המקומות השכיחים ביותר שבהם מתבצע מגע רפואי ראשוני בחולים עם אוטם שריר הלב הם: 27% בחדרי המיון של בתי החולים, 39% במוקד רפואי / קופות החולים, ו-29% בניידות מגן דוד אדום.
נתונים מעודדים גם בגזרת הנשים
על פי המחקר, לא נצפה הבדל משמעותי בתמותה בנשים לעומת גברים באף נקודת זמן. יחד עם זאת, נתון מדאיג שנותר קבוע בעשור האחרון, מלמד כי כמעט מחצית מהמטופלים (44 אחוז) שחווים התקף לב, מגיעים בכוחות עצמם לחדרי המיון בבתי החולים ולא בעזרת אמבולנס, ובכך מסכנים את חייהם.
אחת הסיבות לכך היא ככל הנראה היעדר מודעות מספקת לסימני התקף הלב (כאבים בחזה או ברום הבטן, קוצר נשימה, הזעה קרה, חולשה קשה פתאומית ו/או בחילה) אך גם בשל החשש הקיים מהעלות הכספית הכרוכה בקריאה לניידת טיפול נמרץ. הסקר איננו כולל נתונים של חולים שחוו התקפי לב חריפים וקטלניים שנפטרו באופן מיידי, בטרם הגיעם לבית החולים.
סקר ה-ACSIS מתבצע במדינת ישראל מדי שנתיים מאז שנת 1992, ובמסגרתו נאסף עד כה מידע על יותר מ-15 אלף מטופלים שהתקבלו עם אוטם חד בשריר הלב ותעוקת חזה לא יציבה ב- 25 יחידות לטיפול נמרץ לב ברחבי הארץ. הנתונים מעובדים על ידי החוג לטיפול נמרץ לב באיגוד הקרדיולוגי ובעזרת עמותת המרכז הישראלי למחקרי לב וכלי דם.
"אחת הסיבות העיקריות לירידה בתמותה בישראל היא ביצוע צנתורים דחופים ומצילי חיים, וכמו כן שימוש נרחב בתרופות מצילות חיים כגון תרופות לדילול הדם והורדת כולסטרול בזמן אוטם ולאחריו", מסביר נשיא האיגוד הקרדיולוגי בישראל וראש מערך הקרדיולוגיה במרכז הרפואי בילנסון פרופ' רן קורנובסקי.
"גם השיפור ברפואת הלב המונעת, המעבר לאורח חיים בריא ופעילות גופנית והמלחמה בעישון - מקטינים משמעותית את הסיכוי לאוטם ולמוות על רקע לבבי".
ד״ר זאזא יעקובישוילי, ראש החוג לטיפול נמרץ לב באיגוד הקרדיולוגי מוסיף: "הנתונים בנוגע לתוצאות הטיפול בהתקפי לב במדינת ישראל מעידות על האיכות הגבוהה של היחידות לטיפול נמרץ ומכוני הצנתורים במדינת ישראל, במובן זה ישראל משמשת כמודל ודוגמא עולמית בתחום רפואי חשוב זה".
לפנייה לכתב/ת 
