להציל חיים בין עננים: כך תעניקו עזרה ראשונה במטוס
מקרי חירום רפואיים אמנם נדירים בטיסות, אך גם אתם עלולים להיקלע לסיטואציה שבה אחד הנוסעים מתמוטט. מעטים יודעים שכל מטוס מסחרי מאובזר בציוד רפואי רב, שיכול בפירוש להציל חיים גם במקרים רפואיים דרמטיים. להלן מדריך חירום בשחקים
יש רופא במטוס? זו אחת השאלות שאנשי צוות הטיסה מקווים שהם לא יצטרכו לשאול. מקרי חירום רפואיים בטיסות אמנם נדירים, אבל בהחלט עלולים לקרות. על פי הספרות הרפואית, מקרי חירום מתרחשים בשכיחות של אחד לכל 11 אלף נוסעים, כאשר 70% מהמקרים מוגדרים כקלים עד בינוניים, ואינם מצריכים נחיתת חירום.
אבל גם אתם עלולים להיקלע לסיטואציה שבה נוסע מתמוטט ומצבו מידרדר לנגד עיניכם. מעטים יודעים שמטוסים מסחריים מצוידים בציוד רפואי הכולל תרופות, ציוד חבישה וגם מכשיר דפיברילטור המעניק מכות חשמל במקרה של הפרעות קצב קטלניות.
כאב בחזה
מצב זה מתרחש לרוב כאשר קיים ליקוי בזרימת הדם בעורקים הכליליים המזינים את הלב בדם עם חמצן. במקרים מסוימים, מתרחשת "תעוקת חזה" – הפרעה בזרימת הדם המתבטאת בכאבים בחזה במנוחה או שלא במנוחה. במקרים אחרים, כאשר החסימה בעורק הפגוע משמעותית ונגרמת מקריש דם, נפגע אותו איזור בלב, מצב הקרוי התקף לב.
התסמינים האופייניים כוללים כאב עז בחזה גם במנוחה, עם או בלי הקרנה לצוואר, לכתף שמאל, לבטן או לגב, קוצר נשימה, זיעה קרה ולעיתים חולשה קיצונית. יש לציין שאצל חלק מהחולים הסימנים עלולים להיות שונים והם לרוב משתנים בין גברים ונשים.
אלה פעולות הצלת החיים שיש לבצע במקרה של חשד להתקף לב בזמן טיסה:
1. הרגיעו את החולה והורו לו שלא לקום מכסאו. אם יש צורך דחוף להגיע לשירותים, יש ללוותו.
2. יש לתת למטופל כדור אספירין בלעיסה במינון של 300 מ"ג. לפני כן יש לוודא כי אין לחולה נטייה לבעיות קרישה או דימומים בקיבה. אספירין מונע את התחדשות קרישי דם באזור החסימה, מה שעלול למנוע את החמרת הנזק ללב.
3. איש צוות רפואי (חובש, אחות, פראמדיק או רופא): פתיחת וריד שתאפשר במקרי חירום הזלפת נוזלים או תרופות ישירות לווריד.
4. אם החולה מתלונן על קושי בנשימה יש לתת חמצן באמצעות צינורית "משקפיים" (צינורית המתחברת לנחיריים).
5. יש לבדוק את לחץ הדם והדופק של החולה אחת ל-15 דקות. במקרה של ערכים חריגים (הדופק התקין: 60-80, לחץ הדם התקין: סביב 120/80) יש להיוועץ ברופא.
6. אם החולה מאבד את הכרתו יש לפתוח בפעולות החייאה ולהיערך לנחיתת חירום.
7. במקביל לפעולות ההצלה יש להיוועץ ברופא חברת התעופה שנמצא במטה החברה על הקרקע. ההתייעצות מתבצעת על ידי צוות הטיסה במערכת הקשר של המטוס.
צפו: 60 שניות על התקפי לב ופעולות ההצלה
התקף אלרגיה
גוף האדם עלול לפתח אלרגיה כמעט לכל חומר בטבע, אולם האלרגיות השכיחות הן לרוב לצמחים, תרופות, חומרים קוסמטיים ומזון. התקף אלרגי קל יתבטא באדמומיות וגרד באיזור מוגבל בגוף. התקף בינוני יתבטא בהתפשטות האדמומיות והגרד. התקף קשה ילווה באדמומיות, גרד, קשיי נשימה ונפיחות בלשון, בשפתיים או בכפות הידיים והרגליים, לעתים מלווים גם בהקאות וסחרחורת. מצב כזה הוא מסכן חיים ודורש טיפול מיידי.
הטיפול הרפואי במטוס:
1. התקף קל: ניתן להסתפק בהשגחה. ניתן ליטול כדור ממשפחת האנטיהיסטמינים המקל על הגרד (פניסטיל, אהיסטון, טלפסט ואחרים) או למרוח על האיזור המגרד משחת קורטיקוסטרואידים.
2. במקרה של התקף המתבטא בקוצר נשימה, צרידות, הקאות מרובות או נפיחות בשפתיים, בלשון או בכפות הידיים או הרגליים יש להזריק לחולה מזרק "אפיפן" או "אפינפרין" (מצויים בתיק רופא במטוס).
3. יש למדוד את לחץ הדם והדופק של החולה אחת ל-5 דקות בכל חריגה יש לדווח לרופא.
4. איש צוות רפואי יתבקש לבצע פתיחת וריד ולהתחיל בעירוי נוזלים לשמירת נפח הדם ומניעת נפילת לחץ דם.
5. אם החולה מאבד הכרה יש לפתוח בפעולות החייאה ולהיערך לנחיתת חירום.
אסתמה
מחלת ריאות שכיחה מאוד, על בסיס אלרגי, המתבטאת בהתקפי קוצר נשימה שסימנו העיקרי הוא קול "צפצופים" בריאות והארכת משך הוצאת האוויר ("אקספיריום מאורך"). הסיבה היא תהליך דלקתי המוביל להתכווצות נאדיות הריאה – החלקים הסופיים בריאות, וכליאת האוויר בהן. התוצאה היא קוצר נשימה שללא טיפול יכול להרוג.
1. לרוב חולי אסתמה נושאים עמם משאפי ונטולין, פליקסוטייד, סימביקורט ואחרים ויודעים ליטול אותם באופן קבוע או במקרה של התקף.
2. במידה שאין לחולה משאף סמוך, או שהמשאף נמצא במזוודה שבתא המטען, יש לתת לחולה משאף מתיק התרופות.
3. בהתקף אסתמה קשה, איש צוות רפואי יבצע את הפעולות הבאות באמצעות הציוד שבתיק תרופות: מתן זריקת אפינפרין לשריר, פתיחת וריד, מתן סטרואידים לווריד ותחילת עירוי נוזלים.
4. בהתקף אסתמה קשה יש לבצע מדידות לחץ דם ודופק ולדווח לרופא החברה.
5. אם החולה מאבד הכרה יש לפתוח בפעולות החייאה ולהיערך לנחיתת חירום.
התייבשות
שלשולים והקאות מרובות נגרמים לרוב בשל זיהום ויראלי או חיידקי, ושכיחים מאוד בקרב נוסעים השבים מדרום אמריקה, הודו ומדינות מתפתחות. במרבית המקרים מדובר במצבים קלים, אולם במקרים קשים, במיוחד כאלה בהן קיימות הקאות מרובות וחוסר יכולת לשתות, המצב עלול להידרדר לכדי חוסר הכרה.
הטיפול הרפואי במטוס:
1. יש לנסות לעודד את החולה לשתות. במידה שהחולה מקיא מים ניתן לנסות לשתות משקה ממותק ולאכול מאכלים מלוחים.
2. במקרה של חשד להתייבשות (הקאות מרובות, מיעוט במתן שתן, פה יבש, הכרה מעורפלת או ישנוניות) יש למדוד את רמת הסוכר של החולה באמצעות מכשיר "גלוקומטר" המצוי במטוסים של חלק מחברות התעופה, יחד עם מדידות תכופות של דופק ולחץ דם.
3. איש צוות רפואי יתבקש לפתוח וריד ולהתחיל בעירוי נוזלים.
4. ניתן לתת דרך הווריד את התרופה "פראמין".
שבץ מוחי
מצב חירום הדורש תמיד נחיתת חירום בשדה תעופה הסמוך לבית חולים שבו קיימת מחלקה נוירולוגית המתמחה בטיפול בשבץ מוחי (לרוב כזו בעלת נסיון בצנתורי מוח). שבץ מוחי מתרחש כאשר נחסם כלי דם במוח. מצב זה גורם לנזק בלתי הפיך לרקמת המוח הרגישה. כל עיכוב בטיפול מחמיר את המצב ואת הנזק הבלתי הפיך.
שבץ מוחי מתבטא לרוב בשיתוק או חולשה בחצי פנים (חיוך עקום), שיתוק או חולשה בחצי גוף ובלבול. חשוב להדגיש כי קיימים מצבים נוספים בהם תסמינים אלה מופיעים, ואלה כוללים שתיית אלכוהול, ירידת סוכר (בעיקר בחולי סוכרת שנמנעו מאכילה או שתייה או שהזריקו כמות גדולה מידי של אינסולין) ובמצב של סימום.
1. בכל חשד לשבץ מוחי יש להיערך לנחיתת חירום בשדה תעופה הסמוך לבית חולים שיש בו מחלקה נוירולוגית המטפלת בשבץ מוחי.
2. יש לבדוק את רמת הסוכר של החולה. במקרה שמדובר בהיפוגליקמיה (רמת סוכר נמוכה) יש לתת משקה ממותק. אם החולה אינו בהכרה ניתן לטפטף מעט משקה ממותק מתחת ללשון או בצידי החיך. איש רפואה מוסמך במקרים מסוימים לתת אמפולת סוכר לווריד.
3. במקרה של קוצר נשימה יש לתת חמצן במסכה לחולה.
4. איש צוות רפואה יתבקש לפתוח וריד.
צפו: סימני השבץ המוחי
עילפון
זה מחזה שעלול להבהיל: אתם מבחינים באדם שמגלגל את עיניו וצונח על הרצפה. עילפון, ובשפה הרפואית "סינקופה", הוא מצב של חוסר הכרה רגעי שלרוב אינו מסכן חיים והטיפול בו הוא פשוט. אבל חוסר תשומת לב לכמה עקרונות עלול להסתיים באסון.
עילפון הוא מצב שבו מתרחשת חולשת שרירים ואיבוד הכרה. הגורמים לעילפון הם רבים, והשכיחים בהם כוללים פחד, כאב, התרגשות, שמחה, בהלה או התייבשות. ברוב המקרים מספר שניות לאחר ההתמוטטות האדם חוזר לעצמו.
אז למה זה קורה? הסיבה מדגימה שוב כיצד הגוף שלנו מפעיל באופן מופלא מנגנונים שנועדו לשמור על שלומנו. עילפון נגרם בשל חוסר הגעת חמצן למוח במשך שבע שניות. כדי להגן על עצמו, המוח מפיל אותנו על הרצפה כדי שנגיע למצב מאוזן. כך יותר דם זורם לכיוון הראש ומונע פגיעה בלתי הפיכה ברקמת המוח העדינה.
הטיפול הרפואי במטוס:
1. יש להשכיב את המתעלף על רצפת המטוס. ניתן להרים את רגליו. בנוסף, יש לשחרר בגדים לוחצים שמקשים על הנשימה.
2. אין להשפריץ מים על מי שהתעלף ולא לתת לו סטירות בנסיון להעירו.
3. יש לבדוק לחץ דם ודופק. במקרה של ערכים חריגים (דופק תקין: 60-80 לדקה, לחץ דם תקין: סביב 120/80) יש לדווח לרופא חברת התעופה. מיד לאחר ההתעלפות סביר שהדופק יהיה מהיר יותר.
4. יש לבדוק סוכר בעזרת הגלוקומטר במטוס ובמידה שהערכים נמוכים לפעול בהתאם.
5. אם המתעלף לא מתעורר תוך כדקה, יש לחשוד באיבוד הכרה ולשקול תחילת החייאה תוך היערכות לנחיתת חירום.
צפו: 60 שניות על הטיפול בעילפון
ייעוץ רפואי: ד"ר אורן וכט, המחלקה לרפואת חירום, אוניברסיטת בן גוריון ומגן דוד אדום.
לפנייה לכתב/ת 
