הניסוי לא עובד: פינלנד תפסיק לשלם לאזרחים

ממשלת פינלנד החליטה שלא להאריך את הניסוי המהפכני שמעניק לאזרחים שכר בסיס מדי חודש. "הלהט של הממשלה דועך. הם התנגדו להקצות מימון נוסף", אמר פרופסור אולי קנגס, מקברניטי הניסוי וחוקר בסוכנות ממשלתית, בראיון ל-BBC.

פיילוט של שנתיים יצא לדרך בינואר 2017, ובמסגרתו קיבלו אלפיים מובטלים שנבחרו באקראי 560 אירו מדי חודש. בתחילת 2018 אמור היה לצאת לדרך השלב השני בפיילוט: הענקת שכר חודשי גם לקבוצה של אזרחים עובדים, במטרה לבדוק אם כדאי להרחיב בעתיד את הצעד לכלל האזרחים. לאכזבת החוקרים השלב השני לא קרה.

(צילום: רויטרס)

תומכי התוכנית אמרו שאם המדינה תשלם שכר בסיס חודשי לאזרחים, עובדים ומובטלים כאחד, היא תספק להם רשת ביטחון ותעודד אותם וליזום ולקחת סיכונים. כך תתחזק היציבות בשוק העבודה, וגם מי שנמצא בין עבודות יהנה משכר חודשי.

חלק מהמתנגדים אמרו שלמובטלים לא תהיה מוטיבציה לעבוד במשרה מלאה, אלא בעבודות זמניות לכל היותר. כשפינלנד התחילה בניסוי שיעור האבטלה שלה היה 9.2% - גבוה משכנותיה בסקנדינביה. לפי BBC התוצאות המלאות של הפיילוט לא יתפרסמו עד סוף 2019.  

(צילום: shutterstock)

פינלנד היא המדינה הראשונה באירופה שבוחנת את השיטה המהפכנית. בפברואר נכתב בדו"ח של ה-OECD שכדי לממן את התוכנית הפינית מס ההכנסה יצטרך לגדול בכמעט 30%, ושהתוכנית תגדיל את פערי השכר ואת שיעור העניים בפינלנד מ-11.4% ל-14.1%.

"אני קצת מאכוזב שהממשלה החליטה שלא להמשיך עם זה", אמר הפרופסור קנגס ל-BBC, והוסיף: "שנתיים זה מעט מדי זמן כדי להסיק מסקנות נרחבות מניסוי בסדר גודל כזה".

קנגס אמר כי רק אם פינלנד תכלול גם עובדים בניסוי היא תוכל לדעת אם היוזמה אכן מעודדת לעשות צעדים חדשים בקריירה. חוקר נוסף אמר כי "הרפורמה במערכת הביטחון הסוציאלי היא חלק מסדר היום הפוליטי, וכרגע הפוליטיקאים דנים במודלים אחרים שאינם ההכנסה הבסיסית".

התוכנית הייתה חלק מהבטחת בחירות של ראש הממשלה יוהה סיפילה, שהבטיח לקדם את התעסוקה, להקל על הבירוקרטיה ולפשט את מערכת הרווחה המסובכת. בסוף 2016 הצביעו 143 חברי פרלמנט בעד הניסוי, 21 הצביעו נגד ו-31 נמנעו.