כשצ'ארלי צ'פלין התחתן עם קטינה כדי לא ללכת לכלא: הסקנדלים של הוליווד
כוכבת "סמולוויל" אליסון מאק שחשודה בסחר בנשים כשפחות מין היא האחרונה בשרשרת של שערוריות מיניות באור הזרקורים. לפניה התהולל צ'ארלי צ'פלין עם שורה של קטינות, ניקולס קייג', שון פן וג'וני דפ הופיעו בפנקס השחור של ה"מאדאם" של הוליווד, וקורי פלדמן חשף את מעלליו של צ'רלי שין עם ילדים-כוכבים. וזה עוד בלי להזכיר את הארווי ויינשטיין
ביום שישי האחרון נעצרה בהוליווד השחקנית אליסון מאק (35), מי שכיכבה בכל עשרת עונותיה של הסדרה "סמולוויל" כקלואי סאליבן, חברתו הטובה של סופרמן (טום וולינג). האשמה? ובכן, היכונו לקצת הארדקור: סאליבן נעצרה תחת אישומים של סחר בבני אדם למטרות מין ושעבוד, ספציפית נשים צעירות, במסגרת שייכותה לארגון סופר מפוקפק בשם "נקסיום" (NXIVM), אותו ייסד אדם בשם קית' ראנייר שנעצר עוד קודם לכן, במרץ האחרון.
את הארגון – שמדגים מאפיינים של כת – הקים ראנייר ב-1998, והוא מציע תוכניות של קואוצ'ינג פסיכולוגי מתקדם ופועל בשיטת הפירמידה, קרי: חבר מביא חבר, כשפעולת השיווק נעשית מפה לאוזן ובגיוס אישי. סאליבן, שמעורבת בכת של ראנייר לפחות מ-2010, הפכה לאחת הדמויות הבכירות בו, וככל הנראה כיהנה כסגניתו של ראנייר. על פי האישומים, מאק התמחתה באיתור וגיוס נשים צעירות, אותן צירפה כשפחות מין לכת סקס סודית שפעלה במסגרת הארגון החשוף יותר, בהנהגת ראנייר.
העדויות שבידי ה-FBI מתארות את דפוסי הפעולה של הכת הסודית, שבין היתר כללו צריבה של ראשי התיבות של ראנייר על מפשעות הנשים שגויסו לכת, לעיתים קרובות בכוח, ומספר מקרי אונס של קטינות בידיו. לבד ממאק שכאמור הפכה לבורג חשוב במערכת, רשימת תלמידיו או לקוחותיו של ראנייר מרשימה מאוד. על פי הפרסומים השונים מנתה אנשים כמו המיליארדר אדגר ברונפמן ושתי בנותיו, המיליארדר ריצ'רד ברנסון, השחקניות לינדה אוונס ("שושלת"), גרייס פארק ("הוואי 5-0") וקריסטין קרוק, שכיכבה לצד מאק ב"סמולוויל" והודתה במעורבות מוקדמת יותר עם הארגון אבל הכחישה שידעה על כת המין. מאק מצידה, עומדת מול מאסר של 15 שנים עד מאסר עולם על פשעיה.
זוהי אירוניה עגומה ומוכרת שתעשיית הבידור האמריקנית השמרנית - שמאז ומעולם הייתה צבועה ביחסה להצגת מין על המרקע ועל המסך הגדול (עם אלימות ברוטלית דווקא מעולם לא הייתה לה בעיה מיוחדת) - מניבה פרשות מין קשות שכאלו. ותהיו בטוחים שעל כל אחת שנחשפת, יש עוד עשר שלעולם לא יראו אור יום. מצד שני, זה גם מובן: תעשיית הבידור האמריקנית היא נקודת מפגש של כוח וממון המושכת אליה אינספור צעירים רעבים שיהיו מוכנים לעשות הכול כדי להצליח, ויהיו מי שינצלו אותם.
אבל כמו פרשת אליסון מאק ו-NXIVM, ישנן גם פרשות שנחשפות ופותחות צוהר לעולמם המנוון, הפטישיסטי והאפל של אנשים שמעמדם וממונם העניקו להם את האפשרות לרדוף את הפנטזיות האפלות ביותר; אנשים שהעולם מונח לרגליהם, ולפיכך הם מניחים שהוא שלהם לעשות בו כרצונם. הנה חלק מהן, ורק השטן יודע אילו עוד חבויות מאחורי אחוזות הפאר, מכוניות היוקרה והיאכטות שבמעגן הפרטי.
סרט רע
תחילה בואו ננדוד לעבר הרחוק. רוסקו "פטי" ארבקל היה מגדולי כוכביה של הוליווד בתקופת הסרט האילם; שחקן בעל כרס, במאי, קומיקאי ויוצר שהיה בין היתר המנטור של צ'רלי צ'פלין ובאסטר קיטון הדגולים. אבל כל זה בא לקיצו אחרי פרשה שהסעירה את ארצות הברית ב-1921, כששחקנית צעירה, וירג'יניה ראפ, מתה לאחר ליל הוללות במסיבה שארגנו ארבקל וצמד מחבריו.
יומיים תמימים חלפו מתום המסיבה, שנערכה בחדר מלון בסן פרנסיסקו והותירה אותו בהריסות, ועד שראפ אושפזה בבית חולים עם קרע בשלפוחית השתן. יומיים נוספים חלפו עד שמתה שם, ומיד האצבע המאשימה הופנתה כלפי ארבקל. על פי הפרסומים הראשונים בעיתונות דאז, כובד משקלו של ארבקל הוא שפגע בראפ בעת שהשניים קיימו יחסי מין. אחר כך, הסלימו הדיווחים לכך שארבקל החדיר לה בכוח בקבוק שמפניה או קולה, כשהפרטים המזעזעים יותר מקבלים רוח גבית מרשת העיתונים של איל העיתונות וויליאם רנדולף הירסט, שחגגה על הפרשה הצהובה. בשלב מאוחר יותר, העידה חברתה של ראפ שנכחה גם היא במקום כי ארבקל אנס אותה.
ארבקל נעצר והועמד לדין, ולאחר שלושה משפטים (השניים הראשונים הסתיימו באי הכרעה) הוכרז כזכאי. הוא אף קיבל מכתב התנצלות תקדימי מחבר המושבעים, שהביעו תקווה כי "העם האמריקני יקבל את שיפוטם של 14 גברים ונשים שישבו והקשיבו לעדויות במשך 31 ימים, שרוסקו ארבקל חף מפשע לחלוטין". אבל גם זה לא עזר לו: הפרשה הרסה לו את הקריירה והמוניטין לחלוטין, והכניסה אותו לחובות. גם כששב לתעשייה כבמאי נאלץ ארבקל לעשות זאת תחת שם בדוי. הוא מת מהתקף לב ב-1933 בגיל 46. האם היה אשם בפרשה העגומה הזו, או שמא קורבן? ובכן, למרות הצהרת חבר המושבעים במשפטו האחרון, נראה שההיסטוריה כבר הגיעה להחלטה משלה.
הקטנות של צ'פלין
צ'ארלי צ'פלין – שחקן ויוצר גאון, מהחשובים והאיקוניים בתולדות הקולנוע, שגם 41 שנים אחרי מותו וכמעט 100 שנים אחרי שיאו, מעטים על הפלנטה לא יזהו אותו – חיבב מאוד קטינות. חיבב מספיק כדי לשאת שתיים מהן לאישה, אם כי לפחות במקרה של אחת מהן, ליטה גריי, נאלץ לעשות זאת לא מרצונו. זה פשוט: האלטרנטיבה הייתה כלא.
את גריי (ליטה מק'מאריי, במקור) פגש צ'פלין כשהייתה בת 8, ובגיל 12 ליהק אותה לראשונה לסרט "הנער" מ-1918. בגיל 15 פגשה אותו שוב כשהגיעה להיבחן לסרטו החדש "הבהלה לזהב", והשניים פצחו ברומן. צ'פלין היה בן 35 באותה העת, מבוגר ממנה בעשרים שנה. זמן קצר לאחר מכן נכנסה גריי להיריון, וצ'פלין דרש ממנה שתעבור הפלה. אך משפחתה של הצעירה איימה עליו שתפנה לרשויות, מה שיוביל למאסרו - אלא אם יישא אותה לאישה. זה בדיוק מה שצ'פלין עשה והשניים נישאו בנובמבר 1924. שנים מאוחר יותר, גילה הביוגרף של צ'פלין, ג'ויס מילטון, כי מערכת יחסיו עם גריי הייתה הבסיס לרומן "לוליטה" של ולדימיר נבוקוב, אך יש שחולקים על הטענה.
מערכת היחסים ביניהם הייתה קשה ולתוכה נולדו שני בנים. ב-1927 הגישה גריי בקשה לגירושין מצ'פלין, מלווה במסמך פומבי סנסציוני בן 42 עמודים, המלא בהאשמות כלפיו בנוגע לאופן בו נהג בה, דרישותיו המיניות החריגות וה"דוחות", לדבריה, והתעללות פסיכולוגית נמשכת. זה נגמר ב-825 אלף דולר שבית המשפט פסק לזכותה והסכם הגירושין הגדול ביותר באותה התקופה. היא הייתה אשתו השנייה, אגב. עם הראשונה, מילדרד האריס, ניהל רומן כשהייתה קטינה; גם איתה התחתן כשהייתה בת 16, וגם לה שילם סכום גדול כחלק מהסכם הגירושין.
אבל כנראה שצ'פלין לא למד את הלקח: ב-1943, כשהיה בן 54, התחתן עם אונה או'ניל, בתו של המחזאי הנודע יוג'ין או'ניל (שניתק עם בתו כל קשר בשל יחסיה עם צ'פלין). זה קרה חודש בלבד לאחר יום הולדתה ה-18, מאחר וקודם לכן אקט שכזה לא היה חוקי. בערוב ימיו, הצהיר צ'פלין כי במהלך חייו היה עם כ-2,000 נשים. מעניין כמה מהן היו קטינות, לאור הרקורד הזה.
היידי בת הוליווד
ביוני 1993, נעצרה בהוליווד אישה בשם היידי פלייס תחת האשמות שונות, שאת רובם ניתן לסכם ב"ניהלה רשת זנות". פלייס, הסתבר עד מהרה, הייתה ה-"מאדאם" של הוליווד, מי שניצחה על רשת נרחבת שסיפקה שירותי מין לכוכבי קולנוע, בכירים באולפנים, סוכנים ושאר פונקציונרים. על פי עדותה, בערב חלש הייתה מרוויחה 10,000 דולרים. אחרי ארבעה חודשים בלבד כמאדאם, הרוויחה את המיליון הראשון שלה.
אבל גם בחלוף השנים, הסקרנות לגבי קנה המידה המלא של הרשת של פלייס לא שככה. "אלה האנשים העשירים ביותר בעולם שאיתם אני מתעסקת", אמרה פעם פלייס עצמה. ביוני 2016, שחרר האתר "radaronline" אינפורמציה חדשה לגבי חלק מהשמות המצוינים בספר הקטן, השחור והאגדי שלה, עם הדיסקליימר שזה לאו דווקא אומר שהם היו לקוחות, וייתכן ששמם נרשם שם מסיבות אחרות - אבל נו, באמת. בין השמות תוכלו למצוא את ג'וני דפ, ג'ורג' לוקאס, יו הפנר, ניקולס קייג', שון פן, פרקליטו המפורסם של או.ג'יי סימפסון רוברט שפירו, המפיק האגדי רוברט אוונס, זמר הרוק בילי איידול ורבים נוספים. "זה מעבר למדהים", אמר מקור לאתר "כשהרשימה המלאה של השמות תיחשף, היא תיצור סנסציה – ותסמן את תחילת הסוף של הרבה קריירות".
רשת של טורפים
בשנות השמונים, קורי פלדמן היה ילד-כוכב. תפקידיו בקלאסיקות כמו "הגוניס" ו"אני והחבר'ה" הפכו אותו לכזה, ובאופן טבעי, הוא מצא את עצמו מתחבר עם ילד-כוכב אחר מאותה תקופה – קורי היים. אך התקופה הטובה לא נמשכה זמן רב עבור שניהם: גם פלדמן וגם היים סבלו מהתמכרויות לסמים ולאלכוהול, שרק החמירו כשהתעשייה האכזרית הפנתה להם גב עם התבגרותם. ב-2008 הופיעו יחד בסדרת הריאליטי The Two Corey's שאמורה הייתה לתאר את מאמציו של היים להשתקם בעודו עובר לגור בביתו של פלדמן. לאחר שהיים חזר להשתמש בסמים, הקשר ביניהם ניתק, וב-2010 היים נפטר לאחר מנת יתר של משככי כאבים.
אבל את ההיסטוריה הכאובה של הקורי'ז אפשר לייחס ליותר מאשר נזקי התהילה בגיל צעיר. עוד בתוכנית הריאליטי שלהם, לקראת סוף העונה השנייה והאחרונה, שוחחו היים ופלדמן בפתיחות על ההתעללות המינית שעברו בידי גברים מהתעשייה במהלך השנים. "הייתי ער מאוד לגבי מה שקרה, והתביישתי מאוד" סיפר היים בריאיון שהעניק סמוך למועד שידור הסדרה, "הייתי ילד צעיר על סמים, שכאילו, ערפדים האכילו אותו בסמים... זה מצלק אותך מבפנים לכל החיים". ב-2011, סיפר פלדמן בריאיון לתוכנית "נייטליין" כי "בכיר הוליוודי" תקף את היים מינית, וש"פדופיליה הייתה ועודנה הבעיה הגדולה ביותר של הוליווד, והסוד האפל ביותר שלה".
ב-2013, פרסם פלדמן את האוטוביוגרפיה שלו, Coreyography בה סיפר שהיים התוודה בפניו כי בגיל 13, בעת צילומי הסרט "לוקאס", "גבר בוגר שיכנע אותו שזה לגמרי נורמלי שגברים מבוגרים וילדים צעירים בתעשייה ינהלו יחסים מיניים - שזה מה שכולם עושים". "קורי נאנס בגיל 11", סיפר פלדמן מאוחר יותר ל"ניו יורק דיילי ניוז", "וכמו קורבנות רבים אחרים, הסמים שימשו עבורו דרך קלה, גם אם טרגית, לברוח מהבושה".
לאחרונה, הוא נתמך על ידי תנועת MeToo ואווירת פוסט-ויינשטיין שמשחררת את שדי הוליווד ממרבצם. פלדמן כבר הסיר את הכפפות, סיפר על קיומה של רשת פדופילים בוגרים ורבי עוצמה הפועלים בהוליווד, והחל לספק רמזים בנוגע לזהות חלק מהמתעללים. אחד מהרמזים הללו התגלה כשקוף למדי: "תנו לי להיות ברור מאוד", צייץ פלדמן בחשבון הטוויטר שלו, "האיש שבקצה שביל הפירורים הזה, איי-ליסטר נחשק שכולם רוצים לדעת הכל אודותיו, נהג ועדיין נוהג לאיים במוות על קורבנותיו. כל מי שיודע על מי אני מדבר יכול למצוא שלל מסמכים משפטיים שבהם אנשים טענו כי חששו לחייהם לאחר עימות איתו. הוא מאיים על חיי אנשים מקרוב, ויש לו היסטוריה של התנהגות אלימה".
אל לכם לאוץ לגוגל: על פי הפרסומים ברשת מאז הציוץ של פלדמן, האיש האלים והמתעלל שנמצא בקצה שביל הפירורים הוא צ'ארלי שין. כן, שוב הוא. מעבר לשלל העדויות וההוכחות להתנהגותו האלימה, בנובמבר האחרון צצה עדות של שחקן בשם דומיניק בראשיה, שגם היה חברו הטוב של היים המנוח, לפיה שין הוא הגבר הבוגר שאנס את היים כשכיכב לצידו בצילומי "לוקאס". דובריו של שין, שב-2015 פורסם כי הוא נדבק בנגיף ה-HIV, הכחישו את הידיעה בתוקף.
עת הניקיון
האשמותיו של קורי פלדמן – שהוא מאגד בימים אלה לסרט דוקומנטרי בשם Truth, שעתיד לזעזע את התעשייה – מצטרפות לעדויות קודמות בדבר רשתות של טורפים מיניים הפועלות בהוליווד. הסרט התיעודי An Open Secret משנת 2014 כבר חשף חלק מהעניין, וקשר אליו בכירים הוליוודים כמו הבמאי בראיין סינגר ("החשוד המיידי", סרטי "X-מן") והמפיק גארי גודארד (שמאז הואשם על ידי השחקן אנתוני אדוארדס, שבמשך שנים התעלל בו בעודו ילד, ואנס בשיטתיות את חברו הטוב).
