בלי דיאטה: כך תשלטו על מנגנון הרעב והשובע שלכם
כמה אפשר להקפיד על כמויות, לספור קלוריות ולחיות תחת משטר? אפשר גם אחרת, קבלו 3 סיבות למה כדאי לחיות ללא דיאטה, ואיך עושים את זה. לכבוד יום ללא דיאטה החל היום
נעמי (שם בדוי) הגיעה אליי לפגישה, וסיפרה שהיא כבר כמה חודשים בדיאטה ויורדת יפה במשקל, אבל מרגישה שלאחרונה היא פחות מקפידה. למשל היא כבר לא מודדת בכף שמן זית לתיבול הסלט, אלא פשוט שמה. כי נמאס לה.
אפשר להבין אותה. מי מאיתנו רוצה להתעסק כל הזמן במדידות, בחישוב קלוריות, ולחיות תחת סוג של משטר? כמה זמן באמת אפשר להתמיד ככה? ובכן, אפשר גם אחרת.
1. לחיות מתוך חופש – בלי איסורים ובלי ספירת קלוריות
מחשבון הקלוריות הכי אמין ומדויק שאי פעם הומצא, נמצא באופן מפתיע בגוף שלנו. כמו שלגוף יש מערכת שתפקידה לשמור על חום גוף קבוע, לא משנה אם בחוץ שלג או שרב, כך יש גם מנגנון שתפקידו לדאוג שכמות האנרגיה (שנמדדת בקלוריות) שנקבל, תהיה תואמת לכמות שנוציא.
איך זה שימושי? הייתם אתמול בארוחה חגיגית ואכלתם יותר מהרגיל? המערכת הזו תאותת לכם לאכול פחות ביום למחרת, ואפילו תגביר את שריפת הקלוריות שלכם במנוחה.
אז אם יש מערכת כזו חכמה ומדויקת, למה אנחנו אוכלים יותר ועולים במשקל? ובכן, לכך יש שתי סיבות:
הראשונה היא שאנו חיים בעולם של שפע והאוכל זמין ונגיש. הסיבה השנייה היא שכבני אדם, יש לנו גם תבונה, מחשבות ורגשות, ואוכל עבורנו הוא לא רק צורך קיומי. כל אלו יחד מטשטשים את המסרים שאנחנו מקבלים מאותו מחשבון פנימי.
אפשר לחשוב על זה כשיחת טלפון שמתקיימת ממרתף עם קליטה חלשה. החדשות הטובות הן שאפשר לצאת החוצה לאוויר הפתוח ולשפר את הקליטה.
2. לחיות מתוך הקשבה לגוף – הקשבה לרעב ולשובע
אותו מחשבון פנימי שהזכרתי, נמצא במוח שלנו, באזור שנקרא ההיפותלמוס. הוא מרכז מסרים שמגיעים מהגוף, רובם ממערכת העיכול, מעבד אותם, ומוציא פלט – שמאותת לנו אם אנחנו רעבים או שבעים.
קרה לכם שאכלתם ואחר כך הרגשתם "מפוצצים"? זו הדרך של הגוף לאותת שאכלנו יותר מדי. אז איך נדע לעצור בזמן?
תהליך העיבוד במוח דורש זמן, בממוצע כ-20 דקות מתחילת אכילה עד לתחושת שובע. וכאן אנחנו יכולים להשפיע: איכלו לאט. כך תאפשרו הקשבה לגוף, והמסר על השובע יגיע במהלך הארוחה, ולא אחריה. תוכלו לעצור בזמן שנכון לגוף שלכם, ולאכול בכמות הנכונה לכם. זה דורש תרגול, כמו כל הרגל, אבל זה עובד.
3. ליהנות יותר מהאוכל, ולדעת שהכול מותר
מי לא אוהב אוכל? כבר אמרנו שזה לא רק צורך פיזיולוגי, יש בזה גם המון כיף.
רוזה (שם בדוי) הגיעה אליי לפגישה, ואמרה שמתמידה בתזונה ובפעילות, אבל מתקשה לעמוד בפני המתוקים. למשל באירוע בו יש מולה מגוון קינוחים, היא מתבלבלת ולוקחת כמה, למרות שלא לזה התכוונה.
במהלך תהליך רגשי קצר שעשינו יחד, היא החליטה שמעתה תבחן מראש את כל הקינוחים הטובים, תבחר את זה שנראה לה הכי שווה, תאכל אותו לאט, ותרגיש את כל הטעמים שיש בו.
יומיים לאחר מכן קיבלתי ממנה תמונה של שולחן קינוחים (ממש שווה), והודעה שכדור השוקולד שבחרה היה נפלא. בפגישתנו הבאה היא אמרה שכך זה המשיך, והיו גם פעמים שלא בחרה בכלום – כי לא התחשק לה, או שהפסיקה באמצע כי הרגישה שהספיק. רוזה אוכלת בדיוק כמה שבא לה.
כמובן שאפשר ומומלץ ליישם את זה בכל ארוחה, לא רק בקינוחים. איכלו לאט, שימו לב לכל הטעמים והמרקמים שיש למנה להציע. תנו להם זמן בפה, שם בלוטות הטעם שלנו ממוקמות. תגלו שהאוכל יכול להיות מהנה וטעים אפילו יותר משחשבתם.
היום (6.5) מצוין בעולם יום ללא דיאטה
הכותבת היא דיאטנית קלינית ובוגרת תואר שני ממכון ויצמן בחקר מרכז הרעב והשובע במוח. מעבירה הרצאות בנושא לקהל הרחב.
לפנייה לכתב/ת 
