למה משרד הבריאות מפלה בין רמב"ם לאיכילוב?
ברמב"ם זועמים על כוונת המשרד להקצות לבית החולים סכום של 7 מיליון שקלים בלבד לצורך כיסוי גירעון, זאת לעומת בית החולים איכילוב, שמתוקצב ב-204 מיליון שקלים לצורך כך - כמעט פי 30. משרד הבריאות: "טענות כוזבות"
בבית החולים רמב"ם זועמים בימים האחרונים על הכוונה של מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, לתקצב בסכום נמוך את בית החולים הגדול בצפון בהשוואה לבתי חולים אחרים.
הכנסותיהם של בתי חולים בישראל מגיעות משני מקורות מרכזיים: האחד – הכנסות מפעילות רפואיות שקופות החולים משלמות עבורן, והשני – תאגידי הבריאות שמרוויחים כסף מפעילות רפואית בשעות שאינן שעות הפעילות הרגילה של בית החולים - שעות אחה"צ והערב.
אולם בגלל שמערכת הבריאות מתוקצבת באופן חסר, כאשר עלות התפעול של בית החולים גבוהה יותר מסך ההכנסות שלו – המדינה מאפשרת לבית החולים להיכנס לגירעון ומסייעת לו בכיסוי החובות.
הסובסידיה – התשלום המועבר על ידי הממשלה – לבית החולים רמב"ם, קטנה מאופן משמעותי מזו שמועברת לבתי החולים האחרים. על פי ספר התקציב, לבית החולים רמב"ם מותר להיכנס בשנת 2018 לגירעון של 7 מיליון שקלים בלבד שאותו תכסה המדינה, בעוד לבתי חולים קטנים יותר מותר להיכנס לגירעון גדול באופן משמעותי.
כך למשל, לבית החולים בנהריה ניתנת אפשרות להיכנס לגירעון של 190 מיליון שקלים, לוולפסון 190 מיליון, לאסף הרופא – 126 מיליון, לבני ציון, ששוכן במרחק של קילומטרים ספורים מרמב"ם, מאפשר משרד הבריאות להיכנס לגרעון של 142 מיליון שקלים. ברמב"ם טוענים שמשרד הבריאות מפלה בינם לבין בית החולים איכילוב, שיכול להיכנס לגרעון של 204 מיליון – כמעט פי 30.
בבית החולים הצפוני חוששים שהקיצוץ בתקציב יקשה על רכישה של תרופות וציוד רפואי ואולי אף יביא לפיטורים של אנשי צוות. "פרופ' רפי ביאר מנהל את בית החולים 12 שנה והביא אותו להישגים מדהימים ויוצאי דופן", אומרים גורמים ברמב"ם, "אי אפשר להגיד שהוא לא יודע לנהל. רמב"ם מקבל את התקציב הנמוך ביותר מבין כל בתי החולים הממשלתיים והאפליה תקציבית היא זו היא שהובילה למשבר".
מצוקת אשפוז ותורי ענק
אבל רמב"ם לא לבד. בחודש שעבר התקיימה פגישה של מנהלי בתי החולים הממשלתיים עם סגן שר הבריאות יעקב ליצמן, מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב ומנהלת חטיבת המרכזים הרפואיים במשרד הבריאות ד"ר אורלי ויינשטיין. בפגישה הציגו הרופאים הבכירים את הקשיים הרבים איתם הם מתמודדים בניהול בתי החולים ובעיקר בעיית התקציב לתפעול בתי החולים.
מנהלי בתי החולים התלוננו על כך שהתקציב המוקצה להם אינו סביר ואינו מאפשר לקיים את פעילות בתי החולים הציבוריים בצורה סבירה. "בתי החולים מתמודדים עם מצוקת אשפוז קשה, עם חולים מורכבים, תורים ארוכים בחדרי הניתוח, תורי ענק בחדרי המיון, קושי בקידום טכנולוגי הנדרש למתן טיפול מקצועי ומתקדם, חוסר עמוק בתיקני רופאים ואחיות ומחסור קשה במיטות אשפוז", מסביר ד"ר חזי לוי, מנהל בית החולים ברזילי ויו"ר איגוד מנהלי בתי החולים הממשלתיים, "הבטחות של תוספת מיטות לא התממשו, ונהלים חדשים שמוכתבים על ידי המשרד חדשות לבקרים לא מגובים בתקנון מתאים. כל אלו מקשים על בתי החולים לעמוד ביעדי המשרד ובהספקת שירות ראוי לחולים הרבים".
בנוסף, העלו מנהלי בתי החולים בפגישה גם את נושא קיצור התורים. הרופאים הבכירים מחו על החלטת משרדי הבריאות והאוצר להעביר 500 מיליון שקלים מתוך 800 מיליון שהוקצו לכספי קיצור התורים לטובת בתי החולים הפרטיים. "כספים אלו, שהיו אמורים להגיע לבתי החולים הציבוריים, מוסטים למערכת הפרטית וגורמים לזליגה של חולים וכספים למערכת", מסביר ד"ר לוי, "לדעתנו זוהי פגיעה קשה ביותר בבתי החולים הציבוריים, שכבר כיום סובלים מחוסר תקציב קשה ביותר, וזה מהלך העומד בסתירה לאחד מיסודות מדיניות משרד הבריאות - חיזוק הרפואה הציבורית".
משרד הבריאות: "טענת כוזבות"
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "מדובר בטענות כוזבות. התקציב השנה לבתי החולים לא רק שלא פחת - אלא גדל. סך התקציב שהוקצה לבתי החולים הממשלתיים בשנת 2018 עומד על למעלה מ-1.7 מיליארד שקל - ודומה בהיקפו לזה שהוקצה בשנה הקודמת ובתוספות התייקרות ועלייה ריאלית בהוצאות שכר.
"משרד הבריאות עוקב מקרוב אחר פעילות בתי החולים והנגזרת התקציבית מפעילות זו ונותן מענה לאתגרים השונים העולים מהשטח במהלך שנת התקציב ובתי החולים מחויבים לעמוד במסגרות שנקבעות להם".
לפנייה לכתב/ת 
