משרד הפנים מציג: סיוט בדרך להוכחת אבהות

המדינה סירבה לבקשת רישום אבהות על תינוק ללא בדיקת רקמות, כיוון שהוריו לא נישאו ברבנות. בית המשפט שם סוף לסאגה אחרי שלוש שנים

עו"ד חיים לביאפורסם: 25.04.18 , 07:32

בית המשפט למשפחה בחיפה קיבל לאחרונה תביעה להכרה באבהות על ילד כבן 4, אף שהוריו לא נישאו ברבנות ואביו לא ביצע בדיקת רקמות. בכך שמה השופטת ענבל קצב-קרן סוף לטרטור בן שלוש שנים שהעביר משרד הפנים את ההורים.

בני הזוג, שנישאו בטקס רפורמי, נפרדו לפני כחמש שנים. מאחר שסוגיות נישואים וגירושים בישראל כפופים בכל זאת לדין הדתי, הם נאלצו להתגרש במה שמוגדר "גט לחומרא" בבית הדין הרבני. בזמן הזוגיות הם הביאו לעולם בת וכשנפרדו הייתה האישה בהיריון עם בנם השני.

דיני משפחה

התחייב לשלם מזונות עד סוף החיים - והתחרט

עו"ד גליה מארק

גבר שהתגרש הסכים לשלם 5,000 ש' בחודש, אולם כעבור עשור טען שאשתו לשעבר נמצאת בזוגיות עם גבר אמיד. הוא פנה לבית הדין הרבני, ושם נדחה

התחייב לשלם מזונות עד סוף החיים - והתחרט

מאחר שבני הזוג היו בסכסוך באותה תקופה, בן הזוג לא נרשם בתחילה כאביו של התינוק, ורק כשהיה בן 11 חודשים הגישה אמו בקשה מתאימה. אלא שמבחינת משרד הפנים ההורים לא היו נשואים, והוא דרש לפיכך בדיקה גנטית (לפי נוהלי המשרד אין צורך בבדיקה גנטית אם הבקשה מוגשת בתוך שנה ממועד הלידה ושני ההורים מסכימים, אבל במקרה הזה המשרד התעקש בכל זאת).

האם הגיבה בתביעת אבהות ומשרד הפנים טען שאם ההורים יציגו ראיות אובייקטיביות שמעידות על כך שניהלו תא משפחתי בתקופה שבה נכנסה להיריון, הוא יוותר על בדיקת הרקמות. המשרד מנה מגוון ראיות אפשריות כמו חוזה שכירות, חשבון בנק משותף, רישום משותף אצל נותני שירותים ועוד.

אלא שבפועל, דבר לא סיפק אותו. תעודת הלידה של הבת המשותפת, הצהרה של הבנק על ניהול חשבון משותף, תצלומים מיום החתונה, כתובה, הצהרות של שכנים ושל הגננת – כל אלה לא שכנעו את משרד הפנים שבני הזוג קיימו תא משפחתי לפני ההיריון. בבית המשפט טענו ההורים שמשרד הפנים מקשה עליהם ומתעמר בהם מבלי לבדוק לעומק את המסמכים. הם ציינו שאם המשרד ימשיך להתעקש יערוך האב, בלית ברירה, בדיקה גנטית.

יש גם דרך אחרת

אולם השופטת ענבל קצב-קרן שמה סוף לסאגה והחליטה שאין צורך בבדיקה. היא ציינה שאכן, בדיקת רקמות היא "דרך המלך" להוכחת אבהות, אך עם זאת, מאחר שיש מקרים שבהם הבדיקה עלולה לפגוע בילד (כמו במקרה של חשש ממזרות) או שאחד ההורים מסרב לה, נקבע בבית המשפט העליון שאפשר להוכיח אבהות גם בעזרת ראיות אחרות.

במקרה כזה ההורים צריכים להוכיח את האבהות בוודאות של יותר מ-50%, אף כי ישנם שופטים שסבורים כי יש להקל במידת ההוכחה.

לגופו של עניין נקבע כי המסמכים שהציגו ההורים אמנם לא עומדים כשלעצמם ברף ההוכחה, אבל יש לצרף להם יש את ההליכים שהתנהלו ביניהם בבית המשפט למשפחה, שבמסגרתם נקבעו לאב הסדרי שהות עם הילד והוא אף חויב לשלם לו מזונות.

בכך קבעה השופטת כי ההורים צלחו את משוכת ההוכחה, ועל כן משרד הפנים חייב לרשום את בן הזוג כאבי הילד.